שנת 2024 בבורסהבתל אביב ננעלה אמש במומנטום חיובי, אחרי שנה שבה המלחמה נתנה את הטון לטוב ולרע. נקודת המפנה בשוק נרשמה עם מבצע פיצוץ הביפרים של של חיזבאללה, מה שהחזיר את האמון והמושכות לצד הישראלי והשוק רשם רצף עליות מרשים עם שיא אחר שיא.
בסיכום שנתי, מדד שווי השוק שעלה הכי הרבה השנה הוא מדד SME-60 עם זינוק של 42.1%. המדד הענפי שעלה הכי הרבה השנה: ת"א ביטוח שזינק ב-65.3%. מנגד, המדד שירד הכי הרבה השנה הוא ת"א ביומד שהשיל 2.5% בסיכום שנתי. מדד האג"ח הקונצרני שעלה הכי הרבה: תל-בונד גלובל (12.7%+). מדד תל-גוב שעלה הכי הרבה: תל-גוב משתנה (5.9%+).
מה צפוי ב-2025?
כלכלני בנק דיסקונט מעריכים כי ללא עלייה מחודשת בעצימות המלחמה, צפויה שנת 2025 להיות שנה של צמיחה נאה, אולם מנועי הצמיחה יהיו שונים מאלה של אשתקד. לנוכח הגזירות הכלכליות (העלאות מיסים ומחירים יזומות, אי עדכון מדרגות המס, הקפאת השכר במגזר הציבורי ועוד) והפסקת הזרמות הממשלה (למפונים ולאנשי המילואים), שייפגעו בהכנסה הפנויה, תתקשה הצריכה הפרטית להפגין עוצמה, והצריכה הציבורית תתמתן. מנגד, ההשקעות ייצברו תאוצה, ובעיקר, כמענה לעבודות השיקום האדירות שנדרשות, והיצוא צפוי להאיץ בהובלת מגזר ההייטק והיצוא הביטחוני. כתוצאה, צפוי התוצר לצמוח השנה ב-4.5%, והתוצר העסקי ב-5.5% (לאחר צמיחה שלילית של 1% אשתקד). עם זאת, בתום השנה עדיין יוותר פער תוצר שלילי של כ-2.5% בהשוואה לרמה אלמלא המלחמה (בהנחה שקצב הצמיחה הפוטנציאלי עומד על 3.5% לשנה).
במקביל להתאוששות המשק, המשיך שוק העבודה להפגין עוצמה, עם ירידה של שיעור הבלתי מועסקים מכ-3.3% במחצית הראשונה של השנה (בדומה לרמה ערב המלחמה) ל-2.7% בסופה. עם זאת, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מועסקים + מובטלים שמחפשים עבודה) המשיך לרדת, והתייצב בחודשים האחרונים על 62.6% (63.5% ערב המלחמה). לפיכך, להערכתנו, במהלך השנה, נראה חזרה מסוימת של מחפשי עבודה לשוק (דהיינו: עליה בשיעור ההשתתפות), ועימה עליה מתונה בשיעור האבטלה. מכל מקום, מדובר על משק בתעסוקה מלאה.
האינפלציה תזנק בטרם תתמתן
על רקע המלחמה, ובניגוד למגמה במדינות המפותחות, צברה האינפלציה תאוצה מקצב שנתי של 3% במהלך 2023 ל-3.4% ב-2024. ההאצה באינפלציה התרחשה במידה רבה כתוצאה ממגבלות מצד ההיצע, ובהן: מחסור בעובדים (בענף הבניה ובענפים נוספים), מגבלות על שרשרת האספקה ועליה בעלויות התובלה, הפסקת טיסות של חברות תעופה זרות, מחסור בפירות וירקות ועוד. בראשית השנה, על רקע העלאת המע"מ והתייקרויות נוספות ביוזמת הממשלה (תחבורה ציבורית, ארנונה, חשמל ועוד) צפויה האינפלציה לזנק לקצב שנתי של 4%, אולם, מדובר בקפיצה חד- פעמית, ולא במגמה מתמשכת של תהליך אינפלציוני. בהמשך השנה, במקביל להקלות במגבלות ההיצע ובתמיכת השקל החזק, תתמתן האינפלציה עד ל-2.5%, תחזית שעולה בקנה אחד עם האינפלציה המגולמת בשוק. עם זאת, יש להצביע על מספר איומים על האינפלציה, ובהם: סעיף הדיור, שוק העבודה ההדוק, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, מגבלות היצע מתמשכות, תנודתיות בשקל וההתפתחויות הפיסקליות.
השקל יוסיף להפגין עוצמה
עוד כותבים ב דיסקונט , כי מתחילת 2023, על רקע אי הוודאות הפוליטית בישראל, וביתר עוצמה, מאז תחילת המלחמה, גברה משמעותית השפעת האירועים הגיאופוליטיים על שער השקל, והתנודתיות במסחר במט"ח עלתה בחדות. כך, עם פרוץ המלחמה נרשם פיחות חד בשקל, אולם, הסנטימנט החיובי בשוקי המניות בעולם, יחד עם הודעת בנק ישראל כי ימכור דולרים, הובילו לתיסוף חד בשקל, לרמה הנמוכה מרמתו לפני המלחמה. בהמשך, בפרקי הזמן בהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות היו פחות דרמטיות (לחיוב או לשלילה), חזרו שוקי המניות בחו"ל להיות הגורם הדומיננטי בהשפעה על שער השקל, כאשר הסנטימנט החיובי ששלט בשווקים לאורך השנה, תמך בעוצמת השקל. זאת, לאור העובדה, שהגופים המוסדיים שהגדילו משמעותית במהלך השנים האחרונות את מרכיב ההשקעה בחו"ל, מגדרים חלק מהחשיפה למטבע חוץ. כתוצאה, עליות בשוקי המניות בחו"ל מובילות להתחזקות השקל, ולהיפך.
בנוסף, במהלך 2024 ניכרת התאוששות בהשקעות זרים בחברות טכנולוגיה בישראל, לאחר שהעלאות הריבית בעולם והפגיעה במגזר הטכנולוגיה בישראל ובעולם, הובילו לצמצום ההשקעות ופגעו בשקל. כמו כן, העודף בחשבון השוטף, ובמרכזו עודף היצוא על היבוא, ממשיך לתמוך בשקל, גם במהלך המלחמה. כך, על אף שמתחילת 2024, התחזק הדולר בעולם בכ-7%, השקל נחלש מול הדולר ב-0.5% בלבד.
להערכת כלכלני דיסקונט , במהלך 2025 צפוי השקל להמשיך ולהפגין עוצמה, על רקע המשך ירידה בחששות הגיאופוליטיים והמשך התאוששות ההשקעות הזרות בישראל, אם כי שוקי המניות בעולם יוסיפו להיות גורם משמעותי שמשפיע על המגמות בשקל. עם זאת, אי וודאות פוליטית, עשויה להמשיך ולהעיב על השקל.
הריבית תרד במהלך המחצית השניה של השנה
האירועים הגיאופוליטיים והשלכותיהם על יציבות השווקים עמדו במוקד השיקולים של בנק ישראל, בקביעת מתווה הריבית. כתוצאה, הפחית בנק ישראל בראשית 2024 את הריבית מ-4.75% ל-4.5%, על מנת לסייע למשקי בית ולעסקים, אולם סימן כי הפחתת הריבית תהיה איטית. ואמנם, על רקע העליה בסביבת האינפלציה, הזינוק בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בשוק ההון , וחוסר הוודאות באשר לניהול התקציב, הותיר בנק ישראל את הריבית ברמה זו לאורך כל השנה. שוק ההון שחזה בראשית השנה שהריבית תעמוד בסוף 2024 על 3.3%, הפנים בהדרגה את מדיניות בנק ישראל, וכך החלה זחילה מעלה של ציפיות הריבית לסוף השנה, עד שאלו התייצבו בספטמבר על 4.5%.
ש 2024 הנייפאתה המיחלב תכשוממ , םע תובחרתה המחלמה תורזגל תופסונ , ללוכ ןאריא , ןונבל הירוסו , םיגשיהו ירסח םידקת הצל " ל . המרופרה תיטפשמה הקחדנ הרואכל רוחאל , אלו התייה דקומב חישה ירוביצה ךלהמב תיברמ הנשה . דוקימה ירקיעה ענ ביבס תוכלשה המחלמה לע קשמה , תוברל ןומימ המחלמה לודיגהו ןועריגב , יתש תודרוה גוריד , תחיתפ ה-CDS אישל תנטקהו הפישח לש םיעיקשמ םירז גאל " ח יתלשממ . תאז דצל הילע תיתוהמ סחיב בוח / רצות ששחהו תיילעמ תיביר . הכימתה תיתלשממה קשמב הקפיס ןצמח ינמז הלכלכל תימוקמה . הלשממה הכישמה ךלהמב הנשה תוינידמב תילקסיפ הביחרמ , הללכש הכימת םיפקיהב םייתועמשמ םינופמל םיקסעלו וקב תומיעה , הכימת םיקינמיאולימב לחו " םית , המ ליבוהש ל הילע הדח הכירצב תירוביצה לש כ-13% ( תמועל בצק לודיג דח יתרפס ךומנ םורט המחלמה ) .