אוסיף השקעות ופיתוח חברה ציבורית, יזמית של פרוייקטים גדולים של בניה ובין היתר יזמית של פרוייקט " אביב בצמרת" בת"א הגישה למחוזי בתל אביב עתירה להורות על אכיפת הסכמי מכר דירות בפרוייקט שנמכרו ל-6 חברי קבוצת רכישה ולחייבם להשיב לה לאלתר את הערבויות הבנקאיות שנמסרו להם להבטחת התשלומים בגין הדירות. בכתב התביעה נאמר כי המשיבים אירגנו עצמם כקבוצה ופנו במשותף לחברה לשם רכישת דירות בפרוייקט באגף המכונה "דירות הזרוע", פעלו מול החברה ואנשי השיווק של הפרוייקט באמצעות נציגים מטעמם אשר ניהלו בשמם את המו"מ שבסיומו חתם כל אחד מהם על הסכם מכר הזהה בתוכנו בחודש מאי 2006.
לאחר חתימת הסכמי המכר ולקראת המועד המקורי שנועד למסירת הדירות על פי הסכמי המכר ( דצמבר 2010), נאמר בכתב התביעה, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים. אוסיף טענה כי המשיבים הפרו הפרה יסודית את הסכמי המכר בכך שלא שילמו את יתרת התמורה בגין הדירות ובגין ביצוע עבודות שינויים שנעשו בדירותיהם. עוד טענה אוסיף כי המשיבים עיכבו את השלמת ביצוע העבודות בדירות. מאידך טענו המשיבים להפרות נטענות של הסכמי המכר על ידי אוסיף בין היתר עקב חוסר התאמות נטענות שקיימות בדירות ודרישות לזיכויים ולהפחתות.
לאחר מו"מ ממושך הגיעו הצדדים להבנות שהועלו על הכתב במסגרתם הסכימה אוסיף להפחית באופן משמעותי את יתרת החוב של המשיבים כלפיה וזאת בכפוף לסילוק טענותיהם כלפיה, ובנוסף תוקן מועד מסירת הדירות למועד בו התחייבו המשיבים לתשלום התמורה המופחתת. ואולם, טוענת אוסיף בפנייתה לביהמ"ש, לאחר החתימה על הנספח להסכמי המכר ותשלום יתרות החוב המופחתות על ידי המשיבים, נמנעו אלה מלמלא ולהשלים את התחייבויותיהם המקבילות על פי הנספח להסכם המכר, סירבו לקבל לידיהם את החזקה בדירות והחלו להעלות טענות מהיקב ומהגורן על הפרה כביכול של הסכם המכר והנספח לו. כמו כן, למרות פניות חוזרות ונישנות, סירבו המשיבים מלהשיב לאוסיף את הערבויות שניתנו על ידה על פי הוראות חוק המכר, תוך שאוסיף ניזוקה עקב כך נזקים קשים.
חמור מכך, טועת אוסיף, המשיבים פרצו לדירות ביום 1.9.2011 ללא אישור וללא כל זכות שבדין והחליפו את מנעולי הדירות. כפסע לפני הגשת תלונה למשטרה על ידי אוסיף, התעשתו המשיבים והעבירו את מפתחות הדירות לידי בא כולם בנאמנות עד להסדרת הסכסוך. לדברי אוסיף, האמתלה האחרונה טרם הגשת התביעה להתכחשותם של המשיבים להסכם המכר ולנספח לו הינה טענה לפיה כלל הסכם המכר כביכול גם מחסן שאמור להיות מוצמד לכל דירה. לדברי אוסיף, אף שטענה זו מוכחשת על ידה מכל וכל היא הציעה למשיבים כי ימלאו את התחייבויותיהם והדירות יימסרו לחזקתם, ואילו נושא זכותם הנטענת למחסנים המוכחשת כשלעצמה, יועבר להליך בוררות בין הצדדים, ואולם המשיבים עומדים במריים, ומסרבים למלא את התחייבויותיהם.
אשר על כן מתבקש ביהמ"ש על ידי אוסיף להורות על אכיפת הסכמי המכר והנספחים להם באופן שהמשיבים יקבלו את החזקה בדירות וישלימו את התחייבויותיהם. אוסיף מדגישה כי ביטול ההסכמים יסב לה נזקים כבדים ולדבריה דרישתם הלא מוצדקת של המשיבים לקבלת מחסן לכל דירה מהווה ניסיון שקוף וחסר תום לב מצידם לנסות ולהתנער מביצוע התחייבויותיהם על פי הסכמי המכר.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים– מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.