ביום 27.12.11, קיבלה הנהלת מינהל מקרקעי ישראל החלטה הסותרת מפורשות את מדיניות מועצת מקרקעי ישראל באשר לקרקע חקלאית, כפי שנקבעה בשורה ארוכה של החלטות מועצה, ואשר נבחנה על-ידי בית-המשפט העליון מספר פעמים. לפיכך, האגודה לצדק חלוקתי הגישה היום עתירה לבג"ץ, בה מבוקש לבטל את ההחלטה שכן זו מעניקה הטבות ופטורים יקרי ערך למעטים, על-חשבון משאבי הקופה הציבורית, בחוסר סבירות קיצונית ובחוסר סמכות.
במסגרת פסק-דינו של בית המשפט העליון בבג"צ שיח חדש (244/00) בוטלה, בין היתר, החלטה 717 של מועצת מקרקעי ישראל, שעניינה הקצאה של קרקעות לתעסוקה, לישובים חקלאיים, וזאת עקב חוסר סבירותה. בעקבות כך, קיבלה מועצת מקרקעי ישראל החלטות סבירות יותר (החלטה 949 על תיקוניה), הקובעות, בין היתר, הקצאה מידתית של בין 80 ל- 120 דונמים לישוב חקלאי (תלוי במיקומו ובסיווגו). בנוסף, החלטות המועצה מתירות הקמת מיזמים סולאריים בגודל שנע בין 114 ל- 128 דונמים לישוב חקלאי, תלוי במקומו ובסיווגו. בהתאם להחלטות אלה ובהתאם למדיניות המקרקעין בכלל, הרי ישוב חקלאי אינו יכול להשכיר את הקרקע החקלאית למיזם סולארי, ועליו להיות בעל שליטה בחברההמקימה אותו.
לטענת עו"ד רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי: "הפטורים וההטבות הוענקו על ידי הנהלת המינהל במסווה של "הוראת מעבר". מלבד העובדה ש"הוראת מעבר" של הנהלת המינהל אינה יכולה להכשיר חריגה מהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, השימוש במנגנון זה, בענייננו, נחזה כפיקטיבי, ולמראית-עין בלבד. זאת, שכן אין מדובר במעבר מהחלטת מועצה אחת לאחרת, כי אם בהוראה בעלת תוכן עצמאי ונפרד מהחלטות המועצה – הקובעת הקלות ופטורים יקרי ערך, הן מהמצב כיום, והן ביחס למצב אשר מוצע על-ידי הנהלת המינהל בעתיד.
באמצעות "הוראת מעבר", מבקשת הנהלת המינהל לקבוע, כי בתקופת המעבר בין שתי ההחלטות, ניתן יהיה לאשר 57 מיזמים סולאריים בתנאים שאינם קיימים באף אחת מההחלטות, לא על פי זו התקפה, ולא על פי זו המוצעת (!). ההחלטה נועדה למעשה לאפשר הקצאת קרקעות וחתימת עסקאות לאלתר, בניגוד להחלטות התקפות, ואף בניגוד, להמלצות ההנהלה בדבר המדיניות עתידית הרצויה."