מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף פער עצום בין הערכות המדינה לבין הערכות חברות הגז לגבי היקף עתודות הגז שנותרו בישראל, ברקע הוויכוח סביב הרחבת יצוא הגז.
על פי המסמך, הפער בין שתי ההערכות מגיע לכ-221 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי - כמות שלפי מחברי המחקר שקולה לכעשר שנות צריכת גז של המשק הישראלי. מדובר בפער בעל משמעות כלכלית ואסטרטגית עצומה, שכן ההחלטות על היקף יצוא הגז, ביטחון האנרגיה של ישראל והכנסות המדינה ממסים נשענות במידה רבה על ההערכה כמה גז עוד נותר במאגרים.
לפי משרד האנרגיה, בתחילת 2024 הסתכמו עתודות הגז הטבעי של ישראל בכ-850 BCM. מנגד, הערכת חברות הגז, המבוססת על דוחות גיאולוגיים עצמאיים שהוכנו עבורן ומרוכזים בדוח של BDO עבור איגוד חברות הגז הטבעי, עמדה על כ-1,039 BCM - פער של כ-189 BCM כבר בנקודת הפתיחה.
הפער אף התרחב בהמשך. לאחר ההפקה בשנים 2024-2025 מעריך משרד האנרגיה כי בסוף 2025 נותרו בישראל כ-796.3 BCM של גז טבעי, בעוד שעל פי הערכות חברות הגז נותרו כ-1,018.5 BCM. המשמעות היא פער של כ-221.2 BCM בין שתי ההערכות.
במרכז המחקר של הכנסת מדגישים כי לפי תחזיות ועדת דיין, החל משנת 2040 צפויה צריכת הגז הטבעי בישראל לעמוד על כ-22.4 BCM בשנה בממוצע, עוד לפני שמביאים בחשבון גידול אפשרי בביקוש לחשמל כתוצאה מהתרחבות חוות שרתים ובינה מלאכותית. לפיכך, הפער של 221 BCM מייצג סדר גודל של כעשר שנות צריכת גז למשק הישראלי.
עם זאת, המחקר אינו קובע מי מהצדדים צודק. להפך, מחבריו מציינים כי ייתכן שהערכת משרד האנרגיה היא שמרנית יותר מטבעה, בעוד שהערכות חברות הגז מבוססות על עבודתם של גיאולוגים חיצוניים בלתי תלויים, כפי שנדרש על ידי רשות ניירות ערך וכמקובל בתעשייה הבינלאומית.
למחלוקת הזו יש השלכות ישירות על אחת ההכרעות הכלכליות החשובות ביותר במשק האנרגיה: כמה גז ניתן לייצא מבלי לסכן את צורכי המשק המקומי בעשורים הקרובים.
במסמך מזכירים כי בשנת 2025 הפיקה ישראל כ-26.8 BCM של גז טבעי, מתוכם כ-14.4 BCM שימשו את השוק המקומי וכ-12.4 BCM יוצאו לחו"ל. כלו מר, כמעט מחצית מהגז שהופק בישראל בשנה שעברה הופנה ליצוא.
במקביל, במהלך שנת 2025 העניקה המדינה למאגר לווייתן שלושה היתרי יצוא חדשים בהיקף כולל של כ-134.5 BCM. במסגרת אחד ההיתרים, שיועד ליצוא למצרים, התחייבו בעלי המאגר למחיר מרבי עבור השוק המקומי - מנגנון שנועד לצמצם את החשש מפגיעה בצרכנים בישראל.
הוויכוח סביב העתודות צפוי להתחדד עוד יותר לנוכח העלייה הצפויה בביקוש המקומי לחשמל. המסמך מציין כי חדירת רכבים חשמליים, הרחבת השימוש בבינה מלאכותית והקמת חוות שרתים צפויות להגדיל משמעותית את צריכת החשמל בישראל, ובהתאם גם את הביקוש לגז טבעי, שמהווה כיום את מקור האנרגיה המרכזי לייצור חשמל.
לכן, השאלה כמה גז באמת נותר במאגרי ישראל אינה רק מחלוקת מקצועית בין גיאולוגים. היא עשויה להשפיע על מדיניות יצוא הגז, על ביטחון האנרגיה של המדינה, על היקף ההכנסות לקרן לאזרחי ישראל ועל מחירי האנרגיה בעשורים הקרובים.