אלומות ספרינט: נוצרו תשתית ועיתוי נוחים בכדי להעלות את הריבית ברבע אחוז

אלומות ספרינט בסקירת מאקרו שבועית: בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית למרות ההתמתנות בקצב הצמיחה והצפי לירידה באינפלציה: קובעי המדיניות המוניטארית יעמדו בפני התלבטות קשה לפני קבלת ההחלטה לגבי ריבית חודש יולי (מחר, יום ב’) לאור הגורמים המנוגדים העומדים בפניהם. מחד, נמשכת ההתמתנות בקצב הצמיחה במשק המקומי, שיעור האינפלציה צפוי לרדת בחודשים הקרובים לכיוון מרכז יעד המחירים, ואי הוודאות לגבי השלכותיו של משבר החוב האירופי תומכים בהותרת הריבית על כנה. מאידך, ציפיות האינפלציה נמצאות בגבול העליון של יעד המחירים, מחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות, החשש מפני המשך תיסוף השקל קטן על רקע המגמות בעולם וב"י מצהיר מדי חודש כי הריבית תמשיך לעלות במסגרת התהליך ההדרגתי להחזרת הריבית הריאלית לרמה נורמאלית\חיובית כאשר כיום עומדת היא ברמה שלילית של 1.3%-. להערכתנו, לב"י נוצרו תשתית ועיתוי נוחים בכדי להעלות את הריבית ברבע אחוז לרמה של 1.75% לאחר שבשתי הפעמים הקודמות ריבית ב"י נותרה ללא שינוי. בראיה של שנה קדימה תוואי הריבית צפוי להיוותר מתון וארוך, דבר המפחית את הסיכון בהשקעה בשוק האג"ח הממשלתי, ומקנה עדיפות להשקעה בחלק הבינוני-ארוך של העקום לאור התשואה השוטפת הגבוהה יחסית.    


ירידת תשואות בארה"ב ומגמת שנאת הסיכון באירופה עשויות לגרום לתנודתיות בשוק האג"ח המקומי בטווח הקצר: אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד והלא צמודות רשמו עליות שערים בשיעור של 0.5% ו-0.3% בהתאמה על רקע ירידת התשואות בארה"ב. שוק האג"ח האמריקני רשם עליות שערים לאחר שהבנק הפדראלי הצהיר כי רמת הריבית הנוכחית, 0-0.25%, תיוותר ברמתה הנמוכה לאורך זמן ממושך על רקע סיכוני הצמיחה והצפי לאינפלציה נמוכה. באירופה, נמשכת מגמת העלייה בפערי התשואה בין אג"ח של ממשלת גרמניה לבין מקבילותיה בגוש היורו על רקע החשש מפני חדלות פירעון של מדינות ה-PIIGHS. אנו מעריכים כי המתאם החיובי בין שוק האג"ח הישראלי ובין שוק האג"ח האמריקאי יימשך בטווח הקצר, אולם התפתחויות שליליות לגבי משבר החוב האירופי עשויות להביא לידי עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל (כיום, CDS 5 שנים: 119 נ"ב) ולתנודתיות בשוק האג"ח המקומי. להערכתנו, פער התשואה בין האג"ח האמריקאי הנפדה בעוד 10 שנים ובין מקבילו הישראלי העומד כיום על 150 נ"ב עשוי להתרחב בטווח הקצר על רקע מגמות של העדפת איכות ע"פ סיכון ופער הריביות, אולם פער זה צפוי להצטמצם עם ירידת הסטרס בשווקים והחזרה ל"נורמאליות" לרמות בהם נסחר לפני החרפת הסנטימנט בשווקים לפני כחודשיים וחצי: 100-110 נ"ב.  


מחירי היבוא והסחורות בעולם ממשיכים לרדת, וציפיות האינפלציה בשלהן: מחירי יבוא הסחורות (ללא יהלומים, אניות, מטוסים ומוצרי אנרגיה) ירדו ברבעון הראשון של 2010 ב-0.3% לאחר עלייה של 1.6% ברבעון 4 ב-2009. כמו כן, גם מחירי מרבית הסחורות ממשיכים לסבול מסנטימנט תנודתי עם נטייה שלילית. למרות גורמים אלה המצטרפים לשורה של נתוני מאקרו התומכים בהתמתנות מחירים, ציפיות האינפלציה נותרו בסמוך לגבול העליון של יעד המחירים: 2.9% לשנה, 2.8% במח"מ בינוני ו-2.75% במח"מ הארוך. להערכתנו, רמת הציפיות בשוק עדיין מתומחרת ביתר לאורך כל העקום ובעיקר בחלק הבינוני והארוך של העקום, ועל כן אנו ממשיכים לתת העדפה להשקעה במח"מ הבינוני והארוך דרך האפיק השקלי. בנוסף, לאור רמת התשואות לפדיון הנמוכות (שלא לומר מגוחכות) בעקום הצמוד במח"מ הקצר-בינוני, אנו ממליצים על גידור הפוזיציה הממשלתית הצמודה למדד ע"י השקעה בשורט בחלק זה של העקום. 


היקף ההנפקות בחודש יוני בעלייה. מרווחי האשראי כמעט וללא שינוי: שוק ההנפקות מתעורר וע"פ הקצב הנוכחי אנו מעריכים כי היקף ההנפקות בחודש יוני יהיה גבוה יותר לעומת חודש מאי אשר הסתכם בכ-0.5 מיליארד ₪. המגזרים אשר בולטים בגיוס החוב הם בנקים, נדל"ן, תעשיה ומסחר. כצפוי, ההנפקות מתאפיינות בביקושים מצד משקיעים לריביות גבוהות יותר לעומת תקופות של צמיחה ושגשוג ובמתן בטוחות והתניות פיננסיות מצד החברות כגון פירעונות מוקדמים של קרן במקרים של חריגות מתנאי העסקה וכד’. בסיכום השבועי, מרווחי האשראי של התל בונדים 20 ו-40 כמעט ולא השתנו (1.70% ו-2.50% בהתאמה) אולם, מרווח התל בונד השקלי ירד ל-1.7% לעומת 1.9%.


שנאת הסיכון בעולם תמכה גם השבוע בדולר. מגמה זו צפויה להמשך בטווח הקצר לפחות: הדולר התחזק בשיעור של 1.3% לעומת השקל לרמה של 3.86 ₪ בהתאם למגמת התחזקותו בעולם. גם האירו התחזק לעומת השקל בשיעור של 0.8% וזאת על רקע חשש לגידול בגרעון במאזן הסחר עם גוש היורו עקב ירידה בביקושים למוצרים ישראלים מצד האירופים ועל רקע העלייה בביקושים למוצרים אירופים מצד ישראלים לאור מחירם "הזול". בחודשים ינואר-מאי, נרשמה עלייה בגרעון הסחר של ישראל מול גוש היורו מרמה של 1.56 מיליארד אשתקד לרמה של כ-1.68 מ’. להערכתנו, מגמת שנאת הסיכון בעולם תתמוך בהמשך התחזקותו של הדולר במהלך השנה לעומת השקל. באשר לאירו-שקל, אנו מעריכים כי ברמות אלה פוטנציאל ההתחזקות של השקל מוגבל. דינאמיקת הסחר וההתפתחויות של משבר החוב יקבעו את המגמה העתידית בין 2 המטבעות.