אתמול התבשרנו מפי ראש הממשלה ושר האוצר על תוכנית "מענק לכל אזרח", שמיד זכתה למטח של ביקורות, בין היתר בשל העלות שלה לקופת המדינה שמוערכת בכ-6 מיליארד שקל – סכום שיגדיל עוד יותר את הגירעון וישולם לבסוף על-ידי הציבור.
לאמיר כהנוביץ’, הכלכלן הראשי של אקסלנס יש פתרון פשוט לאופן שבו צריכה המדינה לממן את המשבר הכלכלי שהביא איתו נגיף הקורונה. "במצב של סגר מלא נוסף יהיה צורך לפצות שוב חלקים גדולים במשק, ויש גבול לכמות הכסף שאפשר להדפיס. הפתרון הפשוט הוא לקחת הלוואות ולהגדיל את החוב".
לדברי כהנוביץ’, "היום אדם שמרוויח 15 אלף שקל בחודש או 180 אלף שקל בשנה יכול להלוות מיליון שקל, כלומר הוא בחוב של 600% לתוצר – אותו דבר נכון למדינה. בריביות הנמוכות שיש היום ישראל יכולה להיות גם ביחס חוב לתוצר של 200%, ולפרוש את זה להרבה מאוד שנים.
שוקי ההון לא חוששים שתהיה בעיה להחזיר את החוב בריביות האלה, ואפשר לראות את יפן שמתנהלת עם יחס חוב לתוצר של 300%, ובריביות הנמוכות שיש היום זה לא מעניין אף אחד. מקבלי ההחלטות וההנהגה הכלכלית לא מבינה את זה כי הם תקועים בפרדיגמות של העבר ולא רואים שהעולם השתנה ואפשר לקחת מאות אחוזי חוב לתוצר והשוק לא יתרגש מזה".
איך אתה מסביר את הפער הגדול בין הכלכלה הריאלית שגולשת למיתון עמוק, לבין שוקי ההון והמדדים בוול-סטריט שנסחרים ברמות שיא?
"הדבר החשוב ביותר לזכור, הוא שהמדדים לא משקפים את הכלכלה הריאלית, אלא את החברות שנסחרות בהם. לדוגמא, מדד ה-S&P500 משופע בחברות. מה משקל חברות מסקטור המלונאות במדד הזה, שנפלו ב-50%? 0.2%. חברות התעופה, שהיוו 0.4% מהמדד, איבדו גם הן מחצית מהשווי שלהן, ועכשיו חלקן במדד ירד עוד יותר, לכיוון של 0.2%. מנגד, מניות הטכנולוגיה עלו מתחילת השנה ב-19%, והן מהוות 30% מהמדד, ולכן ה-S&P 500 נסחר קרוב לשיא שלו, והנאסד"ק כבר שבר אותו.
לדעתך קרו דברים שמצדיקים את הזינוק המטאורי בשווי חברות הטכנולוגיה ו- Tesla בראשן, שנראה שהתנתקו לגמרי מהשווי הכלכלי שלהן, באופן שמתחיל להזכיר את בועת הדוט.קום?
"בבועת הדוט.קום אנשים הבינו שהם לא קונים תזרים, הם קונים חלום. היה עולם חדש ואף אחד לא ידע איזה טרנד טכנולוגי יתפוס ולכן קנו סל של חברות גם במכפילים הזויים, בתקווה שאחת מהן תהיה בוננזה ולא משנה אם היתר ייפלו – ו-99% מהחברות בתחום אז באמת נפלו.
אבל מי שנשאר על מדד הנאסד"ק ותפס את גוגל, אמזון ואפל אולי הפסיד בקרב אבל ניצח במלחמה, כי למרות הנפילות של יתר החברות הוא נמצא ברווח גדול ועשה הכי הרבה כסף כי לא באמת הייתה בועה - המחיר של המדד לפני הפיצוץ היה המחיר הנכון, והנפילה הייתה העיוות.
היום הרבה מהחברות אומרות "אנחנו נשנה את העולם", ואם ניקח את ZOOM כדוגמא, היא עלתה באופן חריג כי כשייגמר המשבר אנשים ימשיכו לעבוד במרחב הוירטואלי הרבה יותר מלפני המשבר, ולכן צפוי שנראה שיעורי צמיחה מהירים יותר. אם נבחן את Tesla, היום אני מסתכל סביבי ולא רואה אף אחד נוסע ב-Tesla, ולכן השווי באמת נראה הזוי, אבל לפני 10 שנים לא ראיתי גם אף אחד נוסע ברכב היברידי, וכשיו-טיוב החלה את דרכה, אמרתי שאין סיכוי שזה יתפוס, כי למי תהיה סבלנות לראות סרטון שנטען במשך שעתיים? אותו כנ"ל לגבי טסלה, צריך להיות עם ראש פתוח לדברים".
אז אתה אומר שבבורסה חייבים להיות משקיעים לטווח ארוך?
"יותר מזה, משקיעי טווח קצר יקבלו אפס. איך להם מה לעשות היום בבורסה. אם אתה צריך את הכסף אל תסכן אותו, אבל רב האנשים באמת לא צריכים את הכסף לחודשים הקרובים ויכולים להשקיע לטווחים של שנים. מה שקשה לאנשים, זו התנודתיות של ההשקעה שלהם, והאדום במסכים מלחיץ אותם, ולכן צריך פשוט לא להסתכל".
אתה ממליץ להמשיך ולהשקיע בנכסי סיכון, גם אם משבר הקורונה לא מאחורינו, וגם במצב שבו המתח בין ארה"ב לסין יחריף עד כדי עימות?
"במצב של עימות התעשיות הצבאיות יחגגו, ומה קרה כשהייתה מלחמת סחר עיקשת בין ארה"ב לסין? השוק עלה ב-30% והגיע לשיא. זאת אומרת שגם אם אני אגיד לך מה צופן העתיד, אתה לא תדע לצפות איך תהיה התגובה בשוק ההון.
ברור שיש כאן הרבה גורמי סיכון, ואני גם סקפטי לגבי מציאת חיסון לקורונה. יש כ"כ הרבה וירוסים ותיקים בהרבה שלא מצאו להם חיסון, אבל העולם ימצא דרך לחזור לשגרה גם אם הוירוס יישאר פה -יהיו תרופות שיקלו על המחלה, האנושות תמצא את הדרך לחזור לחיים עצמם ותקופת אי הוודאות תיגמר.
קל להיות פסימי ולחשוב על הדברים שיפתיעו לרעה, אבל המציאות מוכיחה שיש לא מעט הפתעות לטובה: בתקופה האחרונה קיבלנו תמריצים פיסקאליים ומוניטריים הרבה מעבר למה שמישהו דמיין שנקבל. אם הממשלה תשפוך בסופו של דבר 200 מיליארד שקל על הכלכלה, ברור שיהיו לזה גם השפעות חיוביות.
דוגמא נוספת, בחוק ההסדרים החדש יש הרבה רפורמות שיכולות להביא להקלות מאוד משמעותיות, למשל הורדת בירוקרטיה בתחום הנדל"ן, שיכולה להקל מאוד על הקמת פרויקטים ולגרום פתאום לגל של השקעות נדל"ן. ישראל היא אחת האחרונות במדד קלות עשיית עסקים, והורדת חסמים יכולה להיות מנוע צמיחה חשוב, לדוגמא אם יפתרו בעיות בירוקרטיות כמו הרחבה של רפורמת הקורנפלקס שתוריד את הצורך באישורים רבים של מכון התקנים ותעביר אחריות ליבואנים, יכולות להיות לכך השלכות חיוביות. אנחנו יכולים להיות סקפטיים, אבל אלה דוגמאות לדברים שאולי חלק מהם יצליח להביא לשיפור הכלכלה.
דוגמא שניה שקשורה להפתעות חיוביות, אנחנו רואים חברות שהמכירות שלהן ירדו והרווחיות עולה. איך זה קורה? כי גם מחירי התשומות ירדו – עלות כוח אדם, חומרי גלם והוצאות מימון קטנו, אז הריווחיות עולה גם במכירות יורדות. הרבה פעמים אחרי משברים רואים ריבאונדים שנובעים מהקלות. לפני המשבר היה קשה מאוד לצמוח כי היית צריך להעלות שכר על כל עובד שרצית להביא. אז עכשיו פתאום יותר נוח לגייס עובדים ולאלה שכבר בארגון אפשר גם לא לחלק בונוסים כי אין להם מקום אחר ללכת אליו, וזה מתגלגל לשורת הרווח.
במילים אחרות, פסימיות לא מוכיחה את עצמה לאורך זמן בתחום ההשקעות. בני אדם קמים בבוקר וחושבים איך לייצר ולצמוח".