הקדמה:

במאמר זה אציג משפחה של שיטות מתימטיות המאפשרות בנוסף לקבלת איתותי קניה/מכירה למניה גם את קבלת הסטטיסטיקה של אותו איתות: ההסתברות לרווח בעיסקה, ממוצע הרווח ומשך זמן המסחר, ומידת העקביות בעסקאות ורווחיהן לאורך זמן.

זאת ועוד, בעוד שבניתוח טכני נותנים בלעדיות לשערי המניה ומחזור המסחר שלה כגורמים הצפויים להשפיע על התנהגותה העתידית, בשיטות שאציג ניתן להוסיף נתונים אשר לדעתנו משפיעים על המניה וצפויים להגדיל את הצלחת האיתותים כגון: יום המסחר בשבוע, מספר הימים עד לפקיעת האופציות, שערי חליפין בין מטבעות, המדד המשולב של המגזר אליו משתייכת המניה וכו’.


במאמר זה אציג את הלוגיקה הבסיסית העומדת מאחורי משפחה זו של שיטות ובהמשך אציג אחדות מהתוצאות המתקבלות במסחר במניות ת"א 25.


לוגיקת החישוב :


לוגיקת החישוב בנויה משלושה תהליכים שכל אחד מהם נבנה בנפרד :


1) קביעת מיקום איתותי קניה/מכירה רצויים.

2) בחירת הנתונים בעלי הקורלציה הטובה ביותר עם איתותי הקניה/המכירה.

3) מציאת הנוסחה המתימטית שאם נכניס אליה את הנתונים הנבחרים מסעיף 2 בכל יום ויום, נקבל את האיתות הרצוי ליום המחרת שבחרנו בסעיף 1.

אפרט את כל אחד משלוש החלקים :


1. קביעת מיקום האיתותים:

על גרף הנרות היפניים של מחיר המניה, לאורך היסטורית המחירים שלה, נסמן איתותים לפי קריטריון מתימטי שנבחר. לדוגמא: קנה בשער הפתיחה של מחר בבוקר אם במשך 10 הימים הבאים לאחר מכן ניתן יהיה למכור ברווח של 2% או יותר.

נסתכל על הסטורית המחירים במשך 10 ימים הבאים ואם אכן יש עליה של יותר מ-2% נסמן איתות קניה למחר בבוקר ואיתות מכירה ביום בו יש עליה של יותר מ-2% . אם אין עליה כזו, מוותרים על איתות הקניה וחוזרים על הבדיקה עבור יום המסחר הבא בתור.

את האיתותים נסמן לאורך מספר שנות הסטורית המניה , ולאחר שנוודא כי קצב האיתותים וזמן התמשכותם משביע רצון מבחינתנו , נאמץ בחירה זו במידה ולא - נשנה את הקריטריון לאיתותים עד שנקבל תוצאה רצויה.

בכל מקרה, הקריטריון החשוב ביותר הינו יחס הרווחים בשיטה שבחרנו לעומת שיטת "קנה והחזק" לאורך כל התקופה.

נגדיר כעת מערך של מספרים שגודלו כמספר ימי המסחר ההסטוריים של המניה, ונשייך את כל אחד מאבריו ליום מסחר נתון. תוכנו של כל אחד מאברי המערך יהיה 1 אם בחרנו איתות קניה לאותו יום או שכבר קנינו ימים אחדים קודם לכן ואנו עדיין בפוזצית החזקה, או 0 אם באותו יום התקבל איתות יציאה או שאנחנו "על הגדר" ולא מחזיקים במניה באותו יום.


2. בחירת הנתונים המשפיעים ביותר על איתותי הקניה והמכירה:

בשלב זה נקבע אילו וכמה מנתוני העבר יוכנסו לנוסחה המתימטית שאותה אנו עדיין לא יודעים על מנת שנקבל את האיתות הנדרש ליום המסחר הבא. מבין סדרות נתוני העבר הרבות אשר להערכתנו הן אלו שמשפיעות על התנהגות המניה נבחר בכל פעם אחת מהן ונחשב את הקורלציה המתימטית בין סדרות אלו לסדרת האיתותים הרצויה. מבין הסדרות הרבות נבחר רק את אלו הנותנות את הקורלציה הגבוהה ביותר.


3. מציאת הנוסחה המתימטית הרצויה:

בשלב זה אנו מחפשים נוסחה מתימטית שתקבל את הנתונים שבחרנו בשלב הקודם עבור N ימי המסחר הקודמים להיום, ותתן כתוצאה את האיתות הרצוי ליום המחרת.

ישנן שיטות רבות לחיפוש נוסחה שכזו, הנפוצה שביניהן ידועה בשם "רשת עצבים". לאלו מכם אשר לא שמעו על מודל זה רק אומר בקצרה כי רשת העצבים היא נוסחה מתימטית בעלת מבנה מסויים עם קבועים פנימיים אשר אותם אנו מחשבים וקובעים על מנת שעבור משתני הכניסה לנוסחה נקבל ממנה את ערך היציאה המבוקש.

בכך סיימנו את כל שלושת השלבים, וכעת יש לעבור לשלב בו נאמת את המודל החישובי בטרם נחליט אם לסחור לפיו בכסף אמיתי.


אימות המודל החישובי:


כאן נרצה לבדוק האם בסופו של יום כל המודל שחישבנו שווה משהו ואכן נותן איתותי השקעה ראויים בטרם נשקיע בכסף אמיתי ונשאר רעבים ללחם.

לשם כך לא נשתמש בכל המידע של הסטורית המחירים על מנת לבנות את המודל שתארתי, אלא רק בין 60 עד 80 האחוזים הראשונים של הסטורית המחירים. את 20 עד 40 אחוזים מהימים האחרונים והטריים ביותר של הסטורית המידע לא נשתף בחישוב, והם ישמשו לאימות החישוב:

נכניס למודל שחישבנו את כל אחד מ-20 עד 40 אחוז מהימים האחרונים אשר לא שימשו בבניית המודל ונבדוק האם עבור תקופה זו אנו מקבלים איתותים הנותנים לנו רווח ראוי : נבדוק כמה אחוזים מהעסקאות מסתיימות בהצלחה, נבדוק את מידת האחידות של הרווחים, מידת הרווח הממוצעת לכל עסקה, תכיפות העסקאות ונשווה כל אלו לתקופת הזמן שלפיה בנינו את המודל.


לא מרוצים מהתוצאות - חזרו למודל ושנו אותו.


מרוצים – לכו להשקיע בכסף אמיתי בתקווה להגשים את חלומותיכם הכמוסים.


במאמרי הבא אציג תוצאות שהתקבלו במודלים שבניתי עבור מסחר במניות ת"א 25.

 

 

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 7
    תגובה ל-6

    נכון אתה צודק אבל אי אפשר לכלול את כל האלמנטים ולכן תהליך חיפוש הקורלציה הינו ארוך וכבד, ולא לכל מניה ניתן למצוא קורלציה טובה. בדוגמאות אותן אני מציג בפורום נתוני הכניסה למערכת החישובית הם הנרות היפאנים של המניה בכל יום ונפח המסחר שלה. יתכן ואם הייתי בוחר נתונים נוספים, תוצאות האיתותים היו טובים יותר. אבל גם כך התוצאות לא רעות ( לדעתי)

    • אפרים זילבר
    • 20/05/2010 09:00
  • 6
    מה עם הודעות פונד מהותיות ,בורסות חול

    ימים תנודתיים ושאר ירקות צריך לכתוב אלגוריתם ענק אלה עוד אלמנטים המשפיעים ו

    • sharvit9
    • 20/05/2010 08:08
  • 5
    יש הגיון צרוף במה שאתה כותב...

    יהיה מעניין יותר לבדוק פרקטית בדוגמאות על מניות ת"א כפי שציינת שאתה אמור להעלות בכתבה הבאה...אנג'ל צודק - זה מאד דומה לניתוח טכני שסומן כיעד לפי 6% אחרי האיתות ולא 2% כפי שציינת בכתבה אוקיי...נחכה לפעם הבאה...תודה...

    • igalmistel
    • 19/05/2010 20:25
  • 4
    תוצאות חישוביות- הועלו לפורום

    שוק ההון הישראלי בתאריך 19/5/10

    • אפרים זילבר
    • 19/05/2010 18:48
  • 3
    תודה רבה על הכתבה...

    ברמת העיקרון, למרות הסייג מהניתוח הטכני בטקסט עצמו, זה בדיוק ניתוח טכני לכל דבר לדעתי... לבדוק אחורה מה היה בפעמים הקודמות ולהאמין שכנראה זה יהיה גם הפעם. הסטטיסטיקה של בולקובסקי אומרת בדיוק את זה (על סטטיסטיקה של 5 שנים על 500 מניות) כשהוא סימן כיעד 6% תנועה אחרי האיתות ולא 2% אבל הרעיון כמובן זהה... מה שחסר לי בכתבה (ואולי יהיה בכתבת ההמשך) זה איפה אתה מגדיר שנכשל הטרייד ויוצאים ממנו. הרי ברור שכמה סטטיסטיקה שלא נאסוף, 100% לא נקבל... אז איפה אתה אומר "OK, האיתות הספציפי הפעם נכשל, אני כבר לא אראה 2% רווח ואני יוצא"? (ב"טכנית" - איפה ה-SL שלך?)

    • ArchAngel
    • 19/05/2010 11:24
  • 2
    איך זה עובד במסחר תוך יומי?

    • יורד ים
    • 19/05/2010 11:01
  • 1
    הכתבה שלך מאוד מענינת

    אתה יכול לתת משהו ספציפי

    • הנסיך הרוסי
    • 19/05/2010 10:51