רשת טיב טעם הציגה ברבעון השני של 2026 עלייה ברווחיות התפעולית ובשורת הרווח הנקי, תוך שהיא נהנית מהתחזקות השקל ומאיחוד פעילות היבוא והסחר. עם זאת, מנוע הצמיחה המרכזי של הקבוצה ברבעון האחרון לא הגיע ממדפי הסופרמרקטים, אלא דווקא מזרוע הסחר והיבוא.
הכנסות הקבוצה ברבעון השני עלו ב-3% בלבד והסתכמו ב-555.8 מיליון שקל. הגידול במכירות מגזר הקמעונאות (הרשת הקמעונאית) היה זעיר ועמד על כ-1% בלבד לרמה של 425 מיליון שקל, כאשר המכירות בחנויות הזהות רשמו ענייה מינורית של 0.7%.
לעומת זאת, מגזר הסחר והיבוא (הכולל את החברות ישרקו ומזרח ומערב) רשם קפיצה של 6.5% בהכנסות הרבעוניות ל-160.4 מיליון שקל. העלייה במגזר זה נהנתה משני גורמים מרכזיים: שילוב מוצרי "מזרח ומערב" והתחזקות שער השקל מול המטבעות הזרים, שהוזילה את עלויות היבוא והרחיבה את שיעור הרווח הגולמי של המגזר מ-26.3% ל-29.7%.
הרווח התפעולי צמח, הוצאת המימון העיבה על השורה התחתונה
הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון רשם עלייה של 10.6% ל-42.8 מיליון שקל (7.7% מהמחזור). בעוד שבקמעונאות נרשמה ירידה קלה ברווח התפעולי (שנבעה בעיקר מהכנסה חד-פעמית שנרשמה אשתקד), מגזר הסחר הציג זינוק של 53.6% ברווח התפעולי לרמה של 14.7 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי החשבונאי עלה ב-3.2% בלבד והסתכם ב-25.4 מיליון שקל. הסיבה לפער בין הצמיחה התפעולית לרווח הנקי היא הוצאת מימון חד-פעמית בסך 2.6 מיליון שקל, עקב הכרעת בורר במחלוקת כספית סביב רכישת מזרח ומערב. בנטרול הוצאה זו, הרווח הנקי המתואם עמד על 28 מיליון שקל - עלייה של 13.9% לעומת התקופה המקבילה.
בשורה התחתונה, טיב טעם מציגה מאזן איתן ונהנית מפירות הרכישה של מזרח ומערב וממטבע מקומי חזק. עם זאת, כשהצמיחה בחנויות הזהות בקמעונאות עומדת על פחות מ-1% ברבעון, הנהלת החברה תצטרך להוכיח כי מערך האוטומציה החדש (האוטוסטור) ושילוב מתחמי shop-in-shop של מוצרים אסייתיים יצליחו להעיר מחדש את פעילות הליבה הקמעונאית.