התחזקות השקל עלתה לכותרות בהקשר של פגיעה בהייטק לאור פיטורים של כמה חברות, בהן כמה אלפי עובדים, וגם הורדת ריבית מצד בנק ישראל לא בלמה את המגמה.
כלכלני בנק הפועלים מסבירים מה עשוי לשבור את מעגל הקסמים שבו השקל מתחזק, הדולר נחלש וכך הלאה.
"כשהשקל מתחזק בכמעט 12% מול הדולר מתחילת השנה, לאחר התחזקות בשיעור דומה גם בשנת 2025, זה כנראה מעבר לגורמים בסיסיים שהשתנו לחיוב בכלכלה, וגם מעבר לציפיות לשיפור במצב הגיאופוליטי, שבינתיים לא קורם עור וגידים", כתבו בהפועלים.
"זה דומה יותר למומנטום שנוצר כתוצאה מחשש של משקיעים מהמשך שחיקה בערך השקלי של נכסיהם, שגורם להם להסיט השקעות במט"ח לשקלים (או לנטרל את השפעת המטבע) ובכך הם בעצם ממשיכים לחזק את השקל. ככל שהשקל מתחזק משקיעים נוספים מוכרים מט"ח, וחוזר חלילה. זה מעגל קסמים שלילי שמשהו צריך לשבור אותו.
"לכאורה ניתן לומר שהתחזקות השקל תצמצם את היצוא ותגביר יבוא וזה יבלום את התהליך. אלא שהתגובה של אלו היא איטית יותר, ביחס לתגובה המהירה של זרמי הון שמשפיעים על כיוון השקל.
"מעגל הקסמים של התחזקות השקל יישבר לבסוף על ידי אירוע אקסוגני, או מדיניות יזומה: לדוגמא, תרחישים כמו ירידות מחירים בשוקי המניות בעולם שישנו את המומנטום, החרפה במצב הביטחוני, או מדיניות יזומה כמו רכישת מט"ח בידי בנק ישראל. השפעת הריבית על שער החליפין היא לא גדולה, ובכל מקרה המסר שיצא מהודעת הריבית לשווקים דווקא פעל להמשך התחזקות השקל", כתבו בהפועלים.
בנק ישראל הפחית את הריבית אבל המסר מההודעה נתפס בשווקים כניצי: "להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות – כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה".
בבנק הפועלים סבורים כי האיתות מבנק ישראל היה - ’הריבית ירדה, אבל כנראה שנצטרך ריבית גבוהה יחסית לאורך זמן בכדי להתמודד עם הסיכונים’. אלא שהשווקים השתכנעו יותר מהייסוף החד בשער החליפין שהחריף לאחר ההודעה, והחלו לגלם כמעט שתי הפחתות ריבית כבר השנה לרמה של 3.25%. בד בבד הציפיות לאינפלציה המשיכו לרדת, בין השאר לאור ירידה במחירי הנפט, והגיעו לרמה של 1.5% לשנה הקרובה. גם הציפיות לטווחים ארוכים יותר ירדו לרמה של כ-1.6%.
"התערבות בשוק המט"ח היא עדיין חלק מארגז הכלים של הבנק המרכזי, אבל הקטליזטור צריך להיות איום על יעד האינפלציה, כלומר ירידה נוספת בציפיות לאינפלציה", כותבים כלכלני הפועלים. "כרגע הציפיות עומדות כאמור על כ-1.5% לשנה הקרובה. בתרחיש של ייסוף נוסף ו/או ירידה חדה במחירי הנפט, לא ניתן לשלול רכישה של מט"ח בידי בנק ישראל. בהיעדר התערבות בשוק המט"ח, הכלי שנותר הוא הריבית, וזו צפויה, בהסתברות גבוהה, לרדת גם בהחלטה הבאה. הייסוף וירידת מחירי האנרגיה צפויים להביא לירידה במדדי המחירים בחודשים הקרובים. מחיר הדלק ירד בחודש יוני ב-3.3%, והייסוף החד שחל עד כה צפוי להשפיע על סעיף הנסיעות לחו"ל".