"הפגיעה במתקני האנרגיה במפרץ, מגבירה את הסיכון לשיבושים עמוקים יותר באספקה העולמית של הנפט ולהלם מאקרו גלובאלי". כך טוען ד"ר אליוט חנטוב, אסטרטג מדיניות המאקרו הראשי ב-State Street Investment Management, מנהלת הנכסים הרביעית בגודלה בעולם, בעקבות הפגיעות במתקני זיקוק בערב הסעודית ובבחריין ,ובמתקן הנזלת הגז של קטאר.
לדבריו, מדובר בהתפתחות המקרבת את השוק למחיר שיווי משקל האופייני לעימות אזורי רחב. "כל עוד הייצור עצמו לא נפגע, הנחנו שמחירי הנפט יישארו מתחת ל-100 דולר לחבית; אולם הפגיעה במתקני האנרגיה במפרץ משנה את התמונה ומגבירה את הסיכון לשיבושים עמוקים יותר באספקה העולמית", אמר חנטוב.
חנטוב מציין בסקירתו, כי לפי ההערכות, תנועת הספינות במצר הורמוז ירדה בכ-95%, מה שמאלץ מדינות מפיקות נפט להאט את קצב ההפקה. עיראק כבר הודיעה על קיצוץ של כ-3 מיליון חביות ביום, כ-75% מהתפוקה היומית שלה, ואיחוד האמירויות וכווית החלו גם הן לצמצם את הייצור. במקביל, הפסקת פעילות מתקני ה-LNG של קטאר, האחראים לכ-20% מייצור הגז הנוזלי בעולם, מחריפה את הלחץ בשוקי האנרגיה הגלובליים. "ההתפתחויות האחרונות עלולות ליצור הלם היצע בעל אופי סטגפלציוני עבור מדינות המייבאות אנרגיה", אומר חנטוב.
על פי מודל כלכלי של בלומברג, עלייה של 50 דולר במחיר הנפט עשויה להוסיף כ-1% לאינפלציה בארה"ב במהלך שלושת הרבעונים שלאחר מכן. שוקי האג"ח כבר מגיבים להתפתחות זו, בעיקר באירופה, בעוד שהדולר האמריקאי והזהב מתחזקים על רקע חיפוש המשקיעים אחר נכסי מקלט.לדברי חנטוב, "העימות במפרץ מתחיל להתפתח להלם מאקרו גלובלי. במצב כזה אנו נוטים לראות התחזקות של הדולר, עלייה במחירי הסחורות והזהב, ולחץ על שוקי המניות והאג"ח."
עם זאת, הוא מוסיף, ההערכה היא כי גם במקרה של עימות ממושך יחסית, ההשפעה על השווקים עשויה להיות זמנית, והלם המחירים עשוי להימשך חודש עד חודשיים בלבד לפני התייצבות הדרגתית.
השוק מפנה כתף קרה לפוליטיקה
נורברט רוקר, ראש כלכלה ומחקר הדור הבא, יוליוס בר מציין כי שוק הנפט אינו מגיב בהתלהבות לשחרור המתואם מהמאגרים האסטרטגיים. "הדינמיקה המרכזית בשוק נותרה ללא שינוי. לא נרשמה פגיעה משמעותית בתשתיות, ונראה כי האיום הצבאי מצד איראן מתמתן. העומס על מכליות הנפט והיעדר יכולות אחסון מאלצים את יצרניות הנפט במזרח התיכון לבצע השבתות הפקה. בשעות האחרונות נראה כי התקיפות נגד אוניות העוגנות במפרץ הפרסי התגברו במידה מסוימת, מה שמעלה חשש מפני קיפאון ממושך יותר בסחר, השבתות הפקה ממושכות יותר ושיבושים עמוקים יותר באספקה. נראה כי השוק מתמחר מצב ביניים בין תרחיש הבסיס שלנו לבין התרחיש הפסימי.
"בתרחיש הבסיס – שנראה לנו הסביר יותר – אנו מעריכים כי השבתות ההפקה יגיעו לשיאן בהמשך השבוע ולאחר מכן יחל תהליך הדרגתי של חזרה לנורמליזציה לקראת סוף החודש. שיבושי האספקה הצפויים אמורים להיות מפוצים ביותר על ידי שחרור הנפט מהמאגרים האסטרטגיים. לכן, העימות במזרח התיכון אינו צפוי להוביל למחסור משמעותי בנפט, לפחות במדינות שלהן תשתיות אנרגיה מפותחות ומבוססות. נראה כי מחירי הנפט כיום משקפים בעיקר את אי-הוודאות סביב ההתפתחויות, ומגלמים פרמיית סיכון גבוהה לצד עלויות לוגיסטיות גבוהות יותר. המחירים יידרשו לעלות עוד כדי לעודד גידול בהיצע או ירידה בביקוש רק אם העימות יוביל לפגיעה משמעותית ומתמשכת בתשתיות", מציין רורק.
"לכן שחרור נפט מהמאגרים האסטרטגיים נתפס בצדק בעיקר כאיתות מרגיע לשוק – מעין תרופת הרגעה הומאופתית שמטפלת בסימפטומים בלבד. לאחר עדכון ההערכות שלנו לגבי היקף השבתות ההפקה ושקלול ההסתברויות בין תרחיש הבסיס לתרחיש הפסימי, אנו מעלים את יעד מחיר הנפט לשלושה חודשים ל-67.5 דולר לחבית. לנוכח ערפל הקרב אנו חוזרים ומדגישים את עמדתנו הניטרלית. מעבר לסיכונים הצבאיים במזרח התיכון, התערבויות פוליטיות כגון הגבלות סחר עלולות להחריף ולהאריך את הזינוק במחירי האנרגיה", סיכום רוקר.