העתירות הגבוהה של ההייטק בתוצר, זאת לצד אי-הוודאות הפוליטית, צפויים להביא להאטה בפעילות הכלכלית ואולי אף להתכווצות של התוצר במחצית הראשונה של השנה.
נתוני גיוסי ההון של חברות הייטק שמתפרסמים על-ידי IVC מראים ירידה חדה בגיוסים השנה לרמה של כ-1.8 מיליארד דולר עד מחצית מרץ, זאת לעומת גיוסים של 15.6 מיליארד ב- 2022. ירידת הגיוסים תתבטא בצמצומים בכוח אדם ובהוצאות שכר.
יצוא שירותי ההי-טק, שהיה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק בשנה שעברה, ירד בינואר ב-0.9% בהמשך לירידה חדה של 5.6% בדצמבר, וגם בסך יצוא השירותים נרשמה ירידה בחודשיים האחרונים. גם בצריכה הפרטית מסתמנת התמתנות חדה בפעילות, כשבחודש ינואר, נמשך הקיפאון של כחצי שנה בנתוני הפדיון בענפי המשק. אי-הוודאות הפוליטית צפויה להשפיע על הלך הרוח של הצרכנים, שכוח הקנייה שלהם ירד גם כך.
משבר בנקים? לא בישראל
ההאטה הכלכלית ועליות הריבית הביאו את החשש ממשבר במערכת הבנקאות העולמית לשיאים חדשים בשבועיים האחרונים. החששות מכל בנק הם שונים, אך יש בהם גם הרבה מן המשותף – הערכה שצד הנכסים במאזני הבנקים נפגע, אם זה בעקבות שווי איגרות החוב שהם מחזיקים, או בגלל איכות תיק האשראי שלהם.
בנקים קטנים יחסית שמשרתים פלח לקוחות ספציפי, כמו SVB לדוגמא, מצאו עצמם עם הפסדי הון גדולים בתיקי האג"ח, וכן ירידה בפיקדונות שהחלה בכלל בגלל ההאטה בהייטק. בנקים גדולים, בעלי פעילות מבוזרת יותר, הפסידו גם הם בתיקי האג"ח שלהם, אך לא ברמה שמסכנת את ההון שלהם, ולא נוצר בהם תהליך של ’ריצה על הבנק’ כמו ב- SVB. המשבר הגיע גם לאירופה ובעיקר לקרדיט סוויס, שם התפתח שוב משבר של אמון, בגלל חששות מליקויים בדיווחים החשבונאיים.
המקרה של קרדיט סוויס היווה קטליזטור לעלייה נוספת בחששות, כיוון שהרגולטור השוויצרי החליט על מחיקת אג"ח מסוג 1AT שמהווה חלק מההון הראשוני של הבנק. דויטשה-בנק הגרמני, שהוא בכלל בנק רווחי, היה הנפגע הבא – מחיר המניה צנח ופרמיות הסיכון של האג"ח שלו עלו. סיכון מערכת הבנקאות בעולם עלה, וכאן דווקא ישראל בולטת לחיוב - הבנקים בישראל לא הציגו הפסדים בתיקי האג"ח שמסכנים את ההון העצמי שלהם, אין לבנקים ריכוזיות מפקידים גבוהה, כמו זו של בנק SVB לדוגמא, שהתמקד בחברות טכנולוגיה, וגם מדדי הסיכון לתיקי האשראי מצביעים על יציבות.
הפיקוח על הבנקים בישראל דומה יותר לזה שמושת על בנקים גדולים בעולם, והוא הדוק מזה שמושת על בנקים קטנים יחסית. מצב זה מהווה גורם תמיכה משמעותי כעת לכלכלה – בעולם אנו רואים לדוגמה, הידוק משמעותי בתנאי האשראי, בגלל החשש ממצוקות נזילות והון של הבנקים. הסיכוי שזה יתפתח בישראל נראה כעת נמוך.