בבנק לאומי מעריכים כי, בטווח הקצר קיימת אפשרות ממשית למימוש בשוק המקומי, עקב גורמים מקומיים (כמפורט בהמשך) ובעיקר עקב החרפה אפשרית של ההתפתחויות האחרונות בחו"ל. בהסתכלות ארוכת טווח אנו מעריכים כי עליות השערים יימשכו, נוכח השיפור בתמונה המאקרו-כלכלית וברווחיות החברות ועל רקע התשואות הנמוכות המתקבלות באפיקים הסולידיים.
במגזר האג"ח הם מעריכים כי הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד אנו ממליצים על מח"מ בעל טווח בינוני בתיק. אטרקטיביות ההשקעה באפיק הקונצרני נמוכה.
ובתחום המט"ח לדעתם שערו של המטבע האמריקאי יושפע בתקופה הקרובה מרמת מפלס החששות של המשקיעים שיוכתב בעיקר ע"י ספקולציות בנוגע למצבן הכלכלי של מדינות ה- PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון, ספרד). עלייה נוספת במפלס החששות תתרום להתבצרות בדולר הנתפס כנכס בטוח יחסית, ולהיפך. בטווח הארוך יותר, השטר הירוק צפוי להתחזק.
להלן סקירה שפרסמו על סיכום שבוע המסחר בשוק ההון הישראלי: שבוע המסחר בשוק המניות המקומי התאפיין במגמה שלילית, כהמשך לתיקון שהחל עם רישום שיא חדש של כל הזמנים במדד המעו"ף, כמו גם על רקע הורדת דירוג האשראי לממשלות יוון, פורטוגל וספרד. ירידות השערים הובלו בידי מניות הבנקים שמאז תחילת השנה בולטות לשלילה, ואילו מניות היתר נהנו עד ליום חמישי מחסינות יחסית בהשפעת חלק מיחידות ההשתתפות בסקטור חיפושי הגז והנפט.
מחזורי המסחר בארבעת הימים הראשונים של השבוע היו נמוכים יחסית, והסתכמו בממוצע יומי בכ-1.7 מיליארד ₪, בדומה לרמה שנרשמה בשבוע שעבר ובהשוואה לכ-1.9 מיליארד ₪ מאז תחילת השנה. ביום חמישי נרשם מחזור חריג של כ-4.2 מיליארד ₪, כ-1.3 מיליארד ₪ מתוך כך במחזור הפקיעה. סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף עלו משמעותית, וכיום עומדות אלו (באופציות לחודש מאי) על כ-18%.
ביום חמישי פקעו אופציות המעו"ף לחודש אפריל ברמה של 1171.76 נקודות, המגלמת ירידה של כ-1.2%. מחזור הפקיעה הסתכם כאמור בכ-1.3 מיליארד ₪, בדומה לרמה שנרשמה בפקיעה הקודמת ולעומת כ-1.17 מיליארד ₪ בממוצע ב-2010 וכ-865 מיליון ₪ בממוצע ב-2009.
הלחץ על מניות הבנקים נמשך, וכיום עומד מכפיל ההון הממוצע (משוקלל) של מדד הבנקים על כ-1.02. זאת, להערכתנו, על רקע המשך המימושים מצד משקיעים זרים, בהשפעת עדכון הסטאטוס של השוק הישראלי לשוק מפותח. נציין כי יתרת השורט על סך מניות הבנקים שטיפסה בשבועות האחרונים, גדלה גם במהלך השבוע שעבר. בנוסף הושפעו אלו מהמגמה השלילית בסקטור הפיננסי בחו"ל, על רקע הצפי לצעדים רגולאטורים נוספים בארה"ב.
טבע, רשמה ירידה שבועית חדה בשיעור של כ-5.5%, לאור הכישלון המשפטי המסתמן לפיו הפטנט של הפרוטוניקס תקף, מה שהביא לחשש מקנס אפשרי לטבע בהיקף של עד ל-3 מיליארד דולר. במקביל, דיווחה מרק על עלייה משמעותית במכירות הרביף, תרופה המתחרה בקופקסון, האחראית לכחמישית מהכנסותיה של טבע.
בסקטור הנדל"ן ניכרה התפלגות לפי אזורי הפעילות של החברות. כך, בעוד שבחברות שקיימת להן חשיפה משמעותית למזרח אירופה (אפריקה נכסים וכלכלית ירושלים) נרשמו עליות שערים חדות, בחברות החשופות בעיקר למערב אירופה נרשמו ירידות שערים (דלק נדל"ן צנחה בכ-15%).
עונת הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2010 נפתחה עם פרסום תוצאותיה של שופרסל, אשר עמדו בתחזיות המוקדמות של מרבית האנליסטים. שורת ההכנסות הציגה גידול של כ-5%, בהשפעת עיתוי חג הפסח. שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-26.3% מההכנסות לעומת 25.8% ברבעון המקביל, ושיעור הרווח התפעולי הגיע לכדי 4.2% מההכנסות לעומת כ-4.1% ברבעון המקביל. החברה ממשיכה בתוכניותיה והצליחה לשמור על חסינות על אף הסביבה התחרותית הקשה בה היא פועלת.
בסקטור הטכנולוגיה דיווחו מספר חברות על תוצאות חיוביות שהפתיעו לטובה. כך, אודיוקודס סיכמה את הרבעון הראשון של 2010 עם הכנסות של 34.8 מיליון דולר ורווח נקי של 1.7 מיליון דולר (GAAP), בהשוואה לכ-29.3 מיליון דולר והפסד של 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל, וכן עדכנה כלפי מעלה את תחזיותיה ל-2010. נס טכנולוג’יס פספסה מעט את קונצנזוס האנליסטים לשורת ההכנסות, אך הפתיעה בשורת הרווח הנקי לטובה, עם רווח למניה (NON GAAP) של 9 סנט למניה לעומת קונצנזוס ל-7 סנט, וכן אישרה את תחזית הרווח ל-2010. למרות הדוחות הטובים רשמו שתי המניות ירידות חדות לאחר פרסום הדוחות, דבר שמהווה תמרור לכך שגם במידה והדוחות הכספיים שיתפרסמו בהמשך יהיו טובים, ייתכנו מימושים נוספים בטווח הקצר.
בזירת המאקרו, בנק ישראל פרסם במהלך השבוע את המדד המשולב למצב המשק לחודש מרץ שעלה בכ-0.6%. במהלך הרביע הראשון של השנה הסתכמה עלייתו בכ-1.3% (המהווה קצב שנתי גבוה מ-5%), כך שמבחינה זו נראה כי קצב הגידול במדד חזר לרמה שנרשמה טרום המשבר. התאוששות זו בפעילות הכלכלית מתבטאת בשורה של נתונים כלכליים אשר פורסמו לאחרונה ומצביעים על מגמה של צמיחה מהירה גם ברביע הראשון של 2010, לאחר קצב צמיחה שנתי של 4.8% שנרשם ברביע הרביעי של 2009. במקביל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה כי בחודש פברואר הגיע שיעור הבלתי מועסקים במשק לכ-7.3% מכוח העבודה האזרחי, זאת לעומת 7.6% בחודש ינואר.
בשוק האג"ח, המסחר באפיק הממשלתי התנהל השבוע במגמה מעורבת על רקע החלטת הבנק המרכזי להותיר את הריבית על כנה, אשר הפתיעה חלק מהמשקיעים בשוק. כמו כן הושפעה מגמת המסחר מחשש בעולם בנוגע ליכולתן של מספר מדינות באירופה לפרוע את התחייבויותיהן. בסיכום שבועי עלה מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות בכ- 0.1% ואילו מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות ירד בכ- 0.2%.
על אף שפער התשואות שבין אגרות החוב הממשלתיות השקליות הנפדות בעוד כ- 10 שנים לבין אגרות חוב אמריקאיות דומות התרחב השבוע בכ- 0.15% לרמה של כ- 1.25%, הרי שהאפיק הממשלתי הושפע באופן מינורי בלבד מההתפתחויות שחלו השבוע בנוגע למשבר החוב ביוון,
פורטוגל וספרד, עובדה המעידה על חוסנו ועוצמתו היחסית של המשק המקומי. חוסן זה נובע גם מהגידול הנמוך שנרשם ביחס חוב-תוצר של ישראל אשתקד, זאת בהשוואה לגידול שנרשם במדינות מפותחות ומובילות בעולם. אחד האינדיקאטורים הבולטים שהצביעו על עוצמת המשק היא פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, הנמדדת ע"י מרווח ה- CDS ל- 5 שנים. זאת נותרה השבוע כמעט ללא שינוי, ברמה של כ- 112 נ.ב., בניגוד למגמה של עלייה חדה יחסית בפרמיות הסיכון של מדינות גוש האירו ומדינות בעלות דרוג אשראי דומה לזה של ישראל.
בנק ישראל הותיר השבוע כאמור את הריבית המוניטארית על כנה ברמה של 1.5%. מרבית ההערכות המוקדמות בשוק היו כי זו תיוותר על כנה. עם זאת, לקראת מועד ההחלטה החלו להישמע הערכות בדבר העלאה בשיעור קל, בעיקר על רקע היוותרותן של הציפיות האינפלציוניות ברמתן הגבוהה והמשך פרסומם של אינדיקאטורים כלכליים המעידים על התבססות הצמיחה במשק. הבנק המרכזי ציין גם החודש כי החלטתו עקבית עם התהליך ההדרגתי בו הוא נוקט להחזרת הריבית לרמה "נורמאלית", אשר נועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתרום להמשך ההתאוששות בפעילות המשק. לפיכך, מאחר והריבית הועלתה בחודש הקודם, העדיף הבנק להותירה הפעם ללא שינוי.
מעניין לציין כי מספר התייחסויות של בנק ישראל בנוגע להתפתחויות בסביבת האינפלציה מעידות, ככל הנראה, על היעדר חששותיו מלחצים אינפלציוניים מהותיים במשק:
- בנק ישראל העריך (בדומה להערכתו בהודעת הריבית מתאריך 28.3.10), כי לאחר שיפורסם מדד אפריל, צפויה האינפלציה בהסתכלות שנה אחורנית להיכנס אל תוך תחום יעד יציבות המחירים ובהמשך השנה אף תרד אל מתחת לאמצע התחום.
- ציפיות החזאים לאינפלציה בשנה הקרובה נותרו החודש ברמה ממוצעת של 2.7%, מתחת לגבול העליון של היעד.
- האינפלציה העולמית עודנה מרוסנת ולפי שעה אין חששות מהתפרצות אינפלציונית מעבר לים.
- היעדר ההתייחסות להתייקרות שחלה במחירי הנכסים בשנה האחרונה. התייקרות זו הייתה בין הסיבות העיקריות להעלאת הריבית בחודש שעבר.
על אף שבנק ישראל צופה מגמה של ירידה בסביבת האינפלציה, הרי שקצב האינפלציה הנוכחי עודנו גבוה בהשוואה לרמת הריבית המוניטארית במשק (ריבית ריאלית שלילית). לפיכך נראה, כי המטרה המנחה את בנק ישראל להמשיך בתוואי העלאות הריבית היא העלאת הריבית הריאלית לשיעור של כ- 0%. כידוע, ריבית ריאלית שלילית טומנת בחובה פוטנציאל להתפרצות אינפלציונית ועל אף העלאות הריבית האחרונות (כ- 1% במצטבר מאז נרשמה רמתה הנמוכה ביותר אי פעם) עומדות הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון ל- 12 החודשים קדימה ברמה גבוהה של מעל ל- 3%. נציין כי גם המשקיעים צופים עליות ריבית נוספות במשק, כאשר על פי תשואות המק"מ כיום תוסיף הריבית לערכה עוד כ- 1% עד לסוף השנה, לרמה של 2.5%.
על אף העלאות הריבית הצפויות בהמשך, נראה כי רובן מגולמות כבר ברמת התשואות באפיק הסולידי המקומי ואינן צפויות ליצור לחץ משמעותי שלילי על מחירי אגרות החוב בשוק. כמו כן, ההתפתחויות השליליות במדינות גוש האירו עשויות להחריף את משבר החוב העולמי ולגרום לדחייה ביציאה מהמדיניות המוניטארית המרחיבה בה נוקטות מרבית המדינות המפותחות. מנגד, לאחרונה התגברו החששות מפני עליית תשואות מעבר לים על רקע היקפי גיוסי החוב הגבוהים של ממשלת ארה"ב. לנוכח חשש זה ובשל פער התשואות הנמוך יחסית הקיים בין אגרות החוב המקומיות הארוכות לבין אלו מעבר לים, קיימת כדאיות לשמור על מח"מ בינוני בחלקו הסולידי של התיק.
אגרות החוב הממשלתיות רשמו השבוע ירידות שערים, זאת על רקע רמת התשואות הנמוכה בהן ובהשפעת ההתפתחויות האחרונות שחלו במשבר החוב באירופה. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 ירדו בשיעורים של כ- 0.3% כ"א ואילו מדד התל-בונד השקלי איבד כ- 0.8% מערכו. לפיכך התרחבו השבוע פערי התשואות הממוצעים בין מדדי התל-בונד לאגרות חוב ממשלתיות דומות. להערכתנו, התפתחויות שליליות בנוגע למשבר החוב מעבר לים עשויות להמשיך לפגוע באפיק זה בטווח הקצר, אם כי עוצמתו היחסית של המשק צפויה להוות משקל נגד.
על פי סקר החברות והעסקים של בנק ישראל הנערך מרבעון, המשיכה הפעילות העסקית די במשק המקומי להתרחב ברביע הראשון של השנה. התרחבות זו נרשמה בעיקר הודות לגידול בפעילות המקומית ועל אף חולשתו של הייצוא, בו תלויות חלק מהחברות המקומיות. ע"פ הסקר צופות החברות להמשך ההתרחבות גם ברבעון השני של השנה, בעיקר הודות לגידול בהיקפי ההזמנות מהארץ והצפי לשיפור ניכר גם בהיקפי הייצוא.
ההקלה המתמשכת במגבלות המימון בשנה האחרונה סייעה לסקטור העסקי להעלות את היקף המכירות. החברות דיווחו על גידול בצרכי האשראי ושיפור בנגישותו במהלך חצי השנה האחרונה, זאת על רקע רמתה הנמוכה של הריבית במשק והגידול בביקושים במהלך תקופה זו.
- במקביל דיווח השבוע בנק ישראל על עלייה ביתרת החוב של הסקטור העסקי בכ- 5.3 מיליארד ש"ח בחודש פברואר בלבד, לרמה של כ- 737 מיליארד ₪ (עלייה של כ- 0.7%). רמות אלו של חוב נחשבות היסטורית לגבוהות יחסית. בנושא זה נזכיר, כי מתחילת השנה נרשם גידול חד יחסית בגיוסי חוב של חברות שאינן מדורגות כלל או המדורגות בדירוגי השקעה נמוכים. להערכתנו, על אף ההתרחבות בפעילותו של הסקטור העסקי בשנה האחרונה, הרי שהגידול שנרשם לאחרונה בהיקפי האשראי המדורג בדירוגים נמוכים מעיד על גידול ברמות הסיכון שמוכנים המשקיעים ליטול כיום, אשר עלולים להיות להם לרועץ בעתיד.