ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ שי חרמש לתקן את חוק החוזים האחידים ולקבוע כי שער מזערי להצמדה הוא תנאי מקפח. כיום נקבע לעיתים בחוזים אחידים שער מזערי למדד, כך שאם המדד יורד מתחת לאותו שער מזערי הצרכן לא נהנה מהירידה. לפי ההצעה של ח"כ חרמש, ההצמדה למדד תהיה לשני הכיוונים ותופיע בחוזה האחיד. כך שאם המדד יעלה הצרכן אכן ישלם יותר, אולם אם המדד ירד לעומת המדד בעת חתימת החוזה הצרכנים ייהנו מכך וישלמו פחות. ח"כ חרמש הסביר כי החוק בא לתקן עיוות הקיים היום בין האזרח החלש לגופים החזקים שמנצלים את יכולתם ומונעים ממנו ליהנות מירידות במדד. היו"ר שאמה-הכהן הוסיף כי החוק מיישם את עקרון ההדדיות ביחסי הבנקים, חברות הביטוח או הקבלנים מול הלקוחות והצרכנים. לדבריו, "זה מסוג החוקים שאין צורך בהם היכן שיש מספיק הוגנות ושקיפות".
נציגת איגוד הבנקים, עו"ד לבנת קופרשטיין דאש, אמרה כי החלת ההצעה על המערכת הבנקאית תפגע בלקוחות מכוון שלא יתאפשר להם לבחור בין הסוגים השונים של ההלוואות. כמו כן היא העלתה חשש שלקוחות מתוחכמים ייקחו הלוואות לפני ירידת המדד ומספר ימים לאחר שהמדד ירד יבצעו פירעון מוקדם, וכך יחזירו סכום נמוך ממה שלקחו והבנקים ייפגעו. עוד ביקשו באיגוד הבנקים זמן היערכות של חצי שנה.
היו"ר שאמה-הכהן התייחס לחשש של הבנקים מפני הלקוחות המתוחכמים, והציע לקבוע שהחוק לא יחול על הלוואות מסוימות ובתנאים מסוימים, על מנת למנוע מצב שבו לקוח לוקח הלוואה לטווח ארוך ומחזיר אותה תוך זמן קצר של ימים רק בגלל ירידת המדד. לפי ההצעה שאושרה, שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה, נסיבות מסוימות או סוגי חוזים מסוימים שעליהם לא תחול הצעת החוק. באשר לזמן ההיערכות אמר ח"כ חרמש כי חצי שנה זה המון זמן, ובזמן הזה ימשיכו לקוחות לקחת הלוואות ולחתום על חוזים שפוגעים בהם. הוא הציע לקבוע כי החוק ייכנס לתוקפו לאחר 4 חודשים מפרסומו ברשומות והוועדה אישרה את ההצעה.