במיטב מעדיפים את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד

מיטב בסקירה שבועית של שוק האג"ח: שוק אגרות החוב הממשלתיות סיים את שבוע המסחר בעליות שערים. אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד רשמו עליה של 0.3% ואלו השקליות בריבית קבועה בעליה של 0.2%.

השבוע חווינו צפירת הרגעה מגוש האירו לאחר הסערה שהתחוללה בשבוע שעבר בשווקים. בסוף השבוע הקודם, בעקבות חששות של משקיעים כי משבר החוב ביוון יגלוש למדינות רבות נוספות באירופה (ולא רק מדינות ה-PIIGS כפי שהצטייר תחילה), חוו השווקים המשך עליות חדות בתשואות לפדיון באגרות החוב של אותן מדינות, במקביל לירידה חדה בשוקי המניות, אגרות החוב הקונצרניות והסחורות. לעומתן, אגרות החוב של ממשלת ארה’’ב, הזהב, הדולר והיין שנתפסים כמקלט בעת סערות רשמו עליות חדות.

הטלטלה בשווקים גרמה לראשי מדינות האיחוד האירופאי, שעד לאותו הרגע התמהמהו בקבלת ההחלטות, להתכנס ולקבל החלטות נמהרות ונחרצות בסגנון האמריקאית של המשבר שהתחולל ב-2008. האיחוד האירופאי, בשיתוף עם קרן המטבע העולמית והבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB), הודיעו על הקמת מנגנון הלוואות חירום בהיקף של כ-750 מיליארד אירו (כטריליון דולר) על מנת לסייע ולספק אשראי לאותן מדינות הנמצאות בקשיים. כ-60 מיליארד אירו מתוך הסכום הנ’’ל הוקצו על מנת להגדיל את היקף ההלוואות ללטביה, הונגריה ורומניה וזאת לאחר שבסוף השבוע הקודם פרמיות ה-CDS של אותן מדינות זינקו בחדות והיו חששות שהן הבאות בתור אחרי מדינות ה-PIIGS להצטרף ללופ של משבר החוב. בנוסף, הודיע ה-ECB כי הוא צפוי לרכוש אגרות חוב של מדינות בכדי לספק ביקושים ונזילות ולמנוע זינוק חד בתשואות של אותן מדינות, דבר שלא יאפשר להן למחזר ולגייס חוב בעתיד.

אין ספק, שהתוכנית שהוצגה על ידי האיחוד מהווה פיתרון נקודתי הולם לבעיית החוב של המדינות בשנים הקרובות, אולם בהודעת האיחוד לא נרשמה דרישה לגבי מדיניות פיסקאלית מרסנת שנדרשת מאותן מדינות שנזקקות לסיוע. המדינות במשבר נושאות גירעונות עצומים שללא טיפול בהן ע’’י קיצוצים חדים בהוצאות הממשלתיות וגידול בצד ההכנסות ממיסים, לא תיפתר הבעיה בטווח הארוך.

השווקים קיבלו בברכה בתחילת השבוע את ההכרזה של ראשי האיחוד ונרשמו עליות שערים חדות הן בשוקי המניות והן במחירי אגרות החוב של אותן מדינות בעייתיות. על אך התכנית, טבע  האירו המשיך להפגין חולשה בעולם, ועל אף התחזקותו בתחילת השבוע, לקראת סוף השבוע הוא רשם ירידה לרמה של 1.23 דולר ליורו (4.66 ש’’ח). כמו כן בסוף השבוע האחרון החלו לעלות חששות בקרב המשקיעים לאפשרות פירוקו של גוש האירו, דבר שהחזיר את העצבנות לשווקים ונרשמו ירידות חדות בשווקי המניות. תשואות אגרות החוב ל-10 שנים של ממשלת ארה"ב רשמו עלייה קלה ועומדות על רמה של 3.45%, דבר שמעמיד את פער התשואות בין האגרות האמריקאיות למקבילות הישראליות ל-10 שנים על רמה של 145 נקודות בסיס.

השבוע זכתה ישראל למפגן של כבוד והתקבלה (פה אחד) כחברה לארגון ה-OECD שמטרתו לקדם מטרות כלכליות משותפות.

ביום שישי התפרסם מדד חודש אפריל שעלה ב-0.9%. מדד אפריל הינו עונתי ומושפע בעיקר מהתייקרות בסעיפי המזון, במחירי ההלבשה וההנעלה, הנופש והטיסות לחו’’ל וכן מעליית מחירי הדלקים שעלו ב-1% בחודש זה. שוב, גם המדד בחודש אפריל הושפע מהתייקרות במחירי חוזי שכר הדירה המתחדשים (שירותי הדיור בבעלות הדיירים). ללא התייקרות זו, היה המדד מתייקר ב-0.65% בלבד. להערכת כלכלני מיטב, המדד לחודש מאי צפוי לעלות בשיעור של 0.2% ובכל שנת 2010 צפויים המחירים להתייקר ב-1.7%. ציפיות האינפלציה עלו מעט השבוע לרמות של 2.9% לאורך העקום. יחד עם זאת, לאחרונה נרשמו גורמים מרסנים לאינפלציה: היחלשות מחיר חבית הנפט (מרמה של 86 ל-73 דולר) וכן ייסוף חד של השקל אל מול היורו (שעשוי כנראה להביא לירידת מחירים מיובאים מאירופה). לכן, אנו ממשיכים בהערכתנו שציפיות האינפלציה יתמתנו בחודשים הקרובים ומעדיפים את האפיק השקלי על פני האפיק הצמוד.

באפיק הקונצרני, השבוע יצא לדרך הסדר החוב בחברת אפריקה  ישראל שבמסגרתו יופחת החוב של החברה ב-2.6 מיליארד ש’’ח וזאת על ידי החלפת הסדרות הקיימות לשתי סדרות אג’’ח חדשות וכן החלפה של אגרות חוב במניות. השבוע היינו עדים לעליות שערים ולצמצום מרווחים באגרות החוב הקונצרניות אל מול מקבילותיהן הממשלתיות. מדד התל בונד 60 והתל בונד השקלי רשמו עליה זהה של 1.0%. בשבוע החולף נרשמו פדיונות בסך של 270 מיליון ש’’ח בקרנות המתמחות באפיק הקונצרני וזאת בעיקר לאור הפדיונות הכבדים שנרשמו ביום ראשון, לפני ההכרזה על הסיוע מצד האיחוד האירופאי.