החשש מגלישת משבר החוב היווני אל יתר מדינות אירופה ובכלל חשש מכשל מערכתי הובילו לירידות חדות בנכסי הסיכון במהלך שני ימי המסחר האחרונים, השווקים התנהגו ב- flight to quality קלאסי שהתבטא בירידות במחירי המניות, הסחורות ואיגרות החוב הקונצרניות בדירוגים הנמוכים. במקביל נרשמה התחזקות של הדולר והין היפני וירידת תשואות באיגרות החוב לט"א בארה"ב שעדיין נתפסות כמקום מקלט. תיקונים אלה נעים בסדר גודל של 10%-15% בשווקים המפותחים ונמשכים בדרך כלל כחודש, שלאחריו תקופת דשדוש של מספר שבועות.
מדיניות מוניטארית: התפתחויות האחרונות בעולם מהווים גורם ממתן לקצב העלאת הריבית והן מהוות הסבר משכנע להדרגתיות הנחוצה באופן התאמת הריבית לרמתה הנורמאלית. כל זאת, כאשר אירועים כגון אלו של הימים האחרונים מלווים בדרך כלל בירידה במחירי הסחורות ולכן בשילוב עם פער התוצר ממתנים את סביבת האינפלציה. לכן, כל עוד נמשכת המגמה השלילית בשווקים הבנק יימצא בעמדת המתנה.
השקל ממשיך להפגין עוצמה מפתיעה על רקע זרימת ההון המסיבית במהלך החודש אפריל שפי שהיא באה לידי ביטוי ברכישות המט"ח האגרסיביות של בנק ישראל.
רמת התשואות בשוק הישראלי מגלמת מרווח גבוה למדיי ובהתחשב במצב הפיסקאלי המשופר בישראל ועל רקע דחייה צפויה בהעלאת הריבית צפויה ירידת תשואות לאורך העקום עם עלייה קלה נוספת בתלילות.
התנהגות השוק הקונצרני בארה"ב והעלייה בסטיות התקן משקפות ציפיה לעלייה במרווחים הקונצרניים המקומיים תוך ביצוע עודף של איגרות החוב בדירוג גבוה.