אפסילון בסקירה על משבר החוב באירופה והשפעתו הפוטנציאלית על ישראל: כשכל כך הרבה מדינות ייאלצו לקצץ בתקציבן על מנת לשמור על יציבותן הכלכלית (ודירוגן) תהיה לכך השלכה על כלכלת העולם. פחות תקציבים, פחות הוצאה ממשלתית שתגרום לצמיחה נמוכה, לפחות לכמה שנים. לא סוף העולם, אבל התהליך הזה הוא בלתי נמנע. להזכירכם, החוב הממשלתי הוא סיכום של כל הגרעונות התקציביים השנתיים. משמעותו של יחס חוב תוצר גבוה הוא הקצאת סכומים הולכים וגדלים לתשלומי ריבית שתופחים בשל הפחתת דירוג ודרישת המשקיעים לפרמיית סיכון גבוהה יותר. וכשחלק גדל מהתקציב הולך לתשלומי ריבית, נותר פחות כסף לצרכים חשובים הרבה יותר. לכן, מדינות כמו ספרד, אירלנד פורטוגל, סלובניה ובריטניה ייאלצו לקצץ באופן חד בתקציבן.
מצב הפוך שבו רמת החוב גבוהה משמעותי מהגרעון התקציבי אינו טוב יותר. באיטליה למשל, הגרעון התקציבי עומד אמנם "רק" על כ 5.5% , אולם יחס החוב לתוצר נמצא ברמות מפחידות של 120% , ותורה של המדינה הנפלאה הזו לעלות לכותרות העיתונים הכלכליים יגיע גם הוא מתישהו. לסיכום החלק הגלובלי, נאמר שהשנים הקרובות יתאפיינו בהתאמות תקציביות נדרשות ובעיקר במדינות המפותחות. אז מה, כל העולם מתפרק ? לא.
מה ההשלכות של כל זה עלינו? כמדינה יצואנית אין ספק שיש לתהליך הזה השלכות כבדות משקל. יצוא לגוש האירו מהווה כשליש מסך היצוא, וירידה בשיעורי צמיחה שם תגרור ירידה בהיקפי היצוא. על כך ניתר לכפר רק במידה והיצואנים יגבירו את מאמצי השיווק שלהם למשקים המתעוררים ויגדילו את היקפי היצוא לשם. אולם זהו תהליך ארוך טווח ובינתיים נצטרך להתמודד עם ההשפעות קצרות הטווח של המשבר, וכעת אנו מונים שתיים כאלו : הראשונה, מתייחסת כאמור להקטנת היקפי היצוא למשקי אירופה שעלולה לגרום לירידה צמיחה של המשק הישראלי. במידה וכך אכן יקרה (למרות שנתוני היצוא האחרונים בישרו על חזרה לצמיחה גבוהה ביצוא), הלחצים האינפלציוניים (ועימן הציפיות האינפלציוניות) יתמתנו ועימם הלחץ על בנק ישראל להעלאת הריבית. או אז נשנה את הערכותינו הנוכחיות על כל המשתמע מכך שזה אומר, הארכת מח"מים, הטיית התיק לכיוון השקלים וכו’. בינתיים זה עוד לא שם. העקום עוד לא תלול מספיק וגם התשואות נמוכות למדי ולכן אנו עדיין לא משנים את הרכבי התיקים הסולידיים שלנו.
ההשלכה השנייה היא העלייה בפרמיית הסיכון בשווקים בעולם, כפי שזו כבר נראית בשבוע האחרון, הן באפיקים הממשלתיים והן בקונצרניים. יתכן ובמידה והמשבר יעמיק, השוק הסולידי המקומי יספוג ריקושטים מהמתרחש בעולם. זו תהיה לדעתנו הזדמנות כניסה נאה מאוד. מאחר ולעת עתה אנו לא סבורים שהסיכון של המשק הישראלי יעלה בגלל המשבר העולמי בשל האיתנות הפיסקלית של המשק, הרי משיכה מסיבית (וחסרת אבחנה) של כספים מהשווקים הסולידיים בעולם תעלה את פרמיית הסיכון של האגרות הישראליות, שלא בצדק.
באפסילון מניחים שסיטואציה כזו, אם אכן תתרחש, תיצור כאמור הזדמנות רכישה, בעיקר באפיקים הקונצרניים. אבל אם יגיע גל גדול, נעשה מה שצריך לעשות: ניזהר שלא ליפול.