מי אמר שמדיניות תגמול היא גזירת גורל? בעלי המניות של חברת ב.ס.ר הנדסה ופיתוח אישרו לאחרונה מענקים כספיים חד פעמיים בסכום כולל של 6 מיליון שקל ליו"ר הדירקטוריון ומבעלי השליטה, נחשון קיויתי, ולמנכ"ל החברה, אייל בצלאל. המענק לקיויתי יעמוד על 4 מיליון שקל (בתוספת מע"מ) ואילו בצלאל יסתפק ב-2 מיליון שקל.
מה שמעניין במיוחד בתיגמול הנדיב הזה הוא העובדה שהוא נעשה בחריגה מפורשת ממדיניות התגמול שהחברה עצמה קבעה. בשוק ההון המקומי כבר התרגלו לכך שמנגנוני התגמול, שאמורים לייצר ריסון ושקיפות מול ציבור המשקיעים, הופכים לפרקטיקה גמישה למדי ברגע שההנהלה מציגה מספרים חיוביים.
הנימוק: רווח תזרימי של 231 מיליון שקל
בב.ס.ר מסבירים את החריגה הנדרשת בהצלחתן של שתי עסקאות נדל"ן מהותיות: עסקת בית שמש ועסקת שוהם. על פי דיווחי החברה, השלמת המהלכים הללו צפויה להניב לה רווח אקוויטי נטו (לאחר הפחתות עודף עלות) של כ-170 מיליון שקל, והזרימה לקופתה תזרים מזומנים נקי של כ-231 מיליון שקל.
בעסקת שוהם רשמה החברה השבחה מהירה של קרקע באמצעות הסבתה למיזם של חוות שרתים (Data Centers) ומכירתה תוך שמירת זכויות לפוטנציאל העתידי. בבית שמש הצליחה הנהלת החברה להבטיח הסכם לניהול הנדסי של שכונה ענקית בהיקף של כ-920 דונם. הסכם זה יניב לחברה דמי ניהול של 2.5% מהעלויות הישירות של הפרויקט לאורך 10 עד 15 השנים הבאות, לצד עמלת השבחה נוספת של כ-2% בכפוף לאישור תוכנית בניין עיר (תב"ע) חדשה.
בוועדת התגמול ובדירקטוריון ציינו כי הניסיון והמעורבות הישירה של קיויתי ובצלאל היוו גורם מרכזי בהצפת הערך, ולכן מוצדק למתג את המענק כאירוע חד פעמי שלא ישפיע על מנגנוני השכר השוטפים.
האותיות הקטנות: האם הרווחים כבר בטוחים?
לצד החגיגה התזרימית, חשוב לקרוא את הערות האזהרה שהחברה עצמה מצרפת לדיווח: חלק מהנתונים, בפרט לגבי עסקת שוהם והחלק השני של עסקת בית שמש, טרם נסקרו או בוקרו על ידי רואה החשבון המבקר. בנוסף, האומדנים אינם משקללים את התוצאות העסקיות הכוללות של החברה ממחצית 2026 ואילך, כך שייתכנו שינויים, ואפילו מהותיים, בנתוני הרווח הסופיים.
בשורה התחתונה, מנהלי ב.ס.ר אכן הצליחו לייצר ערך תזרימי משמעותי לחברה בשוק מאתגר. עם זאת, החלטת הדירקטוריון לחלק מענקי עתק תוך עקיפת מדיניות התגמול המאושרת, מזכירה שוב למשקיעים במגזר הציבורי כי הכללים הנוקשים שנכתבים בתקנונים נוטים להתכופף בקלות כשמגיעים ליעדים, בעוד הציבור נדרש לסמוך על הערכות שטרם עברו ביקורת חשבונאית מלאה.