נראה כי המירוץ לנשיאות ארה"ב מעולם לא היתה כה חשובה לישראל מכל הקשת הפוליטית מאשר הפעם בבחירות בחודש הבא. הצד הימני במפה הפוליטית נוטה להתפלל לזכייתו של דונאלד טראמפ המועמד הרפובליקני מאשר קאמילה האריס מהמפלגה הדמוקרטית, ולו בגלל הקו הברור וההתבטאויות שהשמיע לטובת ישראל.
בעוד טראמפ אמר כי על ישראל לתקוף חזק באיראן, האריס הולכת סחור סחור כאשר לשאלה האם ארה"ב צריכה לתקוף באיראן במידה ויתקבלו אינדיקציות לכך שברשותה נשק יום הדין, ענתה כי זהו מצב "היפוטתי". מהצד השני, נראה כי טראמפ יגיד כל מה שהאוזן תרצה לשמוע, תלוי מול מי הוא מדבר. אחרי העימות מול האריס הוא איבד מניות ואת ההובלה בסקרים אך נראה כי המתיחות במזה"ת מספקת לו קרקע נוחה להחזיר מהפופולריות שאבדה.
טראמפ יצטרך להפוך רק אחת משלוש המדינות בקיר הכחול (מישיגן, פנסילבניה או וויסקונסין) כדי לנצח בנובמבר. הסקרים האחרונים מראים שהאריס וטראמפ צמודים במדינות אלו אלא שכעת סקר פנימי של המפלגה הדמוקרטית מצביע כי טראמפ פתח פער בוויסקונסין ומוביל ב-3 נקודות.
בקדנציה הקודמת של טראמפ, הביטוי המרכזי של מלחמת הסחר היה שורה ארוכה של מכסים על מוצרים סיניים, וכן הקפאה של הסכמי התחייבות רכש הדדיים. כל אלו יוצרים עדיפות לחברות אמריקאיות, בוודאי למובילות השוק בענפים בהם התחרות במוצרים הסיניים הזולים חריפה – וצפויה להוביל לירידת מחירים לצרכן הסופי. עם זאת, חשוב לשים לב כי לאחר שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, הצרכן האמריקאי מגיע לבחירות בארה"ב כשהוא מותש מעליית מחיר הכסף והיד על הארנק קפוצה הרבה יותר, כך שסביר שגם ללא התחרות העזה מהמזרח, יהיו חסמים אחרים להעלאת מחירים מצד היצרניות האמריקאיות המובילות.
לכאורה, הטלת מכסים דווקא תומכת בהתחזקות של הדולר, שכן היא מעודדת אינפלציה (התייקרות מוצרים מיובאים או מעבר לצריכת ייצור מקומי יקר יותר), מה שבעקיפין עלול לעכב את תהליך הורדת הריבית ולתמוך בדולר חזק.