בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב פסק אתמול, באופן תקדימי, כי הוראתה של משטרת ישראל לספקיות האינטרנט לחסום את גישת הגולשים מישראל לאתרי הימורים שונים לא היתה חוקית.
עוה"ד אורי גולדמן וירון הרוש ממשרד גולדמן ושות’, המתמחים בעבירות פיסקאליות ומייצגים בתיקי הימורים ברשת וחברות הימורים, מסבירים כי בכך מנע בית המשפט פרשנות מרחיבה שניסתה המדינה לעשות בניגוד לדין.
באותו ענין דובר על פניית המשטרה בחודש יוני 2010 . נציג המשטרה פנה לספקיות הגישה לאינטרנט והודיע על כוונתו להורות על חסימת הגישה למשתמשים בישראל, לטענת עוה"ד גולדמן והרוש הצווים הוצאו בחוסר סמכות, מן הטעם שעל פי חוק העונשין למפקד המחוז נתונה הסמכות להורות על סגירת מקומות פיזיים בלבד, ולא לחסום גישה לאתרי אינטרנט, ואילו בזמנו, דחתה המשטרה את הטענה וקבעה כי על פי "פרשנות התכליתית" חוק העונשין מקנה את הסמכות האמורה.
עו"ד גולדמן מסביר, כי עיקר המחלוקת נסבה סביב פרשנותם של סעיפים 224 ו229 לחוק העונשין שם נקבע כי מפקד מחוז רשאי להורות על "סגירתו" של "מקום משחקים אסורים", כאשר "המקום" מוגדר כ"חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים", בהקשר זה עלו שתי שאלות, האחת האם אתר אינטרנט נכנס לגדר המונח "חצרים"? ושנייה, האם המונח "סגירה" כולל בחובו חסימת גישה?
לעניין השאלה הראשונה, בית המשפט התרשם כי במילה "חצרים" מתייחסת מבחינה לשונית כאל מקום פיזי, בנוסף התייחסות אל אתר אינטרנט כ"מקום" איננה מתיישבת עם אופן פעולתו, שכן "אתר" אינו אלא מחשב שבתוכו תוכנה המתקשרת באופן רצוף עם מחשבים רבים אחרים, מכאן, כי לפרשנות התכליתית לפיה ניתן לפרש את המילה "חצרים" כמתייחסת גם לאתר אינטרנט, אין אחיזה לשונית בנוסח החוק כיום.
לעניין השאלה השנייה, בית המשפט קבע כי סגירה של מקום היא דבר אחד – וחסימת גישה היא דבר אחר, "ההשלכות של חסימת גישה לאתר אינטרנט [שונות] לחלוטין מסגירה של מקום פיסי. חסימת גישה לאתר אינטרנט מעוררת קשיים בהיבטים הטכניים, המדיניים והמשפטיים, שאינם רלוונטיים כשאר מתבקשת סגירתו של מקום פיסי. כך, חסימת גישה לאתרים עלולה לחסום בטעות גישה לאתרים "תמימים", ולפגוע הן בבעלי האתרים הנ"ל והן בגולשים המעוניינים לגלוש אליהם, זאת מכיוון שעל שרת בעל אותה כתובת IP יכולים "לשבת" מספר אתרים. כמו כן, הפעולה עלולה להשליך על התחייבויות שונות שנטלה המדינה במישור הבינלאומי, לאור החשש כי יופרו אמנות סחר שונות".