אלומות ספרינט בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית: הריבית הריאלית תיוותר שלילית לפחות עד סוף השנה. במקביל, בנק ישראל ימשיך להקשיח את תנאי האשראי בשוק הדיור: בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש יוני על כנה ברמה של 1.50%. החלטה זו משקפת את חששות קובעי המדיניות באשר למשבר החוב באירופה והשלכותיו על הכלכלה המקומית. בנוסף, העלאת ריבית הייתה עשויה להפעיל לחצי תיסוף על השקל וכל זאת בסביבה של התמתנות בפעילות היצואנים והיחלשות האירו אשר פוגעת בהכנסתם. כמו כן, ב"י ציין בהצהרת הריבית את הערכותיו לגבי המשך ירידה באינפלציה (תחזית 12 חודשים קדימה: 2.2%). במקביל, ב"י פתח חזית רגולאטורית כנגד העלייה במחירי הדיור. רגעים ספורים לפני הכרזת הריבית, פרסם ב"י טיוטת הנחיות חדשות לבנקים המחייבת אותם לבצע הפרשות נוספות לחומ"ס בגין הלוואות לדיור שינתנו בשיעור מימון גבוה. דבר זה מעיד על חששות הבנק מפני היווצרות בועה ולחצים אינפלציוניים מכיוון זה. להערכתנו, צעד זה הינו רק קצה הקרחון במערכה לריסון העלייה במחירי הדיור. באשר למדיניות המוניטארית, אנו צופים כי קצב העלאות הריבית יהיה מתון יותר עד סוף 2011 לעומת תחזיתנו הקודמת. הערכה זו מתבססת על ההנחות הבאות: המשך הירידה בקצב האינפלציה השנתי, מטרת הבנק שלא לחזק את השקל, חששות מפני סיכוני צמיחה והערכות להמשך מדיניות מרחיבה במדינות המפתח.
נמשכת מגמת הירידה בהיקף הנפקות האג"ח הממשלתיות – מפחית את הסיכון בהשקעה באג"ח ממשלתיות במח"מ בינוני-ארוך: על פי תחזית גיוס ההון הסחיר לחודשים יוני עד אוגוסט, היקף ההנפקות החודשי יעמוד על פחות מ-3 מיליארד שקל בממוצע. יש לציין כי היקף הפדיונות בחודשים אלה יהיה גבוה בהרבה ביחס להנפקות, כאשר בחודש יוני לבדו היקף הפדיון נטו יעמוד על 9 מיליארד שקל עקב פדיונה של הסדרה הצמודה למדד - 610. היקף ההנפקות צפוי להיוותר נמוך עד אמצע 2011 לפחות, כאשר במקביל ממשלת ישראל תוסיף להנפיק בחו"ל במידת הצורך ותמשיך להעדיף הנפקות של חוב קצר על פני חוב ארוך. מכאן הסיכון בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות קטֱן ובעיקר בחלק הבינוני ועד הארוך של העקומים – דבר אשר ימשיך לתרום למגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתי לפחות בטווח הקצר.
ירידה בציפיות האינפלציה והמשך מדיניות מרחיבה ימשיכו לתמוך באפיק השקלי: העדפת המשקיעים להתבצר בנכסים חסרי סיכון מקבלת ביטוי בהמשך עליות בשוק האג"ח הממשלתי. האג"ח השקליות והצמודות למדד עלו בשיעור של 0.3% ו-0.1% בהתאמה. התשואה העודפת של האפיק השקלי ע"פ הצמוד הינה תוצאה של הערכות להמשך מדיניות מרחיבה וירידה בציפיות האינפלציה. ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים רשמו ירידה זה השבוע השלישי ברציפות לרמה של 2.7% מ-3.1% בשבוע שעבר על רקע הערכות לירידה במחירי היבוא עקב היחלשות האירו. הציפיות במח"מ הבינוני והארוך גם כן ירדו לרמה של 2.65% ו-2.70% לעומת 2.70% ו-2.75% בהתאמה בשבוע שחלף. להערכתנו הציפיות לאורך כל העקום עדיין מתומחרות (תמחור הוגן במח"מ בינוני-ארוך: 2.3%-2.5%). מכאן, ישנה העדפה להשקיע במח"מ הבינוני והארוך דרך האפיק השקלי.
פער התשואות הגבוה בין החוב הישראלי והאמריקאי צפוי להצטמצם עם ירידת שנאת הסיכון בעולם: פער התשואות בין אג"ח האמריקאית ל-10 שנים לבין מקבילתה הישראלית הצטמצם ל- 149 נקודות בסיס (לעומת פער של 158 נ.ב בשבוע שעבר ו-110 נ.ב לפני כ-6 שבועות). צמצום פער זה נבע מעליית תשואות בארה"ב וירידת תשואות בישראל בשבוע האחרון. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ל-5 שנים עלתה לרמה של 121 נ.ב לעומת 119 נ.ב בשבוע שעבר וזאת חרף העובדה כי לא חל שינוי בנתוני הכלכלה המקומית. יש לציין כי פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן מתון מאד ביחד לפרמיות של מדינות בעלות דירוגים זהים לשל ישראל. יתכן כי המרווח בין האג"ח ל-10 שנים של ממשלת ישראל (0120) לבין מקבילו האמריקאי יתרחב בזמן הקצר אולם זה צפוי להצטמצם לרמות של 100-110 נ.ב. עם ירידת מפלס החרדה בשווקים.
היקף ההנפקות צפוי לרדת. הסיכון העסקי עשוי להמשיך להעיב על שוק האג"ח הקונצרני: בחודש אפריל הנפיק הסקטור העסקי אג"ח בהיקף של 2.1 מיליארד ₪ בדומה לממוצע ההנפקות בשנה האחרונה. אנו צופים היקף הנפקות נמוך יותר בחודשים הקרובים לעומת התחזיות הקודמות כאשר כוח המיקוח לגבי הריביות ימשיך להיות בידי הרוכשים ולא בידי המנפיקים עקב העלייה בסיכון העסקי. בשבוע שחלף נרשמה מגמה מעורבת. מדד תל בונד 20 עלה ב-0.3% (המרווח ירד ל-1.7% לעומת 1.8%) בעוד התל בונד 40 ירד בחצי אחוז (מרווח עלה ל-2.5% לעומת 2.4%). התל בונד השקלי עלה ב-0.3% ומרווח האשראי ירד ל-1.88% לעומת 2% בשבוע שעבר.