המאבק על פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה מתלהט, כאשר חברת בזן דורשת פיצוי של למעלה מ-5 מיליארד דולר (כ-16 מיליארד שקל) מהמדינה. סכום זה, הגבוה פי שניים משווי השוק הנוכחי של החברה, הוצג בדיונים שמנהל הצוות הבין-משרדי בראשות פרופ’ אבי שמחון, הבוחן מחדש את ההנחות להחלטת הממשלה לפנות את המתקנים עד סוף העשור. החישוב של בזן מתבסס על הערכות שווי של BDO ו-KPMG, בתוספת רווחיות עתידית צפויה.
החברה טוענת כי האומדן אינו כולל נזקים נוספים, עלויות סגירה ופירוק, ודורשת מענה לעובדים. מנגד, פרופ’ שמחון הבהיר כי היקף הפיצוי המדובר "אינו מתקרב" לסכום שהציגה בזן, מה שמצביע על פער של מיליארדי דולרים בין עמדות הצדדים. עם זאת, בדיווח לבורסה, בזן הבהירה כי לא קבעה את שוויה או את סכום הפיצוי המדויק, והערכות השווי נועדו להמחיש את המשמעות הכלכלית האפשרית של הפינוי.
המעמד המשפטי של בזן בקרקע במפרץ חיפה, הנובע מהסכם חכירה שנחתם ב-2007, מאפשר לה לדרוש פיצוי משמעותי על הקדמת סיום הפעילות. הסכם זה מקנה לה זכויות חכירה ל-49 שנים עם אופציה ל-49 נוספות, מה שהופך את החלטת המדינה להקדמת הפינוי לאירוע כלכלי המחייב פיצוי.
הדיונים מתקיימים על רקע דוח מבקר המדינה שהעלה סימני שאלה לגבי הביטחון האנרגטי של ישראל והיכולת להבטיח אספקת דלקים בשעת חירום. המדינה מתכננת להחליף חלק מיכולת הזיקוק ביבוא תזקיקים, אך תשתיות האחסון והפריקה עדיין אינן מושלמות, והמלחמות האחרונות העלו את חשיבות הנושא.
המצב הפרדוקסלי נוצר בעקבות המלחמה: בעוד שהיא פגעה פיזית במתקני בזן, היא גם תרמה לזינוק במרווחי הזיקוק וברווחיות החברה, בנוסף לפיצויים שהתקבלו מחברות הביטוח. תוצאות הרבעון האחרון, עם רווח נקי של כ-263 מיליון דולר ו-EBITDA מנוטרל של כ-317 מיליון דולר, מחזקות את טענת בזן כי היא אינה מפעל מפסיד, אלא פעילות רווחית בעלת ערך אסטרטגי למשק.
המשמעות למשקיעים היא שהמחלוקת עלולה להוביל להוצאות משמעותיות על המדינה, או לחילופין, להאריך את פעילותה של בזן במפרץ חיפה מעבר למועד המתוכנן, מה שיכול להשפיע על תוכניות הפיתוח העתידיות של האזור ועל שוק האנרגיה המקומי.