לייזר דטקט הוקמה בישראל בשנת 2004 כחברה פרטית על ידי איי.טי.אל אופטרוניקס (ITL). מיום הקמתה, פעלה החברה בתחומי מחקר, פיתוח, ייצור ושיווק של מכשירים על בסיס ספקטרוסקופיית לייזר, טכנולוגיה המיועדת לגילוי וזיהוי חומרים מטווחים קרובים ורחוקים, מתוך מטרה ליישם ולמסחר טכנולוגיות אלה הן בתחום התעשייתי-אזרחי והן בתחום הביטחוני.
החברה לא הצליחה בפן העסקי ובמהלך מרץ 2009 נחתם הסכם בין ITL לבין חברת צ’פטר 11, חברה המתמחה בשיקום חברות , ובמסגרתו נמכרו כ 71.3%ממניות של חברת לייזר דטקט סיסטמס לצ’פטר 11. למרות המהלך, במהלך חודש אוקטובר 2009 נכנסה לייזר דטקט לקשיים תזרימים עקב הסכם הזמנה שלא יצא אל הפועל. בעלת השליטה בלייזר דטקט, צ’פטר 11, בחרה שלא להזרים כסף לחברה והחלה לחפש משקיעים חיצוניים.
בנובמבר 2009 חברת צ’פטר 11 חתמה על הסכם למכירת מניותיה בחברת לייזר דיטקט לקבוצה ברשות מני מור, זאב ברונפלד ויונתן מלכה אשר רכשו במהלך מהיר גם את החוב העיקרי של החברה - אג"ח להמרה.
מני מור וזאב ברונפלד מוכרים כסוחרי שלדים ותיקים וברזומה שלהם אפשר למצוא בן היתר את השלדים לשעבר: ארית מערכות וטים-די-סי-אל. ארית מערכות הפכה לדי-מדיקל בתחום הרפואה, מניותיה עלו בעשרות אחוזים והשאירה את המשקיעים עם רווח נאה. טים די-סי-אל הפכה לביומדיקס אך כן הכינו השנים הפתעה למשקיעים כאשר הם ניצלו זינוק של מניות טים די.סי.אל כדי למכור שליש מאחזקותיהם לקרן השקעות זרה ולהיפגש עם כ-14 מיליון שקל. הקרן הזרה מצידה עשתה עסקה לא רעה כשרכשה את המניות במחיר שהיה נמוך באופן משמעותי ממחיר השוק של החברה.
גם יונתן מלכה הוא דמות מוכרת בעולם ההנפקות והגיוסים כאשר שימש כסמנכ"ל לאומי חתמים וכמנכ"ל מיטב עסקי חיתום.
לאחר רכישת החברה, פעלה ההנהלה החדשה לארגון החוב של החברה וסגירת פעילויות קיימות. כדי לממן את פעילותם הקצו המשקיעים החדשים מניות לקבוצה של 27 משקיעים תמורת גיוס של 3.8 מליון ₪, כאשר מחיר המניה שנקבע בגיוס הינו 0.21 ₪ למניה. בנוסף הגיעו המשקיעים להסכם עם נושי החברה וחתמו על הסכם עשיית שוק למניית החברה דבר שהוביל את הנהלת הבורסה לגרוע את המניה מרשימת ניירות ערך דלי הסחירות.
נכון להיום מועד תחומי הפעילות של החברה הופסקו וכל העובדים פוטרו - החברה הפכה לשלד בורסאי.
נקודה זו מדגישה את הסיכון והסיכוי של המשקיע. מצד אחד לייזר דטקט, שנסחרת בשווי של כ50 מליון ₪, בעלת פוטנציאל הצפת ערך כאשר יוצק לתוכה תחום פעילות חדש ואטרקטיבי, מצד שני, יכולת הצפת הערך תלויה אך ורק ביכולתם של המשקיעים לבצע את המהלך.
נקודה נוספת לשיקול היא שלייזר דטקט נסחרת כיום בשווי כפול משווי השוק בעת הגיוס של המשקיעים הראשונים. כלומר, במידה ויוצק תוכן חדש לחברה, יש אפשרות ששווי הכלכלי של יהיה לא רחוק משווי הנוכחי של לייזר דטקט או שהחברה החדשה תבצע גיוס נוסף ותדלל את המשקיעים, במקרה כזה הסחירות הנמוכה של המניה לא תאפשר למשקיעים לצאת מהשקעתם רק בהפסד סביר.
השבוע התבשרנו שחברת לייזר דטקט חתמה על הסכם עם חברת בימ-מד בע"מ ובמסגרתו תרכוש החברה 40% מהון המניות של בימ-מד בדילול מלא תמורת סך של 2 מיליון דולר. קבוצת בימ-מד (BeamMed) היא חברה וותיקה בארץ אשר מפתחת ומשווקת בעולם מוצרים בתחום האולטרה סאונד האבחוני ועמדות עבודה ממוחשבות של חברת הבת Sal-Med. החברה מפעילה סניפים במספר מדינות בעולם כגון סין והודו ובעלת מערך הפצה הכולל למעלה מ-40 מפיצים באסיה, אירופה, צפון ודרום אמריקה.
להערכתי זו איננה עסקת יציקת התחום אשר המשקיעים מצפים לה, אלא עסקה מכינה שכוונתה להכין תשתית שיווקית לחברה נוספת שתתמזג עם לייזר דטקט. מניתוח העסקה עולה כי לחברה בעלת אורנטציה בתחום הקוסמטיקה או מכשירים לטיפול בעור יכולה להיות מתאימה לסינרגיה עם חברת בימ-מד. בהקשר זה עולה השם של חברת Q-RAY אשר בבעלות חברת שלדות, אשר הודיעה לאחרונה על בחינה של הנפקה או מיזוג לשלד קיים, אך כמובן זוהי ספקולציה בלבד.
להערכתי, למרות ההתקדמות האחרונה, ההשקעה לייזר דטקט היא עניין של אמון במני מור, זאב ברונפלד ויונתן מלכה. זוהי השקעה ספקולטיבית אבל כזאת שיש הרבה פוטנציאל בחובה, בעיקר באווירת הגיוסים וההנפקות בתחום הביומד שאנו חווים בתקופה זו.
למען הגילוי הנאות שכל שכתוב הוא על דעתי בלבד ועל סמך הידע שברשותי. האמור לעיל אינו מהווה חלופה לייעוץ אישי המותאם לצרכיו של המשקיע עי יועץ מוסמך. הכותב עשוי להחזיק בניע בהם עסקה כתבה זו.