מדד המחירים לצרכן בחודש יולי 2026 עלה ב-0.3% בהשוואה לחודש יוני, כך מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתון הופך את קצב האינפלציה השנתי (12 החודשים האחרונים) למתון במיוחד, כשהוא עומד על 1.5% בלבד, נוח במרכז יעד היציבות של בנק ישראל.
העלייה המתונה במדד הושפעה בעיקר מגורמים עונתיים הפוכים, כאשר התייקרויות בתחום התחבורה, הנופש והדיור קוזזו בירידות חדות במחירי הביגוד והמזון הטרי.
ממה הושפע המדד: חופשות יקרות מול מוצרים זולים
בצד המייקר של המדד בלטו סעיפי הקיץ והתחבורה. תחבורה: עלייה של 1.4%; תרבות ובידור: עלייה של 1.1%, בעיקר בשל עונת החופשות והנופש; סעיף הדיור: עלה ב-0.7%.
מנגד, ירידות מחירים בולטות רשמו סעיפי הצריכה הבאים: הלבשה והנעלה: ירידה חדה של 4.6% בשל מבצעי סוף העונה; ירקות ופירות טריים: ירידה של 3.5%; ריהוט וציוד לבית: ירידה של 0.7%; שונות: ירידה של 0.4%.
שוק השכירות: החוזים החדשים מזנקים ב-4.7%
בעוד האינפלציה הכללית מציגה רגיעה, שוק השכירות ממשיך להכביד על השוכרים. עבור שוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6% בשכר הדירה.
בקרב שוכרים חדשים, כלומר בדירות שבהן הייתה תחלופת דיירים, נרשמה עלייה חדה של 4.7%. שינויים אלה משקפים את שיעור השינוי השנתי בפועל עבור שוכרים המחליפים נכס, שכן מרבית הדיירים מוגנים תחת חוזים קיימים ללא מנגנוני הצמדה במהלך השנה.
מחירי הדירות: התייקרות חודשית, אך ירידה שנתי במרכז
בשוק הבעלות על דירות נרשמה תמונה מורכבת: במעקב החודשי (עסקאות מאי-יוני לעומת אפריל-מאי 2026) עלה מדד מחירי הדירות ב-0.1% בלבד, כאשר מחירי הדירות החדשות עלו ב-0.5%.
בפילוח מחוזי נרשמה מגמה מעורבת: עליות: ירושלים (1.8%), חיפה (1.5%), הצפון (0.9%) והדרום (0.7%). ירידות: המרכז (1.0%-) ותל אביב (0.7%-).
בהשוואה שנתית (מאי-יוני 2026 מול מאי-יוני 2025), מדד מחירי הדירות הארצי ירד ב-1.5%, ומדד הדירות החדשות השנתי ירד ב-2.0%. הירידות השנתיות התמקדו באזורי הביקוש, בראשם מחוז המרכז שרשם ירידה של 4.1%, חיפה עם ירידה של 1.8% ותל אביב עם ירידה של 1.7%.
עם זאת, המחיר הממוצע הכלל-ארצי לעסקה ברבעון השני של 2026 עמד על 2.435 מיליון שקל, עלייה של 7.9% לעומת המחיר הממוצע ברבעון המקביל אשתקד (2.255 מיליון שקל). הפער בין ירידת המדד לבין עליית המחיר הממוצע נובע לרוב משינוי בתמהיל הדירות שנמכרו, כאשר חלקן של דירות יקרות יותר בעסקאות שבוצעו היה גבוה יותר.
תשומות הבנייה והתעשייה: התייקרות השכר מול ירידת מחירי הדלק
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד ביולי ב-0.1%. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.3%, ובסיכום 12 החודשים האחרונים רשם עלייה של 3.5%. הדרייבר המרכזי לעלייה השנתית בתשומות הבנייה הוא שכר העבודה המשולם בענף, שזינק ב-5.4% בשנה החולפת, בעוד מחירי החומרים והמוצרים ירדו ב-0.4% ביולי.
בתעשייה המקומית נרשמה ירידה חדה: מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ביולי ב-1.2%, בעיקר עקב צניחה של 12.0% במחירי מוצרי נפט מזוקק. המדד ללא דלקים נותר ללא שינוי בחודש יולי, ובסיכום שנתי ירד מדד תפוקת התעשייה ב-0.5%.
ניתוח ופרשנות: רוח גבית לבנק ישראל, אך המציאות מורכבת
נתוני המדד הכלליים מציגים יציבות מחירים משמחת עבור המשק. אינפלציה שנתית של 1.5% מעניקה לנגיד בנק ישראל מרחב תמרון נוח במיוחד מבחינת המדיניות מוניטרית, ומפחיתה את הלחצים להעלאות ריבית.
עם זאת, המציאות של האזרח הקטן אינה בהכרח תואמת את הנתון היבש. הזינוק בשכר הדירה בחוזים חדשים מעיד על מצוקת היצע מתמשכת, אשר דוחקת את מי שאינו מחזיק בדירה לשלם סכומים גבוהים יותר מדי חודש. בנוסף, העלייה הרציפה במחירי שכר העבודה בתשומות הבנייה מלמדת כי המחסור בידי ידיים עובדות בענף הנדל"ן ממשיך לייצר לחצי מחירים מבניים בתהליך הבנייה, דבר שעשוי להתגלגל בחזרה למחירי הדירות בעתיד.