עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית לנתוני הצמיחה במשק ואומר כי האינדיקאטורים הראשוניים ממשיכים להצביע על עלייה נאה בפעילות הכלכלית במשק במהלך אוגוסט, זאת לאחר האכזבה היחסית מהפעילות במהלך יולי.
סך הרכישות בכרטיסי אשראי המשיך לעלות בשבועות האחרונים כאשר השיפור היה משותף לכל הענפים העיקריים, במיוחד במסעדות, מלונות ופנאי. גם מדדי הניידות של Google מצביעים על תמונה דומה.
לנוכח נתוני הפעילות ביולי ואוגוסט, אנו מאמינים שנראה צמיחה דו-ספרתית בשיעור שנתי ברבעון השלישי שיפורסם באמצע נובמבר. אך אי-הוודאות לגבי הפעילות ברבעון האחרון, ובמיוחד לגבי הגבלות נוספות סביב חגי-תשרי עדיין מעמידים בספק את התחזית השנתית.
אנו סבורים שהסיכויים לחזרה להגבלות מחמירות בישראל (או בעולם) נמוכות, בשל ההשלכות הכלכליות הגבוהות והיעדר תמיכה ציבורית רחבה (גם בעולם). אך לא פוסלים הגבלות חלקיות שלהן יהיו השלכות קשות על הפעילות הכלכלית ובמיוחד על הענפים שסובלים כבר היום בשל כללי הריחוק החברתי.
לגבי נתוני היצוא אומר קליין כי סך יצוא השירותים החודשי של ישראל נמוך ב-6 אחוזים מהרמה הממוצעת בשנה שעברה בעיקר בשל הפגיעה בתיירות (שנמוכה ב-90% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה). אך מנוע הצמיחה ממשיך להיות יצוא השירותים בענפי ההיי-טק (ללא חברות הזנק), שאמנם רשם ירידה של כ-10 אחוזים ביוני על פי נתונים מנוכים עונתיות, אך עדיין גבוה משמעותית מהרמה החודשית הממוצעת בשנה שעברה.
העמידות של הענף למשבר הינו אחת הסיבות לכך שנתוני הרבעון השני בישראל היו טובים מנתוני מדינות אחרות בהן סקטור זה חלש.
קליין מתייחס בסקירה למצב הדולר ואומר כי בחודשיים האחרונים הדולר נחלש בעולם מול מרבית המטבעות המרכזיים, במיוחד מול האירו, אך בולטת לשלילה הלירה הטורקית שהמשיכה להידרדר לשפל חדש. ההתערבות הפוליטית הישירה בהחלטות הריבית של הבנק המרכזי בשנים האחרונות, הדילול הכמעט מוחלט של רזרבות המט"ח וכמובן משבר הקורונה המשיכו לפגוע במטבע.
לכן, במידה וגילוי שדה הגז העצום בשטח הטריטוריאלי של המדינה בים השחור יהיה כלכלי ויעברו במהירות יחסית להפקה (מחייב השקעות משמעותיות), הדבר יכול לתרום לקיטון ביבוא מוצרי האנרגיה העצום של המדינה ובכך גם לתמוך בייסוף של המטבע.