קרדיט: יח"צ
קרדיט: יח"צ
תקציר הכתבה
מחאת הדרוזים ברמת הגולן ממשיכה להכות בעוצמה בתוצאותיה הכספיות של אנרג’יקס. החברה רשמה ברבעון הפרשה לירידת ערך בהיקף של כ-185 מיליון שקל בגין הפרויקט המתוסבך בגולן. הפרשה זו היא שהביאה את אנרג’יקס לסיים את הרבעון עם הפסד נקי מיוחס לבעלי המניות של כ-128 מיליון שקל, זאת למרות שברמה התפעולית השוטפת הציגה החברה צמיחה. המספרים התפעוליים מול הבור בגולן: כשמנטרלים את ירידת הערך החד-פעמית בפרויקט אר"ן, הפעילות הליבתית של אנרג’יקס דווקא הציגה שיפור. ההכנסות ברבעון צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-277 מיליון שקל. החברה מדווחת על יתרון תחרותי שנוצר לה בארה"ב בעקבות הטלת מכסים חדשים ומחירי מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. החברה חתמה על הסכם הבנות עם בנק MUFG למימון פרויקטים בארה"ב בהיקף של עד 465 מיליון דולר.

מחאת הדרוזים ברמת הגולן ממשיכה להכות בעוצמה בתוצאותיה הכספיות של אנרג’יקס. חברת האנרגיה המתחדשת פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2026, ומציגה מעבר חד להפסד חשבונאי בשורה התחתונה. הסיבה המרכזית: מחיקת ענק בעקבות ההחלטה להקפיא את עבודות ההקמה בפרויקט הרוח אר"ן.

החברה רשמה ברבעון הפרשה לירידת ערך בהיקף של כ-185 מיליון שקל בגין הפרויקט המתוסבך בגולן. הפרשה זו היא שהביאה את אנרג’יקס לסיים את הרבעון עם הפסד נקי מיוחס לבעלי המניות של כ-128 מיליון שקל. זאת, למרות שברמה התפעולית השוטפת הציגה החברה צמיחה, ואף הודיעה על חלוקת דיבידנד רבעוני בסך של כ-58 מיליון שקל.

הניתוח: המספרים התפעוליים מול הבור בגולן

כשמנטרלים את ירידת הערך החד-פעמית בפרויקט אר"ן, הפעילות הליבתית של אנרג’יקס דווקא הציגה שיפור. בחינת הנתונים מראה כי ההכנסות ברבעון צמחו בכ-11% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-277 מיליון שקל (נתון הכולל הכנסות משותף המס בארה"ב).

ה-EBITDA ברבעון עלה בכ-12% לכ-199 מיליון שקל, בעוד ה-EBITDA הפרויקטאלי גדל בכ-13% והגיע לכ-237 מיליון שקל.

הרווח הנקי המנוטרל (ללא ירידת הערך) זינק בכ-92% והסתכם בכ-57 מיליון שקל.

עם זאת, קשה להתעלם מתקרית אר"ן. הקפאת הפרויקט מסמלת את המורכבות הגיאופוליטית והחברתית של הקמת תשתיות לאומיות בישראל. בניסיון למזער את הנזק הכלכלי ולהציל חלק מההשקעה, החלה החברה בהקצאה מחדש של הציוד: 11 טורבינות שהיו מיועדות לגולן יוסטו לפרויקט יונאבה (Jonava) בליטא, 6 טורבינות יועברו לפרויקט באניה 7 (Banie 7) בפולין, ו-4 הטורבינות הנותרות ישולבו בפרויקטים נוספים של הקבוצה באירופה. במקביל, החברה ממשיכה בנסיונות למצות את זכויותיה מול משרד ראש הממשלה.

המנוע האמריקאי והתרחבות באירופה

כדי להסיט את תשומת הלב מהמכה שחטפה בישראל, מנהלי אנרג’יקס מדגישים את האצת הפעילות מעבר לים. החברה מדווחת על יתרון תחרותי שנוצר לה בארה"ב בעקבות הטלת מכסים חדשים ומחירי מינימום על יבוא פאנלים סולאריים. הודות להסכם אסטרטגי ארוך טווח עם יצרנית הפאנלים האמריקאית First Solar, אנרג’יקס הבטיחה מחירי אספקה קבועים מראש שאינם כפופים למגבלות היבוא, לצד יצירת Safe Harbor לפרויקטים בהספק של כ-8 גיגה-וואט (GWp) עד שנת 2030.

בנוסף, החברה חתמה על הסכם הבנות עם בנק MUFG למימון פרויקטים בארה"ב בהיקף של עד 465 מיליון דולר, וצופה חיבור של פרויקטים בהספק של כ-0.5 גיגה-וואט לרשת החשמל PJM בארה"ב עד לסוף השנה.

בזירה האירופית, החברה מרחיבה את אחיזתה בליטא ובפולין. בליטא השלימה רכישת פרויקט נוסף ומחזיקה כיום בפורטפוליו מקומי של כ-950 מגה-וואט בהקמה. בפולין מתקדמת החברה בפיתוח מיזם תשתיות חשמל (Powered Land) המיועד לספק מענה לחוות שרתים (Data Centers).

התחזית קדימה: האם החברה תעמוד ביעדים


למרות ההפסד הכבד שנרשם ברבעון, אנרג’יקס בוחרת לאשרר את תחזיותיה לשנת 2026 כולה. החברה מצפה לסיים את השנה עם הכנסות בטווח של 1.28 עד 1.37 מיליארד שקל (עלייה של כ-13% לעומת 2025) ו-EBITDA פרויקטאלי של 1.1 עד 1.19 מיליארד שקל. התחזית כוללת הכנסות משותפי מס בארה"ב בהיקף של 450 עד 470 מיליון שקל.

בשורה התחתונה: אנרג’יקס מוכיחה יכולת תפעולית מרשימה בשווקים הבינלאומיים, אך הדיווח הרבעוני מהווה תזכורת כואבת למחיר הכבד של סיכונים רגולטוריים ומקומיים בישראל. הסטת הטורבינות לאירופה היא מהלך מתבקש של צמצום נזקים, אך המשקיעים יעקבו מקרוב לראות האם הנהלת החברה תצליח להחזיר את המשקע מהפרויקט המוקפא בגולן, או שמא מדובר רק בסנונית ראשונה של מחיקות נוספות.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש