אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש מתייחס היום בסקירת המאקרו השבועית למצב ההתאוששות במשק ואומר כי ההתאוששות במשק נמשכת, אך יש סימנים שהקצב מתחיל להאט. סך הרכישות בכרטיסי אשראי ירד בשבוע שהסתיים ב-16/6 לעומת השבוע הקודם ב-12.5%.
עיקרי הירידה נובעת מהירידה ברכישות המזון ומוצרי חשמל, ביגוד וריהוט. ספק אם הירידה ברכישות המזון היא עדות לבלימת ההתאוששות. גם הרכישות של מוצרי בני קיימא מתמתנות אחרי שהם צמחו בקצב העולה ב-40% על הממוצע בחודשים ינואר-פברואר, כך שגם האטה בקניות שלהם עדיין לא בהכרח מעידה על האטה. לעומת זאת, נמשך גידול בהוצאות על הדלק ותחבורה. ההוצאות על מסעדות, חינוך ופנאי צומחות בקצב מהיר, אך עדיין לא הגיעו לרמות שהיו לפני המשבר.
בנוסף, נמשכת ירידה בשיעור האבטלה כפי שמחושב מדי שבוע ע"י לשכת התעסוקה (להבדיל מהנתונים החודשיים שמתפרסמים ע"י הלמ"ס). אולם, קצב הירידה היומי התחיל להתמתן בשבועיים האחרונים.
מהנתונים שפרסם בנק ישראל עולה ששיעור החריגה ממסגרות אשראי בבנקים (עו"ש וחח"ד) עלה בחדות בחודש אפריל לכ-15.5% לעומת ממוצע של כ-9.5% בשנת 2019. לצורך השוואה, בסוף שנת 2008 אחוז החריגה עמד על כ-17%.
לעניין זה עולה החשש במיוחד מהגידול החד באשראי הצרכני מחוץ לבנקים בשנים האחרונות, ולמרות שאין נתונים על המתרחש בתחום האשראי החוץ בנקאי, סביר ששם הפיגורים עלו יותר מאשר בבנקים מכיוון שהאשראי החוץ בנקאי היה מסוכן יותר וצמח בקצב מהיר הרבה יותר מאשר בבנקים בשנים האחרונות.
בארה"ב, אומר זבז’ינסקי, הצרכן האמריקאי יקבע בסופו של דבר את גורלה של הכלכלה. הרבה אינדיקאטורים כלכליים בארה"ב הפתיעו לאחרונה לטובה, אולם, האינדיקאטורים לחיזוי הצמיחה בתמ"ג הרבעוני שמתפרסמים ע"י ה-FED ומתבססים על הנתונים הכלכליים השוטפים מגלמים צמיחה שלילית בשיעור של בין 25% ל-45%.
בשבוע האחרון בלטו במיוחד בארה"ב המכירות הקמעונאיות שהכו את התחזיות. מחקר של אוניברסיטת הרווארד מצא שהוצאות הצרכנים העשירים (החמישון העליון לפי רמת ההכנסה) ירדו בזמן המגפה בשיעור גדול יותר מאשר הצרכניים העניים (החמישון התחתון) וכי אובדן ההכנסות של החמישון העליון בזמן המגפה היה קטן. אובדן ההכנסה של החמישון התחתון קוזז במלואו ע"י הסיוע הממשלתי.
עוד מצא המחקר כי הוראת השלטונות על פתיחת הסגר משפיעה על הוצאה צרכנית ועל תעסוקה פחות מאשר תפיסת הסיכון הבריאותי ע"י הצרכנים. לכן, ללא ירידה בתחלואה, הצריכה תתקשה להתאושש, במיוחד הצריכה שאמורה להוביל לגידול בתעסוקה.
בשורה התחתונה אומר זבזינסקי כי מדינות רבות החליטו להחזיר משקים לפעילות למרות שהמגפה לא נעלמה ואף מתחזקת. הממצאים בשטח מראים שכל עוד הסיכון הבריאות בעיני הצרכנים הנו גבוה, ההתאוששות בכלכלה תתקשה להתרומם, למרות תוכניות סיוע שונות.
על רקע המצב הבריאותי וההשפעה שלו על הפעילות הכלכלית לצד סיכונים אחרים, ממליצים במיטב על חשיפה בינונית נמוכה לאפיק המנייתי.