ברוורמן אבישי<br>קרדיט: פלאש90, מרים אלסטר
ברוורמן אבישי קרדיט: פלאש90, מרים אלסטר

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ’ אבישי ברוורמן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, על מנת להחיל את חובת ניטרליות הרשת על ספקיות האינטרנט המהיר, החברות המספקות תשתית טלפוניה קווית (הוט ובזק) וחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. שר התקשורת, גלעד ארדן, הציג את ההצעה בוועדה ואמר כי ככל שהשימוש באינטרנט הופך לבסיס של פעולות כלכליות רבות, כך ההשלכות על ניהול הרשת הופכות דרמטיות.

 

השר ארדן הזכיר כי לפני כשלוש שנים הוחל האיסור לחסום שירותים על חברות הסלולר. לדבריו, כיום עם הכוונה לפתוח את שוק הפס הרחב לתחרות, ניטרליות הרשת גם בתקשורת האינטרנטית והקווית רלוונטית יותר מתמיד, ונועדה להגביר תחרות בין המפעילים הקיימים ולהקל על כניסת גורמים חדשים לשוק. היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הסבירה כי ההצעה נועדה לאסור על חברות התקשורת, ספקיות האינטרנט וגם על מי שסוחר בציוד קצה להגביל את השימוש ברשת או בציוד. כמו כן, ההצעה נועדה גם לאסור חסימת ממירים.

 

עוד ציינה עו"ד נויפלד כי לפי ההצעה, האיסורים לא יחולו במקרים של ניהול תקין והוגן של הרשת, כמו למשל במקרים של עומס. מנהל תחום אסטרטגיה במשרד התקשורת, יאיר חקאק, הסביר כי במקרים בהם לקוחות מבצעים שימוש חריג מהשימוש הרגיל, בהעברת כמויות מידע גדולות למשל, נוצר צורך לווסת את התנועה ברשת.

 

כמו כן, ההצעה אף קובעת כי חברות התקשורת שסיפקו ציוד ללקוחות, כמו טלפוני I.P, יסירו את החסימות מהמכשירים, ככל שהן קיימות, ללא תשלום. עוד אישרה הוועדה כי חברה שתפר את החוק ותגרום להגבלות תהייה צפויה לעיצום כספי של עד 234 אלף שקלים. כאמור, הוועדה אישרה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית והיו"ר ברוורמן בירך ואמר כי מדובר בהצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה, שתקדם את התחרות בענף.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    הטכניקה שמשמשת את הספקיות "קיפול הצינור" וצמצום של "זרם המידע" השימוש ב-DPI פוגע בגולשים ובנייטרליות הרשת.

    תחקיר מקיף, שכמוהו טרם בוצע בישראל, שנערך בשיתוף בלוגרים, פעילי רשת, עיתונאי טכנולוגיה ומתנדבים נוספים, מעלה לראשונה ראיות לכאורה כי ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל, מתערבות לכאורה בתעבורה . הטכניקה שמשמשת את הספקיות להילחם זוכה לשם הנקי "עיצוב תעבורה" (Traffic Shaping). בפועל, מדובר ב"קיפול הצינור" וצמצום של "זרם המידע" . כידוע, הספקיות בישראל רוכשות רוחב הפס המחבר את לקוחותיהן לרשת העולמית, בצורה מוגבלת. הן אינן יכולות לספק לכל לקוח את מלוא קצב התעבורה שקנה באופן בלתי פוסק, ויוצאות מנקודת הנחה שמרבית לקוחותיהן לא ינצלו את מלוא רוחב הפס שקנו מהן כל הזמן. הדבר דומה למי שמוכרים חדר להשכרה בחלוקת זמן - לכמה וכמה לקוחות. הבעיה מבחינת הספקיות, עם לקוחות המריצים תוכנות שיתוף קבצים או דומות, שהם נוטלים פרוסה עבה מן העוגה, ומשתלטים בכך על משאבים - כאלה שאפשר לחלק ליותר גולשים, פחות "כבדים". בעוד שמשתפי הקבצים, מצדם, מעוניינים לקבל את מלוא רוחב הפס אותו רכשו. כדי לבדוק האם הספקיות אכן מתערבות בתעבורת רשת, השתמשו בכלי מדידה ייעודי וחופשי:Measurement Labs שנתמך בידי אגודת מכוני מקס פלנק בגרמניה וגוגל. גלסנוסט היא תוכנה קטנה מבוססת ג'אווה הרצה בדפדפן, המדמה תעבורת שיתוף קבצים.מה שגלסנוסט עושה למעשה היא השוואה של המהירות המתקבלת בזמן שימוש בתוכנות שיתוף קבצים, לעומת המהירות שהייתה מתקבלת באותו רגע נתון אם הלקוח היה סתם גולש להנאתו באתרי אינטרנט. נעשתה הרצת הבדיקה עשרות פעמים, ממחשבים שונים, במיקומים שונים בארץ, ובמועדים שונים ואקראיים במטרה לבחון האם קיימת התערבות עקבית מצד הספקיות בתעבורת הרשת לאורך תקופת זמן של כחצי שנה. בדיקה שכזו מבודדת ומנטרלת את האפשרות שמדובר בתקלה טכנית ארעית, במיוחד אם ההבדלים בין הגלישה ה"רגילה" לבין שיתוף הקבצים, הם משמעותיים. בתוצאות של בדיקות הורדה בשירותי שיתוף קבצים באמצעות גלסטנוסט, נמצאו ממצאים המעידים כי לכאורה יש התערבות חלקית בתעבורה. היחס בין מהירות ההורדה המשוקללת במבואות שיתוף קבצים, לעומת מבואות של דפדפנים עמד על 50% במבואות המיועדים לשירותים אלו, ועל 27% במבואות שאינם מזוהים עם השירותים . המשמעות של ממצאים אלו היא שספקית זו מבצעת תעדוף של התנועה לא רק לפי המבואה (Port), אלא גם לפי הפרוטוקול - מדובר במעשה המנוגד Glasnost שמדמה שיתוף קבצים ומאפשר לכל אחד לבדוק הגבלות במחשבו הביתי. ב-2009 פורסם תחקיר, שהתבסס על שימוש בגלסנוסט בשיתוף הגולשים, ובו התברר כי שתיים מספקיות האינטרנט הישראליות נטוויז'ן וסמייל הכחישו אז את ההגבלה, ואילו בזק בינלאומי הצטרפה להכחשה גם של סמייל ונטוויז'ן בהמשך .. משקלול של הנתונים שערכו באיגוד האנטרנט http://data.isoc.org.il/ עלה כי בנטוויז`ן נמצאה חסימה בכ-58.6% מהבדיקות (מתוך 2,721), בסמייל 012 בכ-39.5% מהבדיקות (מתוך 1,249) ובבזק בינלאומי בכ-33.8% מהבדיקות (מתוך 3,381). בדו"ח, שפורסם באוקטובר 2011 , נבדקו ספקיות אינטרנט מרחבי העולם, כולל מישראל, בין השנים 2008 ו-2010. על ספקיות בישראל נעשו 7,801 בדיקות במהלך השנתיים הללו, ונמצא כי ספקיות האינטרנט השתמשו בטכנולוגית DPI (או Deep Packet Inspection), שיטת ניטור מתקדמת, הבוחנת את כל התקשורת העוברת, למשל, מהמחשב שלנו לספקית, ובוחרת מתוכה מידע שנראה לה חשוד. המידע החשוד יכול להמחק, לקבל עדיפות נמוכה יחסית למידע אחר, ואפילו להגיע משובש. ניטור כזה יכול לשמש ספקיות כדי להפטר מווירוסים, מדואר זבל, או ממתקפות של האקרים. הוא גם יכול לשמש ספקיות כדי לטייב את השירות שהן נותנות לגולשים ג€“ אבל הוא משמש גם לצנזורת רשת. לדעתי , לצנזורה הזו יש כמה פנים: במשטרים רודניים משתמשים ב-DPI כדי לרגל אחרי אזרחים וכדי להעלים מעיניהם מידע. בחברות מסחריות משתמשים ב-DPI כדי לשבש תקשורת זוללת רוחב פס ויקרה, לרוב על חשבון המשתמשים וללא ידיעתם. השימוש ב-DPI פוגע בגולשים ובנייטרליות הרשת - עקרון שקובע שאין להעדיף סוג אחר של מידע על פני אחר בעת הגלישה. חלק מספקיות האינטרנט לכאורה גם מגבילות את נפח הגלישה בחבילה שלהן - כלומר מאפשרות להוריד עד נפח מסוים בכל חודש - בלי קשר אם מדובר בשיתוף קבצים, צפיה בסרטים, שליחת קבצים גדולים או גיבוי המחשב. על אף צורך במחקר נרחב יותר והיעדר מובהקות סטטיסטית, התוצאות שהתקבלו בתחקירים עד להיום , מצביעות על מגמה אפשרית ודורשות את עיונו של משרד התקשורת. תוצאות כאלה, מעוררות חשש כי החברות פועלות לכאורה כאן בניגוד לאינטרס של הצרכן, ואולי אף בניגוד לתנאי הרישיון שלהן. ידוע שמשרד התקשורת התבקש משנת 2009 , לעיין וללמוד את הממצאים של התחקיר ולשקול בהתאם את הצורך בהתערבות, פיקוח או הסדרה של הנושא באם לכאורה

    • @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
    • 09/02/2014 18:23