גיל אגמון, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת דלק רכב, מנסה לשנות את הכיוון של המניה. אגמון רכש כ-7.6% ממניות החברה תמורת כ-148 מיליון שקל, בעסקה מחוץ לבורסה שהעלתה את החזקתו מ-49% לכ-56.5%.
הרכישה בוצעה לפי מחיר של 20 שקל למניה - מחיר הגבוה בכ-25% ממחיר השוק טרם העסקה. הדיווח על המהלך הוביל לזינוק של מעל 10% במחיר המניה במהלך יום המסחר בבורסה בתל אביב, והמניה עולה גם היום.
משקיעים בשוק ההון נוטים לראות ברכישות של בעלי שליטה במחירים הגבוהים ממחיר השוק איתות לכך שההנהלה מאמינה שהמניה נסחרת בחסר עמוק. עם זאת, במקרה של דלק רכב, המהלך אינו מנותק מההקשר התפעולי והפיננסי המורכב שבו מצויה החברה.
צניחה במניה ושחיקה בעסקי הליבה
מהלך הרכישה מגיע לאחר תקופה מתמשכת של חולשה בעסקי החברה. מניית דלק רכב איבדה כ-67% ערך מאז שיאה האחרון, בעיקר על רקע האטה במכירות הרכב החדש, התגברות התחרות מול מותגים סיניים, ושחיקה ברווחיות היבואנית (מאזדה, פורד, ב.מ.וו ומיני). בנוסף, החברה ספגה בשנה החולפת הפסד מהותי מירידת ערך מהשקעתה בחברת הסטארט-אפ היילו (Hailo), לצד עיכובים במהלך המיזוג שלה לחברת ספאק.
זהו אינו מהלך הרכישה הראשון של אגמון בתקופת שפל. בתחילת שנת 2024 ביצע הצעת רכש במסגרתה רכש כ-6% ממניות החברה תמורת כ-145 מיליון שקל, במחיר של 23 שקל למניה. העובדה שכיום, למעלה משנתיים לאחר מכן, העסקה הנוכחית מבוצעת במחיר נמוך יותר (20 שקל למניה), מעידה על כך שהלחצים על החברה התבררו כמתמשכים ועמוקים מכפי שהעריך השוק בעבר.
מה המשמעות עבור ציבור המשקיעים?
הגדלת נתח ההחזקות של אגמון מעבר לרף ה-50% מעניקה לו שליטה מלאה בלתי מעורערת בחברה, ומאפשרת לו חופש פעולה רב יותר בניהול העתידי ללא צורך בהצעות רכש מיוחדות בעתיד. מצד אחד, נכונותו להזרים סכומי עתק מכיסו הפרטי מעידה על ביטחון ארוך טווח בנכסי הקבוצה - הכוללים גם את השליטה בחברת איכות הסביבה והתשתיות ורידיס. מנגד, המשקיעים מן השורה צריכים להבחין בין תמיכה נקודתית של בעל שליטה במחיר המניה לבין מפנה פונדמנטלי בעסקי הליבה, שנכון לעכשיו עדיין מתמודדים עם אתגרים תחרותיים ומאקרו-כלכליים לא מבוטלים.