בית המשפט העליון, כב’ השופטים ריבלין, ארבל ורובינשטיין, דחה (18.7.11) את ערעורה של חברת ד"ר דב בירן אחזקות בע"מ ובעל מניותיה – דב בירן וקבע כי החברה חדלת פרעון, אשר על כן הותיר את צו הפירוק על כנו.
רשות המסים בישראל - אגף מס הכנסה, באמצעות עוד" מזי רנצלר - מנהלת היחידה לפירוק, כינוס נכסים ופש"ר ובאמצעות עו"ד ג’ריאס פאנוס מהיחידה, הגישו בקשה למתן צו לפירוק חברת ד"ר דב בירן אחזקות בע"מ, בשל חובות מס בסך של כ- 5.5 מליון ₪. החיוב במס נבע מהסכם בין החברה לפקיד שומה ת"א 3, לפיו נקבע וסוכם כי תשלום המס בגין מכירת מניות של חברת Bridges for islands ltd ע"י חברת בירן, יבוצע עד ליום 16.11.2005. אולם, חברת בירן לא עמדה במועדים שנקבעו בהסכם השומות, זאת על אף אורכות נוספות.
ב- 13.4.2008 הורה בית המשפט המחוזי בת"א, כב’ השופטת אלשייך, על פירוק חברת בירן וקבע כי החברה הינה חדלת פרעון הן לאור אי תשלום חובות המס והן על בסיס הוכחה פוזיטיבית של חדלות פרעונה.
חברת בירן ערערה לבימ"ש העליון וטענה, בין השאר, כי החוב בגינו הוגשה בקשת הפירוק שנוי במחלוקת. בית המשפט העליון דחה את טענת החברה וקבע: "המחלוקת אשר יש בה כדי להצדיק דחייה של בקשת פירוק, צריכה להיות אמיתית וכנה. בענייננו, המחלוקת אותה מבקשים המערערים "ליצור" בנוגע לפירוש הסכם השומות, מלאכותית היא, ואין בה ממש".
החברה טענה להבדל בפרשנות ההסכם עליו חתמה עם פקיד השומה, ובית המשפט קבע "ברי כי לשונו של הסכם השומות מתיישבת רק עם הפירוש המוצע על ידי פקיד השומה...פירוש זה הוא גם היחידי שמתיישב עם הגיונם של דיני המס".