02:48
ראשון22 בספטמבר 2019
כתבות נוספות
קרדיט: יח”צ
לאומי שוקי הון מעלים המלצה לכיל ל”משקל יתר”... המשך     

מתארחים בספונסר
גלוב אקספלוריישן
מנכ”ל חברת גלוב אקלפלוריישן מר צבי דרין התארח בפורום ספונסר וענה על שאלות המערכת ושאלות הגולשים.
מנכ”ל חברת גלוב אקלפלוריישן מר צבי דרין התארח בפורום ספונסר וענה על שאלות המערכת ושאלות הגולשים.
צבי, ברוך הבא לפורום ספונסר. מיד נתחיל בשאלה הראשונה

שאלה: ספר לנו בקצרה אילו רישיונות יש לחברה ומה הסטאטוס של כל אחד?
תשובה: שותפות גלוב אקספלוריישן הינה שותפות המתמקדת בקידוחים יבשתיים. לשותפות שני רשיונות וזכויות חוזיות ברשיון שלישי:
רשיון אופק: באזור המרכז. הוחל בביצוע קידוח אופק 2 למטרת גז עמוקה (כ 5.5 ק”מ). זהו קידוח חוזר לקידוח דוד 1 שבוצע בשנות ה- 90. הקידוח נתקל בקשיים טכניים, הושהה והכוונה היא לחדש אותו כעת לאחר גיוס הכספים.
רשיון בראור: בצפון הארץ בהליכי אישור.
רשיון יהל: באזור מפרץ חיפה.
השותפות מחזיקה בזכויות חוזיות ברשיון. קיימים כל האישורים הנדרשים להתחלת קידוח לפני מספר חודשים חתמה השותפות על הסכם העברה של 7.5% מרשיון אופק, מתוך 100% שברשותה, וכן-10% מרשיון יהל לידי חברת קפיטל פוינט.


שאלה: ביצעתם לאחרונה מספר גיוסים, האם נכון להיום יש מספיק כסף בקופה להתחיל את הקידוח באופק2? ולמה מתעכבים עם אישור התקציב?
תשובה: השותפות אכן ביצעה שלושה סבבי גיוס הון לאחרונה. לשמחתנו, הגיוסים הושלמו בזמן קצר והגיוס האחרון אף הושלם בביקוש יתר של פי 2.5 ובשער הגבוה בכ 25% מעל שער המינימום.
השותפות מעריכה כי ברשותה האמצעים המספיקים לביצוע קידוח אופק 2.

התקציב יאושר לאחר השלמת ההתקשרויות הרבות עם קבלנים וספקים ולאחר שהתמונה תתבהר במלואה גם ביחס לערבויות ביצוע הנדרשות ע”י הממונה.


שאלה: אם תוכל להרחיב מעט על נתונים מספריים, הסתברויות, כמויות בקידוח אופק2? מה שכבר פורסם לציבור אך עליו יש לנו המשקיעים כדאיות לשים את המשקל
תשובה: ההסתברות להצלחה בקידוח השותפות פרסמה כי ההסתברות להצלחה בקידוח אופק 2 הינה של 29.4%.

אומדן המיטבי (50%) הוא של BCF 631
האומדן הנמוך (10%) הוא של BCF 167
האומדן הגבוה (90%) הוא של BCF 2096.

למען הנוחות, מקובל בתעשייה לערוך קירוב ולומר שכל BCF 1 שקול ל-MMBTU 1,000,000. כיום אנו קוראים בעיתונות שמחיר המכירה של כל MMBTU 1 באזורינו נע בין 5-5.5 דולר.


שאלה: האם תוצאות קידוחים של חברות אחרות בתחום עשויות להשפיע על תוצאות קידוחי השותפות?
תשובה: התשובה לשאלה מורכבת. מדעית וגיאולוגית התשובה היא שלילית. ההשפעה היא ”השפעת אווירה” בעיקר.
המטרות הגיאולוגיות של גלוב אקספלוריישן שונות ממרבית מהמטרות של יתר הגופים המחפשים.
השותפות מחפשת גז בשכבות גיר עמוקות ועתיקות מאד מגיל הפרם ביבשה בעוד מרבית חיפושי הגז הינם לשכבות חול צעירות בים התיכון.

השותפות היחידה העוסקת בחיפושי נפט בשכבות עתיקות ביבשה הינה גבעות עולם, אשר אף מצאה נפט כידוע לכל. בכוונת גלוב לחפש אף היא נפט בשכבות דומות ברשיונותיה בצפון.

שאלה: מה הם היעדים של השותף הכללי והשותף מוגבל בטווח הקצר והבינוני?
תשובה: השותף הכללי והשותפות פועלים ללא הפוגה ובכל הדרכים למימוש הפוטנציאל הטמון ברשיונות שבידי השותפות לטובת בעלי היחידות בשותפות .
בטווח הקצר אנו פועלים:
- לחידוש קידוח אופק 2, בדגש על הבאת המגדל (כשלגבי כך נחתם זה מכבר הסכם קידוח עם חברה זרה) והצוותים וההתקשרויות הנלוות עם קבלני משנה וספקים שונים ורבים.
- להשלמת העברת רישיון יהל לידי השותפות.
בטווח הבינוני אנו פועלים:
- להשלים מוכנות סטטוטורית לביצוע קידוחים עתידיים.
- להבטיח עמידה בכל דרישות הדין לצרכי ביצוע קידוחים עתידיים.
- לבחון דרכים לפיתוח תגליות, ככל שתמצאנה כאלו.

שאלה: דיווחתם לא מזמן על חתימת הסכם עם קבלן קידוח לאופק 2 מהם לוחות הזמנים להתחלת הקידוח?
תשובה: לוחות הזמנים מוגדרים לנו על ידי הממונה על ענייני הנפט.
השותפות פועלת לעמידה בכל לוחות הזמנים, למרות שלרוב הרגולטורים השונים אינם משתפים פעולה ביניהם בכל הקשור לתהליך.

שאלה: החברה הרומנית שקודחת בגלוב אמורה לקדוח לאחר מכן בגבעות, בגבעות מדובר על קידוח בפברואר (לפי התכנון ) .... האם הקידוח בגלוב אמור ללא תקלות להמשך רק כחודש ימים ?
תשובה: אין קשר בין הפעילויות חברת הקידוח עימה התקשרה השותפות אכן התקשרה גם עם גבעות עולם לביצוע קידוחים עבור גבעות.
למיטב ידיעתנו אין קשר בין הפעילויות היות ומדובר במגדלים שונים ולכן בפעילויות שאינן תלויות או קשורות האחת בשנייה.
משך הקידוח של שותפויות אחרות הינו סוגיה שיש להפנות אליהן. קידוח אופק 2 מתוכנן להמשך כחודשיים.

שאלה: חתמתם לא מזמן על הסכם עם קפיטל פוינט, האם תוכל לתת בכמה מילים על המשמעות של הסכם הזה מצד השותפות?
תשובה: משמעות ומטרת ההסכם הינה לאפשר את העברת רשיון יהל לשותפות. כפי שציינו, האישורים לקידוח יהל מצויים (שנכון להיום זאת משימה בפני עצמה) ולפיכך יש לנו מטרה לבצע רצף קידוחים לאחר קידוח אופק, בכפוף כמובן לזמינות ההון הנדרש.
השותפות גאה בהסכם אשר הכניס חברה בורסאית נוספת להשקעה בענף חיפושי הנפט והגז בישראל.
בימים אלו של סערה כלכלית, כניסת כל גורם רציני ומקצועי בעל יכולת לתרום להצלחת פעילויות הקידוח המתוכננות , הינה מבורכת.
ההתקשרות עם קפיטל סייעה לחיזוק מבנה ההון המיועד לקידוחים ולעמידה בדרישות הממונה להעברת רישיון יהל.

שאלה: בגיוס האחרון הונפקה אופציה סדרה 5 שתנאי המימוש שלה הן לא סטנדרטיות – מה ניסיתם להשיג כשחשבתם על לחלק אותה לשני פרקי זמן ומחירי מימוש?
תשובה: תמרוץ המרות בטווח הקצר השותפות חתרה לתמרץ מחזיקי אופציה המעוניינים להמירה ליה”ש בטווח הזמן הקצר שלאחר ההנפקה.
קביעת תוספת מימוש נמוכה (30 אג’) עד ליום 22.11, אשר לאחריו תעלה ל 70 אג’ מקיימת כדאיות המרה זו, בין היתר לאור היות תוספת המימוש הנמוכה ממחיר היחידה כיום.


שאלה: למען השמרניים שבינינו – אילו תרחישים פסימיים אפשר לעלות על הדעת בקידוח אופק2 ?
תשובה: התחום מיועד למשקיעים בסיכון אי אפשר להיות משקיע שמרן ולהשקיע בשוק חיפושי הנפט והגז בישראל (טרום תגלית) – התחום מיועד למשקיעים בסיכון גבוה.
קידוח לעומק של קרוב ל 6 ק”מ הינו מבצע הנדסי מורכב המהווה אתגר גדול לכל החברות והשותפויות שקודחות לעומקים אלו ביבשה ובים.

גם סיום מוצלח של פעילות הקידוח מהווה רק שלב ראשון אך לא עיקרי, שכן יש לבצע מבחני הפקה ורק לאחריהם נדע אם יש או אין תגלית בקידוח. מדובר בהליך מורכב בעל הסתברויות הצלחה שאינן מוחלטות, ולכן מוטב לא לעסוק בתרחיש הפסימי.


שאלה: למה בחרתם להתרכז בקידוחים יבשתיים ולא ימיים? האם זו אסטרטגיה או מקריות?
תשובה: אין מקריות בבחירות של גלוב אקספלוריישן. מדובר בסוגיה מורכבת, יקרה וקשה מכדי להכניס בה אלמנטים של מקריות בבחירות המקצועיות.
התמקדות בקידוחי היבשה היתה אסטרטגיה שפעלנו לאורה מתחילת דרכנו וממספר שיקולים.

ראשית וחשוב מכל, בשל היכרותו רבת השנים של ד”ר ברוך דרין, הגיאולוג שלנו, עם תת הקרקע של מדינת ישראל. מדובר בעשרות שנים של מחקר ונסיון מעשי, אשר הובילו למסקנה, כי למרות שבוצעו חיפושי נפט וגז ביבשה שנים רבות, עדיין לא נבדקו מספר אזורים ושכבות, בפרט העמוקות שבהן, שלדעתנו הינן המבטיחות ביותר.

שנית, עלות החיפושים ביבשה ובפרט עלות הפיתוח וההפקה בה, נמוכה משמעותית מהעלות המקבילה בים. סכומים, שלדעתנו, שוק ההון המקומי יכול לשאת בהם מבלי שיהיה חייב בהכנסת שחקנים בינלאומיים גדולים שיסייעו במימון החיפוש והפיתוח.

הקרבה המשמעותי של הקידוחים שלנו לקו צינור הגז ולבתי הזיקוק (במקרה של יהל) יאפשר במקרה של תגלית חיבור מהיר ביותר ובעלות זולה מאד כך שעלות ההפקה יהיו נמוכות משמעותית.

למרות האמור עד כה, גלוב אקספלוריישן בוחנת כל העת, לגופו של ענין, הצעות להצטרף לרישיונות של אחרים ולכשנאתר הצעות מתאימות לא נהסס לשתף פעולה.


שאלה: מה דעתך בכמה מילים על הסקטור גז ונפט בישראל?
תשובה: סקטור הנפט והגז מתפתח לשמחתנו בהתמדה בשנים האחרונות במדינת ישראל.

אפשרויות הלימוד וההתמקצעות קיימות ממספר רב של פעילויות קידוח, לרבות אכזבות. הלה נכון הן לחברות החיפוש והן למשקיעים.

חשיבות ישראל בתחום הנפט והגז הולכת ועולה עם התפתחות פעילויות הקידוח ובוודאי שעם מציאת תגליות משמעותיות כפי שאירע בשנים האחרונות.

הבעיות העיקריות הן תחום הרגולציה וחוסר הוודאות בכל הקשור לאישור פעילויות קידוחים ותכנונים ארוכי טווח. מדובר בתעשייה המשוועת ליידע והון זר. שני אלו תלויים במבחן ההצלחה מחד אך גם במבחן הוודאות העסקית מאידך. שינוי כללי המשחק כפי שנעשה בתחום חיפושי הנפט והגז בשורה של פעילויות , לרבות חוק ששינסקי, תקנות והנחיות שהוציאו רגולטורים שונים (לא כולם ממשרד האנרגיה והמים) והיעדר יד מכוונת לעידוד תחום החיפושים עתיר סיכון וההון, פוגעת באפשרויות פיתוח וכניסת שחקנים בינ”ל אל התחום.


שאלה: מהו המרחק שבו מתוכנן המעקף החדש לפגוע בשכבת המטרה ביחס לקידוח דוד 1 שבו נעשו הלוגיים החשמליים?

תשובה: מרחק המעקף מהקידוח הקיים מדובר במרחק שיהיה בו כדי להבטיח התרחקות מספקת מהקידוח הקיים, ולאור גודל המבנה שפורסם בהמשך לסקרים הסיסמיים ולחוות הדעת הגיאולוגית, אין בביצוע מעקף שכזה בכדי לשנות את הממצאים.

וכעת לשאלות הגולשים שנשאלו בסוף הראיון:

שאלה: האם במקרה של הוכחת התגלית באופק-2, תצטרכו להתמקד בחיבור לצנרת הגז או תמשיכו קודם כל לקידוח נוסף בשטח הרישיון?
תשובה: נצטרך לבצע את הדברים שציינת וכן נושאים נוספים במקביל.

שאלה: מדוע ההנפקות(בעיקר קטנות ואטרקטיביות)- אינן לבעלי היחידות.
תשובה: זה אינו נכון. ההנפקה הראשונה בסבב האחרון של הגיוסים הייתה הנפקת זכויות בתנאים טובים יותר בהשוואה לשני הגיוסים שהתקיימו לאחריו. בעלי היה”ש והאופציות יכלו להשתתף ו/או למכור את הזכויות לאחרים (כפי שציינת למטה), יש כאלו שבחרו לעשות זאת ויש כאלו שלא. זה לא בשליטתנו אך זה פשוט לא נכון להציג שלא נתנו הזדמנות כזו.
שאלה: בתשקיפים ציינתם ששכבת הפרם כאן דומה לשכבת ה Khuff במפרץ הפרסי, אך הנקבוביות בה נמוכה ולכן הגדרתם אותה Tight אם כך, מדוע השותפות לא מדברת על אפשרות של המרצה בחומצה או בפראק חומצי?(כמו שעושים בהצלחה רבה במאגרי הKhuff שאליהם השוותם את שכבת הפרם כאן( העניין שלי בשימוש בהמרצה אינו רק לצורך ”לאפשר” הפקה, אלא גם כדי להפיק בצורה אופטימלית
)לגבי הטריאס, מתוך המודל הגיאולוגי של גבעות, תצורת המוהילה בטריאס באופק איננה באיכות ”מאגר”, אם זאת, לפי מידע ממקורות שונים, תצורות הרעף והסהרונים הן כן באיכות ”מאגר” ברשיון אופק.
האם, במקרה בו שוב ימצאו סימני נפט וגז בבוץ הקידוח ובלוגים החשמליים בתצורות הטריאס השונות, ישקלו מבחני הפקה(”ומבחני שאיבה”(לפי הבנתי מדובר על מבחני DST וביצוע המרצות, כפי שנעשה במגד 5 (כאשר על שכבות סלע המאגר בו, השפיע הפראק בצורה מעולה כידוע).
עניין הלחצים בקידוח אופק-2, לפי התשקיפים, הקידוח אופק-2 קדח לפי עצירתו בתוך שכבת סלע הכיסוי(צפחה), האם הקידוח עצר כיוון שהצפחה היתה בלחץ יתר (OverPressure) או בגלל סיבה אחרת?

תשובה: השותפות מודעת לדברים אלו ובכוונתה לפעול בהתאם. זה לא אומר שאם היא לא מדברת היא לא בוחנת את הדברים.

אם נתעלם לרגע משמות התצורות שציינת שזה לא המקום להיכנס אליהן כאן, בעבר בוצעו בקידוח מבחני הפקה בשכבות הטריאס אך ללא הצלחה. אי לכך, אין אנו צופים כי בקידוח המעקף יהיו ממצאים השונים בתכלית. שוב זו הערכתנו בלבד לאור ממצאי העבר.

ככול הידוע לנו לא היו לחצים החורגים מהלחצים הנורמאליים לעומק זה. אם כוונתך לשכבות חרסית/פצלים המהוות שכבת כיסוי ואטימה למאגר, הרי שבאמצעות שמירה על תכונות ומשקל סגולי של בוץ הקידוח, מתגברים על נטיתן לתפוח במגע עם מים.

שאלה: חברת ציון נפט הודיעה ב9.8 על מימצאים חיובים בקידוח אליהו 3 בצפון .היו 2 מטרות אחת בטריאס והשניה בפרם כמו באופק 2 האם זה משפיע על סיכוי ההצלחה בגלוב.תודה והצלחה גדולה בקידוח ונקווה שתבאו אחרי מבחני ההפקה לענות על שאלות המשקעים
תשובה: כל תגלית ו/או ממצא חיובי בשכבות הטריאס והפרם מוסיף מידע רב ערך התורם בעקיפין להצלחות בחיפושים בשכבות אלו.
תודה רבה על האיחולים


שאלה- יהל ובראור:
שותפות גלוב אקספלוריישן הינה שותפות הנסחרת בשווי שוק נמוך מאוד והינה בעלת אמצעים כספיים דלילים, שבקושי מספיקים לביצוע התכניות ברשיון אופק. מדוע השותפות מחזיקה ב- 3 רשיונות בבעלות כמעט מלאה?
האם לא נכון לשותפות קטנה ודלילת אמצעים כספיים, לחלוק את הסיכון שבקידוחי האקספלורציה ברישיונות יהל ובראור יחד עם שותפויות נפט וגז נוספות שיפחיתו משמעותית את הסיכון ואת הצורך בגיוס כספים רבים שספק אם תצליח לגייס, ובמידה ותצליח הדבר יבוא על חשבון הצפת הערך למשקיעים שאולי תתאפשר בזכות הצלחה באופק 2.

תשובה: השותפות מחזיקה ברישיונות אלו מיום הקמתה.
לפני מספר חודשים הודיעה על כוונתה לפעול לגיוס כספים גם בדרך של צירוף שותפים.

שאלה- אופציה 5
כיצד יכולים מחזיקי אופציה 5 להיות רגועים ובטוחים, שהנהלת השותפות – (שביכולתה מתוקף הסכם השותפות, לבצע גיוסים והנפקות לציבור ”מהיום למחר” בהיקפים של עשרות מיליוני דולרים וללא אישור המשקיעים באסיפה!), לא תחליט בהמשך באופן מפתיע ושרירותי לגייס הון לצרכי השותפות, ”בהנפקה לציבור”, בשערי בורסה של 60 או 80, אשר החלטה זו למעשה ”מווסתת” את שער היה”ש בבורסה לפי ”מחיר ההטבה” שהחליטה ההנהלה לתת לציבור. והחלטה זו יכולה למעשה (במחירים שצוינו דלעיל) ”להוציא את האופציה מהכסף”! במועד שיכול להיות סמוך לפקיעתה ובכך לפגוע במחזיקי האופציה. ולפגוע בסיכוי להמרת האופציה.
- ראוי להדגיש שההנהלה שמחליטה בלעדית על הנפקות, אינה מחזיקה באופציה 5, ותהיה ”מדוללת” במקרה של המרת האופציה ליחידות ההשתתפות

תשובה: החזקה בכתבי אופציה הינה ספקולטיבית ביותר ונתונה להשפעות רבות כגון גיוס כספים כמתואר בשאלה אך גם מצד ארועים רבים ושונים אחרים. מכאן שיש להפעיל שיקול דעת מירבי ולנקוט במשנה זהירות באחזקה זו.

שאלה - טכניקת קידוח
לפני הכניסה המחודשת לקידוח דוד 1 (אופק 2), דובר על קידוח מעקף באמצעות TUBING COILED.
עם תחילת קידוח אופק 2, דווח על שינוי שיטת הקדיחה וכן החלפת צינורות וציוד.
מהי שיטת הקידוח הסופית שנבחרה לקידוח המעקף החדש באופק 2? האם ה- TUBING COILED עדיין רלוונטי?

תשובה: שיטת קדיחה רגילה



שאלה - מבחני הפקה
ע”פ הממצאים בקידוח דוד 1, הומלץ בעבר ע”י מומחים ויועצים לבצע מבחני הפקה בשכבות הפרם.
הסיכוי שממצאי קידוח המעקף החדש באופק 2 ביחד עם תוצאות הלוגים יצביעו על הצורך במבחני הפקה הינו סיכוי גבוה וזה כאמור מתוך ממצאי העבר.
האם השותפות נערכת כבר היום, לאפשרות שתצטרך לבצע מבחני הפקה? בבחינת תכנון מראש, זמינות ציוד, זמינות כח אדם.
האם את מבחני ההפקה (במידה וידרשו) מסוגל לבצע הקבלן הרומני, או שיש צורך בקבלן שירותים נוסף?
מהי הערכת הזמן לביצוע מבחני הפקה (במידה וידרשו) מרגע סיום הקידוח ועד לשלב ביצוע מבחני ההפקה?

תשובה: מבחני הפקה בהיקף מלא ידרשו תכנון והערכות בפני עצמם מאחר ולא ניתן לדעת בוודאות היקפם בשלב זה. לפיכך נעדיף להמתין להשלמת הקידוח ולהתבררות הנתונים ולא להדרש להוצאת כספים שאינה יעילה.

שאלה 5 - דיווחים שוטפים
כיצד השותפות מתכוונת לפעול בנוגע לדיווחים שוטפים מידיים על אירועים משמעותיים במהלך הקידוח, כגון חדירה ראשונית לשכבת המטרה והופעת ”סימני גז משמעותיים”, או חס וחלילה ”תקלות”, כך שמידע חיוני ומשמעותי זה יגיע לכלל ציבור המשקיעים ובזמן אמת! (מבלי החשש והספק ואף האפשרות לדליפה ושימוש ב- ”מידע פנים”) – וזאת לנוכח הוראות הדיווח החדשות של הרשות לניירות ערך.
תשובה: אנו נדווח בהתאם להנחיות הדיווח של הרשות לני”ע כמו בעבר.

שאלה: למה אופק 1 נכשל?
האם בגלל שפספסו את המבנה (ויש סיכוי שיחזרו לחפש את המבנה בעתיד)
או שפשוט היה קידוח יבש למרות הלוגים בעבר?

2. עד כמה אפשר לסמוך על הלוגים שנעשו בעבר,
ולהניח שיהיה גז? (האם המשקיע הפשוט יכול להשקיע על סמך הלוגים שנעשו בעבר(

3. בהתחלת הדרך דיווחתם בתשקיף, שאתם חושבים לקדוח את אופק 2 לפני אופק 1.
למה שיניתם את ההחלטה? האם זה קשור לתוצאות עיבוד המידע החוזר הסיסמי?
והאם הסיכוי ירד בעקבות העיבוד החוזר?
תשובה: 1. אופק 1 נקדח ונמצא יבש וזאת חרף כל הממצאים שהיו בידנו טרם הקידוח.

2. אין להסתמך אך ורק על הלוגים שכן הגז עולה יחד עם בוץ הקידוח ומטחן הקדח היוצא החוצה ומתגלה באמצעות מכשירי גילוי כמו גם הרכבו. במהלך העבר נקדחה פעמיים שכבת המטרה ובשתיהן היו סימני גז. יחד עם זאת אין לראות בכך משום הוכחה כלשהיא להצלחת מבחני הפקה ולכדאיות השקעה מצד ”המשקיע הפשוט” כהגדרתך.

3. מתחילת הדרך הכוונה הייתה ללכת מהקל אל הכבד, קרי מהרדוד אל העמוק. אין קשר לתוצאות עיבוד מידע חוזר סיסמי

שאלה: למה הוחלף הקבלן הטורקי בקבלן הרומני ?
תשובה: בשל מספר שיקולים עניינים ומקצועיים

שאלה: מה הסיבה שפיטרתם את הטורקים כשהם כבר נמצאים עם הציוד באתר.
ושאלה נוספת: אני ועוד רבים כמוני שהאמינו וכנראה לא יראו את סוף הקידוח רוצים לדעת למה לא נעשו כל המאמצים להביא את אופ 3 גם לסוף הקידוח הרי הוצעו הצעות שונות לגיוס שבתוכם אופ 3 ולא היה מצב של מחיקת האופציה מטר מהתוצאות ושוב אני בתור אחד שהאמין בקידוח כנראה לא אראה את סופו.

תשובה: השותף הכללי פעל ככול יכולתו כדי לשנות את תנאי האופציה, פנה לבית משפט וקיבל את אישורו, כינס אסיפה שבה נדחתה הצעתו לשינוי התנאים.
לעניין הקבלן הטורקי, זו החלטה שנובעת ממספר שיקולים ענייניים ומקצועיים ואך ורק לטובת השותף המוגבל.

שאלה: מדוע לקח הרבה זמן להודיע על נטישת אופק 1? מרגע שהסתיים הקידוח עברו יותר מ 3 שבועות עד להודעה במאיה? האם זה לא אמור להיות מיידי?
תשובה: נטישת אופק 1 נעשתה לאחר שבוצעה הערכה פנימית נוספת לגבי הממצאים ועל מנת שהחלטת הנטישה לא תהיה פזיזה.

תודה לצבי דרין על אירוח פורה

מפת אתר
developed by Smart  designed by odedLAB
כל הזכויות שמורות לספונסר © 2016
  •  אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
  •  אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
  •  האתר מתאים לצפיה ברזולוציה 1024x768
  •  נתונים בורסאיים מסופקים ע"י גלובס