קצב הצמיחה בארה"ב ברבעון הראשון הסתכם ב-1.6% בלבד - מתחת לציפיות הכלכלנים בשוק בצל הריבית הגבוהה שבאה לרסן את האינפלציה שמאיימת לפרוץ שוב כלפי מעלה.
"כמה שנים של Bidenomics גרמו לנתוני התוצר בארה"ב לנטייה להפתיע כלפי מעלה, וביתר שאת בחצי השנה האחרונה. בנתוני הקצה האחרונים, כמובן, הנטייה הזו באה ליידי ביטוי גם בנתונים מיידיים יותר משוק התעסוקה, וכזכור גם באינפלציה ראינו כמה הפתעות כלפי מעלה בחודשים האחרונים, ויותר מזה, לאינדיקציות לאינפלציה ’דביקה’ משהו. במובן זה, הנתון היום עם ההפתעה המשמעותית כלפי מטה הייתה אמורה להיות סיבה טובה לשווקים להשמיע אנחת רווחה", אמר יוני פנינג, אסטסטג השווקים של בנק מזרחי טפחות.
להערכתו, "במידה רבה, התוצר הנומינלי הצליח לשמור על מומנטום חיובי במהלך החצי השני של 2023, ובמובן זה, התמתנות האינפלציה של התקופה ההיא סייעה להביא לצמיחה הריאלית החזקה מאוד במהלך אותה התקופה. מנגד, הרמת הראש של מחירי התוצר במהלך הרבעון הנוכחי (3.7%) מביאה אותנו קרוב יותר לסביבה הגבוהה שהכרנו. וההתמתנות שהיא משליכה על התוצר הריאלי מסבירה להערכתנו הרבה מהנתון הנמוך היום. צמיחת הצריכה הפרטית המתונה במהלך הרבעון (2.5%), כנ"ל, מבטאת תגובה ראויה לציון למחירי הדלק העולים".
נתון התוצר הנמוך יחסית, לצד האינפלציה שמאיימת לפרוץ שוב בצל מחירי האנרגיה העולים והמתיחות הגיאופוליטית נוכח כניסתה של איראן למלחמה, פועלים כפעולת מספריים על צפי להורדת הריבית בארה"ב. בשנת בחירות הנשיא ביידן אמר כי הריבית תרד השנה, השאלה מתי.
פנינג סבור כי בשלב הנוכחי, הרמה הגבוהה של אינפלציית מחירי התוצר מהווה גורם משמעותי בפרשנות השוק לנתונים. "כפועל יוצא, הנתון היום לא מביא לשינוי משמעותי בציפיות מהפד, שנשארות על סדר גודל של 50% הסתברות להורדה עד ההחלטה בסוף יולי (כולל). למרות זאת, ייתכן ומדד המחירים של ה-PCE מחר, גם אם לא יפתיע כלפי מטה, יהווה גורם ממתן בציפיות הריבית של הפד".
ומה צפוי בישראל? "בראייה מקומית, אנחנו ממשיכים להעריך כי בנק ישראל מעוניין להוריד את הריבית, בעיקר כדי לתמרץ את הכלכלה", הוסיף פנינג. "מאידך, חוסר היציבות הגיאופוליטי הנוכחי, כפי שזה בא לידי ביטוי גם בשער השקל, אבל לא רק, דיי מנטרל את האפשרות הזו, בעת הנוכחית. הנתון של היום בארה"ב, כמובן, לא צפוי לספק רוח גבית גם הוא".