כתבות נוספות
הכנסות אינרום קטנו ב-5.8% והרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-18.2%... המשך     

מתארחים בספונסר
ביוליין
ביוליין אר. אקס. היא חברה העוסקת בפיתוח תרופות אתיות (אינובטיביות). ביוליין מתמקדת בבניית פורטפוליו מתחדש של מוצרים לצרכים רפואיים ללא מענה או בעלי יתרון על טיפולים קיימים.
1. מה תחום עיסוקה העיקרי של החברה ומהו המודל העסקי שלה?

ביוליין אר. אקס. היא חברה העוסקת בפיתוח תרופות אתיות (אינובטיביות). ביוליין מתמקדת בבניית פורטפוליו מתחדש של מוצרים לצרכים רפואיים ללא מענה או בעלי יתרון על טיפולים קיימים. המודל העסקי של החברה מבוסס על רכישת מולקולות שונות, בעיקר ממוסדות אקדמיים ומחברות (כמו חברות שמקורן בחממות ביוטכנולוגיות בישראל). אחרי שלב הרכישה החברה מתחילה את תהליך הפיתוח הכולל בחינת היתכנות, ניסויים פרה-קליניים וקליניים, (בד”כ השלבים האלו ממומנים בחלקם ע”י לשכת המדען הראשי). לבסוף ביוליין מתקשרת עם חברות פארמה בינלאומיות בינוניות-גדולות לצורך המשך פיתוח בשלבים קליניים מתקדמים (Phase III), ובהמשך למסחורן.

2. באיזה שלבים נמצא כל אחד מהפיתוחים של החברה?

לחברה 14 פרויקטים בצנרת התרופות. חמישה פרויקטים בשלבים קליניים (ניסויים בבני אדם) ותשעה פרויקטים בשלבים פרה-קליניים שונים. קבוצת הפרויקטים הקלינית מורכבת מהפרויקטים הבאים:

BL-1020: תרופה לחולי סכיזופרניה הנמצאת ב- Phase II/III. BL-1020 היא תרופה אנטי פסיכוטית (המטפלת למשל במחשבות שווא) עם מיעוט תופעות לוואי - בעיה רצינית של התרופות הקיימות בשוק שגורמת לחולים לעיתים קרובות להפסיק את הטיפול. בנוסף לכך, היתרון והייחודיות של התרופה הינה הטיפול בשיפור הקוגניטיבי של החולים (בתופעות כגון אובדן זיכרון, יכולת קבלת החלטות, וכו’) - צורך משמעותי שאין לו כיום מענה בשוק התרופות.

BL-1040: התקן רפואי לטיפול בשריר הלב שניזוק אחרי התקף לב, אשר השלים את Phase I/II והזכויות עבורו נמכרו לחברת איקריה בעסקה כוללת בסך של 282.5$ מיליון ותמלוגים. הטיפולים הקיימים היום לא מטפלים בלב עצמו שניזוק כתוצאה מכך שלא הגיע דם ללב בזמן ההתקף (טיפול מקובל הוא נתינת מדללי דם בכדי למנוע חסימות נוספות בעתיד). במקרים בהם היה התקף לב משמעותי, הלב יצטרך לעבוד הרבה יותר קשה בכדי לספק דם לגוף וכתוצאה מכך קיים חשש שעם הזמן החולים ייפתחו אי ספיקת לב. המוצר שלנו מוזרק לגוף דרך צנתר רגיל אחרי פתיחת החסימה של העורק. החומר מגיע ללב ומתפרס בין סיבי השריר של הלב. בשלב הזה מתקשה BL-1040 והופך להיות כמו ג’ל או גומי ונותן ללב תמיכה מכנית בזמן הריפוי שלו, בדומה לגבס ששמים על שבר ביד, בכדי שתהליך הריפוי הטבעי ייעשה בתנאים טובים יותר. ואכן לפי התוצאות הפרה-קליניות ראינו שבכל המדדים שנבדקו, הלב שטופל בחומר היה במצב הרבה יותר טוב (כגון צלקת קטנה יותר, דפנות הלב מעובות יותר). רמזים ראשונים לפעילות המיטיבה של החומר נראו גם בניסוי הקליני שהחברה ערכה. החברה קיבלה אישור מה- FDA לפתח את המוצר כהתקן רפואי, כלומר תהליך פיתוח קצר יותר ובעלויות מופחתות בהשוואה לתרופה.

BL-5010: מוצר המטפל בנגעי עור שפירים ופרה-סרטניים לצורך הסרתם ובדיקתם לאחר ההסרה (בדיקה היסטולוגית), אשר השלים I/II Phase של ניסויים קליניים. תוצאות הניסוי הקליני Phase I/II הראו כי החומר יעיל (כ- 97% מהנגעים הוסרו) עם תוצאות קוסמטיות טובות, ומעל לכל, הניסוי הראה כי ניתן לעשות בדיקה היסטולוגית של הנגע לאחר נשירתו ללא פגיעה ברקמה. זהו יתרון משמעותי ולא מתאפשר ע”י הורדה בחנקן נוזלי או בטיפולים אחרים שנמצאים בשוק. בטיפולים הקיימים כיום, במידה והרופא רוצה לעשות בדיקה היסטולוגית לנגע, הנבדק יישלח לפרוצדורה כירורגית.

BL-1021: תרופה לכאב נוירופתי (כאב כרוני שמקורו במערכת העצבים המרכזית) המצויה ב- I Phase של הפיתוח. זהו שוק עם לא מעט תרופות אבל עדיין עם צורך מאוד גדול. BL-1021 היא תרופה המערבת מספר מנגנוני פעולה וע”פ התוצאות הפרה-קליניות נראית גם בטוחה יותר. התרופה נכנסה לאחרונה לניסוי קליני ראשון שאמור לתת לנו עוד נתונים על פרופיל הבטיחות שלה.

BL-7040: תרופה לטיפול בדלקת כרונית של המעי שהשלימה I Phase של ניסויים קליניים. ביוליין רכשה את התרופה לאחרונה מיישום, חברת מסחור הטכנולוגיה של האוניברסיטה העברית. התרופה פותחה בעבר למחלת שרירים נדירה. צוות חיפוש הפרויקטים של ביוליין ראה את הפרויקט וחשב שלא קיים צורך לתרופה הזו בשוק אליו היא פותחה מלכתחילה. לעומת זאת הם גילו שלתרופה מספר מנגנוני פעולה שמתאימים למחלות נוספות נפוצות יותר, כגון מחלת המעי הדלקתית. כיוון שהמוצר כבר נבדק בבני אדם, החברה ”חוסכת” את הפיתוח הפרה-קליני וניסויי Phase I, הבודקים בטיחות בבני אדם, ויכולה בקרוב להיכנס ישר לניסויי Phase II בבני אדם ולבדוק את תרופה בחולים הסובלים מדלקת כרונית של המעי.

3. מבחינת לוחות זמנים, מה צפוי לנו בחודשים/שנים הקרובות? האם יהיו תוצאות ביניים אודות BL-1020 ו- Bl-1040 ?

בשנתיים הקרובות צפויות לא מעט התפתחויות בניסויים הפיבוטליים המשמעותיים בשני המוצרים המתקדמים ביותר של החברה. ניסוי ה-CLARITY של BL-1020 (Phase II/III), כמו גם הניסוי הפיבוטלי של BL-1040 לצורך קבלת אישור לשוק האירופאי ,צפויים להסתיים. אלו הן שתי נקודות דרך מאוד משמעותיות לחברה.

בטווח הקצר יותר צפויות להתקבל תוצאות של ניסוי ה- Phase IIa של BL-7040, תוצאות הניסויים של BL-1021, וכמו כן תהיה יותר בהירות לגבי המשך הפיתוח/המסחור של BL-5010. בנוסף אנו צופים כניסה של פרויקט נוסף לקליניקה בשנתיים הקרובות כך שהחברה תמשיך ותעבה את צנרת התרופות הקליניות שלה.

ע”פ הפרוטוקולים הנוכחיים של הניסויים הקליניים שלBL-1020 ו- BL-1040 לא צפויות תוצאות ביניים.

4. מה גודל שווקי היעד של BL-1020ו - BL-1040 וכיצד כיום מטפלת הרפואה בחולים במחלות אלה, עוד בטרם פיתוחים אלה יגיעו לשוק?

ע”פ בדיקות השוק שערכנו, באמצעות חברות שמתמחות בנושא, מדובר בשני פרויקטים עם פוטנציאל להיות ”שוברי קופות”Blockbusters (מעל מיליארד דולר מכירות שנתיות). בדו”ח השיווקי של BL-1020 העריכו כי תרופה אנטי-פסיכוטית עם אפקט קוגניטיבי יכולה להימכר, בארה”ב בלבד, במעל ל- 3 מיליארד דולר בשנה. אין כיום מענה לטיפול בתפקוד הקוגניטיבי הפגוע בחולי סכיזופרניה. ישנן מספר תרופות בפיתוח אשר אמורות לטפל בצד הקוגניטיבי הפגוע בחולים אך תרופות אלה לא יכולות לטפל בהיבט הפסיכוטי.

לגבי BL-1040, בדו”ח השיווקי העריכו כי המוצר יכול להגיע לכמיליארד דולר מכירות ויותר בשנה. אין כיום טיפול לרקמת הלב שנפגעת בעקבות התקף לב. המוצרים האחרים שבפיתוח נמצאים עדיין בשלבים מוקדמים יחסית ומושתתים בעיקר על טיפול תאי או מכשור רפואי קלאסי, אשר דורש פרוצדורה כירורגית.

5. האם ידוע לכם על עוד חברות המנסות לפתח תרופות דומות?

ביחס ל- BL-1020, לא קיימת אף תרופה בפיתוח שיש לה הפוטנציאל לטפל הן באפקט הפסיכוטי והן בקוגניטיבי. יש תרופות עם אפקטים אנטי פסיכוטיים, וקיימות מספר חברות המנסות לפתח תרופות עם אפקטים קוגניטיביים, כגון: GSK, Targacept, Novartis, Lundbeck, Abbott ו- Dainippon.

BL-1040 הוא מוצר מאוד ייחודי. ישנן חברות קטנות המנסות לפתח טיפול תאי לטיפול ברקמת שריר הלב הפגועה בעקבות התקף לב. מדובר בפרוצדורה לא פשוטה ולא קונבנציונלית. כמו כן, ישנם מספר פיתוחים של מכשור רפואי הדורשים פרוצדורה כירורגית פולשנית ואינם מהווים תחרות ישירה למוצר שלנו.

6. האם ישנו צפי להגדלת מספר הפיתוחים שבצנרת מ- 9 והאם מספרם הרב של הפיתוחים לא פוגע בהתקדמות החברה, בפרט לאחר ש- BL-1020 הוחזרה אליכם מסייפרס?

לחברה 14 פרויקטים בצנרת. העובדה כי לחברה יש צנרת דו-ספרתית של פרויקטים, שכל אחד מהם מושתת על טכנולוגיה שונה, מאפשרת לנו להקטין סיכונים בצורה משמעותית - וזאת בהשוואה לחברות ביוטכנולוגיה אחרות שבדרך כלל מפתחות מספר מוגבל של מוצרים המבוססים על אותה טכנולוגיה. במקרה שלנו, אם מוצר נכשל, הדבר לא מעיד כלל ועיקר על סיכויי ההצלחה של המוצרים האחרים שלנו. כמו כן, העובדה שיש לנו יותר מ- 10 פרויקטים מאפשרת לחברה לסגור פרויקטים לא מוצלחים ללא שום מגבלה. לעומת זאת, לחברה שיש מוצר או שניים בצנרת יהיה קשה מאוד לסגור פרויקט, והיא תמשיך להיאבק בכל מחיר כדי להשאיר את הפרויקט ”בחיים”, ולעיתים קרובות ללא הצדקה. כמו כן, צריך לזכור שהמדען הראשי נושא בחלק משמעותי של נטל המימון והסיכון של פיתוח הצנרת הפרה-קלינית של החברה, שכיום מונה 9 מוצרים. לכן אנו מאמינים שהעובדה כי לחברה מספר דו-ספרתי של פרויקטים לא רק שלא פוגע בהתקדמות שלה, אלא אף מוסיפה לנו ערך, ומשרתת אותנו בצורה אופטימאלית בתעשייה מהסוג שלנו.

BL-1020 חזר באופן פעיל לחברה, ואנחנו נערכנו כך שהפרויקט לא יפגע או יגרום לשינוי מהותי בתכניות העבודה השוטפות של החברה לשנת 2011. החברה ממשיכה לפעול ע”פ תכניותיה העסקיות, הפיתוחיות והפיננסיות כרגיל.
.
7. האם עסקת המסחור עם סייפרס פגעה בפיתוח BL-1020 או שמבחינת החברה לא התרחשה כל פגיעה והפיתוח ממשיך כמתוכנן? בנוסף, הניסוי הנוכחי של BL-1020 לא כולל מרכזים בארה”ב – מדוע זה כך והאם את לא צופה קושי בקבלת אישורFDA לאור כך שהניסוי נערך רק ברומניה ובהודו. מה הסיבה שיידרש כנראה ניסוי פיבוטלי נוסף לפני האישור? מתי תדעו אם יידרש או לא ואם כן? כמו כן, ביטול ההסכם עם Cypress הביא לכאורה לכך שסטיתם מהמודל העסקי של פיזור המאמץ על מספר גדול יחסית של פיתוחים בשלבים מוקדמים ולכך שהפניתם משאבים פיננסים וניהוליים להמשך הפיתוח של BL-1020 בבית. האם כתוצאה מכך לא תפחיתו את מספר הפרויקטים החדשים בצנרת והאם אין בכך משום עלייה ברמת הסיכון הכללית בחברה? באיזה שלב תחפשו גורם אסטרטגי שיכנס אתכם להסכם כדוגמת ההסכם שהיה עם Cypress?

תכנית הפיתוח של המוצר הייתה חלק אינטגראלי מההסכם שנחתם עם סייפרס. אי לכך, לכל אורך הדרך הפיתוח לא נעצר, לא בזמן ההשתלטות העוינת ולא לאחר שרויאלטי פארמה הפכו לבעלים של החברה. כך שהפיתוח לא נעצר והמשיך ללא שום עיכוב ולשביעות רצוננו המלאה.

הניסוי הנוכחי אושר ע”י הרשויות הבריאות באירופה. הסיבה כי הניסוי לא הוגש ל-FDA נובעת מהעובדה שביוליין אימצה ”גישה רגולטורית” שמאפשרת לנו יותר גמישות. האישורים מתקבלים מהר יחסית וללא ריבוי הערות מהרשויות הרגולטוריות. לדוגמא: ניסוי ה- Phase Ia לא היה תחת ה- FDA ואילו ניסוי ה- Phase Ib כן היה באישור ה-FDA, וכך המשכנו – ניסוי ה- Phase IIa לא היה תחת ה- FDA ואילו ניסוי ה- Phase IIb כן היה תחת ה- FDA. כל האישורים שקיבלנו עד היום מה-FDA היו מהירים וללא ”סיבוכים” מיותרים. אנחנו מרגישים שהגישה של להגיע לפגישות/שיחות עם ה- FDA כשיש לנו כבר נתונים וחומר רלוונטי ביד היא הגישה הנכונה ולכן גם יותר מהירה וחלקה. כמו כן צריך לזכור שיש לנו ”שיח” עםFDA והם מודעים לכל מה שנעשה בפרויקט ה- BL-1020. ה- FDA מקבל תוצאות של ניסויים קליניים שלא נערכו בארה”ב כל עוד הניסויים נערכים תחת סטנדרטים מחמירים (כפי שביוליין עורכת את הניסוי הנוכחי) ולכן ניסויים אלו יהיו מקובלים לצורך רישום בעתיד. בנוסף תיק ההגשה (IND) ב- FDA לצורך ביצוע ניסויים קליניים מתוחזק באופן פעיל ושוטף והם מקבלים דוחות תקופתיים באופן רציף לגבי כל ניסוי והתפתחות בפרויקט.

המודל העסקי של החברה מבוסס על מציאת שותף לניסויים הקליניים המתקדמים - Phase III ולצורך שיווק המוצר. הניסוי הנוכחי אומנם היה צריך להיות מבוצע ע”י סייפרס, אך העובדה שלבסוף ביוליין מריצה את הניסוי אינה מהווה סטייה מהמודל העסקי של החברה. מדובר בניסוי בסדר גודל דומה לניסוי ה- Phase IIb שאותו אנחנו ביצענו בעבר (הניסוי הקודם היה ניסוי של 363 חולים והנוכחי 435 חולים). בכל מקרה, אין בכוונתנו לפתח את המוצר עד לשוק, מכיוון שזה לא המודל העסקי של החברה.

החברה בהחלט בוחנת אפשרות של התקשרות עם גורמים אסטרטגיים ואחרים. אנחנו מניחים שהתקשרות שכזו תיקח זמן - החברה מכירה היטב את התהליך. עברנו אותו כבר הן עם BL-1040 והן בסיבוב הקודם עם BL-1020.

8. האם בראיה לאחור העסקה הייתה צעד נכון? נשמח לדעת מה בדיוק התרחש ומדוע העסקה התפוצצה?

לפני שאשיב לגופה של השאלה, אני רוצה להדגיש שהחזרת המולקולה לביוליין לא פגעה בהמשך פיתוח המוצר, שהוא מבחינתנו המטרה העיקרית. BL-1020 נמצאת כיום בניסוי קליני מתקדם Phase II/III. בעקבות ההסכם, קיבלנו 30 מיליון דולר לא מדללים מסייפרס. כמו כן, סייפרס השקיעה כבר בפיתוח כ- 10 מיליון דולר נוספים (שנצטרך לחזיר אותם רק בעתיד ורק כנגד תקבולים ממסחור עתידי של המולקולה). בשביל להשלים את הניסוי דרושים עכשיו רק כ- 10-12 מיליון דולר במקום 20-22 מיליון דולר שהיו דרושים לפני העסקה - דהיינו העלויות שנותרו הן יחסית נמוכות. ובינתיים, הפטנט אושר בארה”ב.

בכדי לענות על השאלה הזו אני צריכה להסביר קצת את הרקע לעסקה. בתחילת הדרך כשפיתחנו את BL-1020 התרופה הוגדרה כתרופה אנטי-פסיכוטית עם מיעוט תופעות לוואי. תופעות לוואי הן בעיה רצינית בתרופות האנטי פסיכוטיות הקיימות בשוק והסיבה העיקרית להפסקת נטילת התרופות. כיוון שיש כבר הרבה תרופות אנטי-פסיכוטיות בשוק, המסלול הרגולטורי הינו ברור ואין הרבה יצירתיות בפיתוח - ולכן האמנו שהשותף האידיאלי לפרויקט יהיה אחת מהחברות הגדולות שיש להן את המשאבים והיכולות השיווקיות. כשפתחנו את תוצאות ניסוי ה- Phase IIb גילינו לתדהמתנו ולשמחתנו (ולתדהמת המומחים בתחום הקוגניציה איתם עבדנו), שלמוצר שלנו יש לא רק תוצאות אנטי פסיכוטיות עם פרופיל בטיחות גבוה יותר אלא גם אפקט קוגניטיבי שהוא סיגניפיקנטי סטטיסטית ובעל משמעות קלינית. כאן הייתה פריצת דרך אמיתית. העובדה הזו שינתה את הנחות העבודה שלנו ואת הפרופיל של השותף האידיאלי. כלומר, עכשיו חיפשנו שותף יצירתי שיכול להתוות את הדרך למוצר חדש מסוגו. ישנן עוד תרופות בפיתוח שהן עם אפקטים קוגניטיביים, אבל אף אחת מהן אינה תרופה שהיא גם אנטי פסיכוטית וגם עם אפקטים קוגניטיביים ולכן קווי היסוד של הרשויות הרגולטוריות אינם מתאימים לתרופה שלנו. הסכם שת”פ עם חברה גדולה כנראה היה מתקבל יותר טוב על ידי שוק ההון, אבל בסופו של דבר החברה צריכה לחשוב מה הדרך הנכונה ביותר לפתח את המוצר בכדי שבסוף הדרך הוא יגיע לשוק ולחולים. לסייפרס היו היכולת הפיתוחית הדרושה לנו והיצירתיות הרגולטורית הנכונה (הם עשו דרך דומה עם התרופה שלהם למחלת הפיברומיאלגיה) ופחות חששנו מהיכולות השיווקיות והמימוניות של סייפרס, כיוון שהאמנו שהניסוי הבא יראה תוצאות טובות, כך שסייפרס תוכל לגייס את הכסף הדרוש להמשך הפיתוח. כמו כן, האמנו שבהמשך הדרך סייפרס תוכל למצוא שותף למסחור התרופה כמו שקורה הרבה פעמים בתחום של פיתוח תרופות. מבחינתנו, עוד שותפים בדרך לא פוגעים בהכנסותינו העתידיות, כיוון שהתמלוגים שלנו הם אחוז מהמכירות. כך שבמבט לאחור, אנחנו מאמינים שהעסקה עם סייפרס הייתה הצעד הנכון.

כמו כן צריך להבין שבתעשייה שלנו יש הרבה מיזוגים ורכישות. במהלך השנה האחרונה חזרו לא מעט פרויקטים מחברות גדולות לחברות ”המקור” בעקבות מיזוגים ורכישות, כך שדברים כאלו קורים גם כאשר חותמים עם חברות גדולות יותר. מה שחשוב הוא לדאוג שפיתוח הפרויקט לא ייעצר, כפי שביוליין עשתה.

לגבי הסיבה להחזרת המולקולה במקרה של BL-1020: כחודש אחרי חתימת ההסכם בין ביוליין לסייפרס, החל תהליך של השתלטות עוינת על חברת סייפרס. החל מינואר השנה הושלם תהליך הרכישה ורויאלטי פארמה הפכה לבעלים של סייפרס. רויאלטי פארמה מתמחה בהשקעות בתחום הביו-פרמצבטיקה (היוון תמלוגים עתידיים של תרופות שהן ”בלוקבסטר”). מדובר בחברה רווחית שאיננה מפתחת תרופות (חברה של כ- 12 עובדים בלבד). ההסכם שחתמנו עם סייפרס לא אפשר לרויאלטי פארמה לעצור את פיתוח הפרויקט. אי לכך, הם היו חייבים להחזיק את עובדי סייפרס בכדי לתמוך בפרויקט. עובדה זו הובילה למצב של תמיכת רויאלטי פארמה בתשתית של חברה שלמה מסביב לניסוי קליני אחד (אכן אחרי החזרת הפרויקט רויאלטי פארמה החלה בפירוק חברת סייפרס, כולל פיטורי כל עובדי החברה). כמו כן, רויאלטי פארמה סברה כי לאחר הרכישה ובהתאם לאסטרטגיה העסקית שלה, יושגו תוצאות עדיפות אם בהמשך המולקולה תמוסחר באופן גלובלי. לאור זאת, הגענו להסדר עם רויאלטי פארמה בו ביוליין תקבל על עצמה את האחריות להמשך הניסוי הקרוב והמשך המסחור של BL-1020 תוך שמירת חלק מהזכויות הכלכליות על ידי סייפרס.

9. האם היה מקום לאכזבתם של חלק מהמשקיעים (ואולי אפילו השוק בכללותו) מהחתימה על עסקת מסחור עם חברת סייפרס הקטנה יחסית? מדוע לדעתך חברות הפארמה הגדולות נרתעו מחתימה על עסקת המסחור? באיזה שלב רגולטורי ובאיזה נקודת זמן כרונולוגית יהיה ריאלי לצפות לכניסה של שותף אסטרטגי שייקח את המשך הפיתוח והשיווק של BL-1020?
בראיה לאחור אני חושבת שהיה קיים פער בין ההבנה של החברה לבין הבנת המשקיעים לגבי השותף המתאים לפרויקט. בשלב המסחור של הפרויקט התנהלו פגישות ארוכות ומאוד אינטנסיביות עם חברות פארמה בינלאומיות במהלכן החברות הציגו בפנינו בין היתר את משנתן לגבי תכנית הפיתוח שלהן. מהר מאוד הבנו שלחברות הגדולות אין היצירתיות הדרושה לתרופה שלנו. הם לא יהיו אלו שיתוו את הדרך הרגולטורית לתרופה ולכן לא ייפתחו את המוצר בצורה ”הנכונה” (למשל ”סוג החולים” שמתאימים לניסוי הנוכחי). את התהליך הזה המשקיעים לא חוו יחד אתנו ואני מניחה שמכאן נבעה האכזבה.
קיימת הנחה שחברות גדולות לא התעניינו במוצר. החברה לא פרסמה מעולם מי החברות שאיתן היא דיברה/מדברת (אנחנו חתומים על הסכמי סודיות עם החברות ולכן נמנע מאתנו לפרסם את שמות החברות). אני יכולה להגיד באופן כללי שהחברות הגדולות הן חברות שלא אוהבות סיכון ובהרבה מהמקרים הן מעדיפות לשלם יותר אבל לרכוש מוצרים בשלבים יותר מאוחרים. למרות האמור לעיל, החברה ממשיכה ומדברת עם גורמים שונים מהרגע שהמוצר חזר לידינו. אבל צריך להבין שתהליכים אלו בתעשיית התרופות הם ארוכים ולכן צריך אורך נשימה.

10. מי החברות הגדולות בעולם הפועלות בתחום מסחור התרופות? האם יש בכלל משמעות לגודלה של החברה בעסקת מסחור?

חברות הפארמה הגדולות הן גם החברות החזקות במסחור ושיווק התרופות. בהסכמים שביוליין חתמה ובהסכמים שתחתום בעתיד, היא דואגת לשמור על התנאים החוזיים במידה והתרופה ”תעבור ידיים”, כך שביוליין לא תיפגע אם המוצר ישווק בסופו של דבר ע”י חברה אחרת, ולא ע”י החברה עמה היא התקשרה. כמו כן, התמלוגים העתידיים שביוליין אמורה לקבל כשהמוצרים יגיעו לשוק מחושבים כאחוז מהמכירות. אי לכך, גם אם יש עוד ”שותפים” בדרך הדבר לא משפיע על הכנסותינו העתידיות מהמוצר.

11. כיצד מתקדמת העסקה עם חברת איקריה? מה הם, בקצרה, תנאי העסקה ומה השלבים הבאים שצפויים בפיתוח ה- BL-1040? מהו תזרים ההכנסות השנתי הצפוי מתמלוגים ממכירות ה- BL-1040 ומתי לדעתך יגיע המוצר לשוק. כמה מתוך הכנסות אלו ישולמו לגורמים מהם קיבלתם את הרישיון להתקן?

העסקה עם איקריה היא בשווי כולל של עד 282.5 מיליון דולר ותמלוגים. תשלום ראשון של 7$ מיליון התקבל עם השלמת העסקה (בספטמבר 2009). תשלום נוסף של 10$ מיליון התקבל עם השלמת ניסוי הפיילוט (במרץ 2010). תשלומים עתידיים נוספים כוללים תשלומים לפי אבני דרך של פיתוח ורגולציה עד סך כולל של 115.5$ מיליון, הכנסות מתמלוגים ממכירות בשיעור של 11-15%, ועד סך כולל של 150$ מיליון בתשלומים לפי אבני דרך הקשורות להיקף המכירות של המוצר. יש לזכור שכ- 25% מכל תשלום שמגיע לחברה מהמוצר מיועדים למעניקי הרישיון.

פיתוחו של BL-1040 מתקדם תחת חסותה של שותפתנו חברת איקריה ונעשים מאמצים אינטנסיביים כדי להשלים את ההכנות הסופיות לניסויים הפיבוטליים הצפויים להתחיל במחצית השנייה של השנה. המטרה היא להריץ את שני הניסויים הקליניים הפיבוטליים במקביל:

א. הניסוי הראשון לקבלת אישור לשיווק באירופה צפוי להסתיים מוקדם מהניסוי השני. ישתתפו בו 270 חולים, שיחולקו לשתי קבוצות שיקבלו BL-1040 או פלסבו, והתוצאות ייבדקו עד חצי שנה אחרי הטיפול. (פירוט נוסף על הניסוי ניתן למצוא באתר: http://www.clinicaltrials.gov)

ב. הניסוי השני מיועד לקבלת אישור לשיווק בארה”ב. ישתתפו בו כ- 1200 חולים שיחולקו לשתי קבוצות שיקבלו BL-1040 ופלסבו, והתוצאות ייבדקו עד שנה אחרי הטיפול.

כמקובל בתעשיית הפארמה, מעולם לא פרסמנו את צפי תזרים ההכנסות העתידי של התמלוגים בגין המוצרים שלנו. יחד עם זאת, אנו מניחים שכל משקיע יכול לחשב בעצמו את התמלוגים העתידיים הצפויים מ- BL-1040 תחת מספר הנחות לגבי רמת המכירות של המוצר, כאשר לוקחים בחשבון את טווח שיעור התמלוגים של 11-15%. כפי שציינתי למעלה, כ- 25% מכל תשלום שמגיע לחברה מהמוצר מיועדים למעניקי הרישיון. בקשר למועד בו המוצר צפוי להגיע לשוק, עדיין מוקדם מלתת הערכה כיוון שתאריך ההגעה לשוק תלוי במספר גורמים (כגון: תאריך אישור הפרוטוקולים ע”י הרשויות, תאריך תחילת הניסוי וקצב גיוס החולים). אחרי תחילת הניסוי החברה תוכל לתת תאריך משוער לגבי מועד ההגעה לשוק.

12. ברור לנו שאסור לך לחוות דעה על שווי השוק של ביוליין אך האם תוכלי לתת לנו מושג לגבי התמחור הנהוג בארה”ב לחברות הנמצאות במצב ובשלבים קליניים דומים?

כפי שציינת, אנחנו לא יכולים להגיב על שווי השוק של החברה. אם זאת המשקיעים יכולים לבצע בדיקה כשהם משווים חברות עם פורטפוליו מוצרים דומה לשלנו - קרי חברות בתחילת 2 ניסויים פיבוטליים, ו- 3 פרויקטים קליניים מוקדמים יותר. אנחנו יודעים שטווח שוויי החברות הינו רחב, אבל עדיין אני מאמינה שהוא ייתן נקודת ייחוס לא רעה.

13. כיצד את רואה את שוק הביומד בארץ ומה ההבדלים בין מצבו היום לבין שנת 2007, מועד הנפקת ביוליין?

שוק הביומד בארץ היום הרבה יותר בוגר ממה שהיה בתחילת שנת 2007 כשביוליין יצאה להנפקה ראשונה. היום כולם מבינים שניסויים קליניים הם הנכס החשוב וצריך להגיע לניסויים אלו כמה שיותר מהר. כמו כן צריך לזכור שמאמצע 2008 רוב העולם עבר משבר כלכלי גדול שעד עכשיו מרגישים את אותותיו, ותעשיית הביומד, שזקוקה להרבה כסף ולאורך נשימה ארוך, נפגעה קשות במשבר הכלכלי. בנוסף לא מעט חברות תרופות גדולות ”נבלעו” במיזוגים גדולים ורכישות - מה שקצת יותר מקשה על החברות הישראליות בתחום פיתוח התרופות, כיוון שיש פחות שחקנים פוטנציאליים בהמשך הדרך (גם אם מדובר רק במסחור הטכנולוגיה).

14. כיצד לדעתך ניתן לשפר את סיקור הביומד אצל הגופים המוסדיים?

תחום פיתוח התרופות אינו תחום פשוט לסיקור. השכלה נכונה יכולה לעזור ולקצר את הדרך. בדומה למצב בארה”ב, גופים גדולים צריכים לשקול הכנסת אנליסטים ויועצים המתמחים בתחומי מדעי החיים שיכולים לצלול יותר לפרטים המדעיים, העסקיים והרגולטורים שכל כך חשובים בשביל לתמחר חברות בתחום.

15. כמה כסף יש בקופתה של ביוליין ולכמה זמן הוא צפוי להספיק, בהנחה שלא יתקבלו סכומי כסף משמעותיים בחודשים הקרובים?

נכון ל- 31 במרץ 2011 (תאריך הדיווח האחרון של החברה), בקופת החברה היו מזומנים בסך של כ- 36 $ מיליון. כפי שדווח בעבר, סכום זה אמור לממן את פעילות החברה עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2013 לכל הפחות, אף ללא מקורות מימון נוספים.

16. האם בתחום בו פועלת ביוליין חברות ענק נוהגות לרכוש חברות כדוגמת ביוליין או שהן מתמקדות במסחור התרופות הספציפיות ולא מתעסקות ב- M&A?

חברות הענק בהחלט נוהגות לרכוש חברות קטנות כחלק מהצורך שלהם בתגבור צנרת התרופות. בד”כ החברות רוכשות חברות בעלות טכנולוגיה מדעית שיכולה להמשיך ולשרת את החברה למציאת תרופות נוספות.

17. מדוע בוטלה ההנפקה בארה”ב? כזכור התחלתם בתהליך לפני כמעט שנה.
ההנפקה (IPO) בוטלה בגלל מספר סיבות שכללו את מצב שוק ההנפקות בארה”ב, מצבה של סייפרס ושווי המניה, ועכשיו אני אפרט. בתחילת 2010, התחלנו את התהליך בדרך המסלול ה”חסוי” שפתוח בפני חברות זרות המנפיקות בארה”ב. עד לחודש ספטמבר 2010, עברנו את שלב ההערות של ה- SEC והיינו מוכנים להדפיס את התשקיף הסופי ולהתחיל את ה - Roadshow באוקטובר. בשלב זה מספר ימים לאחר שפרסמנו את התשקיף הפומבי, מועצת המנהלים של סייפרס הכריזה שהיא מתכוונת ”להעריך את כל האלטרנטיבות האסטרטגיות” עבור סייפרס, שפירושו שהיא מציעה את סייפרס למכירה לכל המרבה במחיר. חששנו ששינוי זה באסטרטגיה של סייפרס יכול להשפיע על תוצאות ההנפקה בגלל אי הוודאות לגבי אחד משני הפרויקטים המובילים שלנו, ולכן החלטנו לחכות ולראות מה הן ההתפתחויות לגבי סייפרס.
בינואר 2011, כשרויאלטי פארמה השלימה את ההשתלטות על סייפרס, ראינו שחלון ההזדמנויות ל- IPO בתחום הביוטק נסגר, והרגשנו שזה לא הזמן הנכון להנפקה ציבורית. במקביל המשכנו לעדכן את תשקיף ה- IPO שהגשנו ל-SEC , בהתייעצות עם בנקי ההשקעות שלנו ויועצים אחרים, בכדי לאפשר לנו להתקדם במהירות במקרה שייפתח שוב חלון ההזדמנויות.
לאחר שרכשנו בחזרה את הזכויות ל- BL-1020 מסייפרס והערכנו שוב את השוק, כולל מחיר המניה, החלטנו למשוך את מסמך ה- IPO. ההחלטה שלא להתקדם עם גיוס ההון לא השפיעה על אמונתנו העמוקה שנאסד”ק הוא המקום הנכון והמתאים עבור ביוליין לטווח הארוך. בהתאם לכך, החלטנו לרשום את המניות שלנו בנאסד”ק ללא גיוס הון, דרך תכנית ADR, במיוחד לאור תוספת העלות הזניחה יחסית של המרת תשקיף ה-IPO לתשקיף רישום ה- ADR .
ברצוני להדגיש שבמהלך כל התהליך, ביוליין הראתה שהיא לא מוכנה ללכת להנפקה ציבורית ”בכל מחיר”.
18. נשמח לשמוע כמה פרטים על ה- ADR. כיצד ניתן לסחור בהם ומה המשמעות שלהם מבחינת החברה? האם קל יותר להתקדם מ-ADR להנפקת מניות מאשר ישר להנפיק מניות ב-IPO?
תעודות ה-ADR נסחרות בדיוק כמו מניות רגילות. הן פשוט תעודות המונפקות על ידי מוסד פיננסי מורשה בארה”ב המשמש כנאמן ומנפיק את תעודות ה-ADR כנגד מניות רגילות המוחזקות על ידו. במקרה של ביוליין, תעודת ה- ADR מייצגת 10 מניות רגילות של החברה והיא בעלת זכויות זהות לזכויותיהן של המניות הרגילות. תעודות ADR ניתנות להעברה בדומה למניות רגילות וניתנות לקניה ומכירה בישראל כמו כל מניה אחרת של חברה זרה. כמו כן, מועד השלמת העסקה זהה למועד השלמת העסקה אצל מניות אחרות (T+3). לא הונפקו לצורך המהלך מניות חדשות, אלא מדובר בהון המניות הקיים של החברה, כך שהמשקיעים הנוכחיים לא דוללו. באותה נשימה אני רוצה להדגיש שמדובר בתהליך מתמשך של העברת חלק ממניות החברה למשקיעים בארה”ב. אין אנו צופים שבטווח הקצר יהיו היקפי מסחר גדולים בנאסד”ק. יחד עם זאת, בטווח הארוך יותר, עם לא מעט עבודה של החברה עם השוק האמריקאי, אנו מצפים להגדלת מחזורי המסחר בנאסד”ק.
באופן תאורטי, רישום בנאסד”ק וכן דיווח לפי כללי ה-SEC אמורים להקל על גיוסי הון עתידיים של החברה ולהגביר את הסיכויים להצלחה. בנוסף לכך, אנו מאמינים, כי עם הגדלת המסחר בנאסד”ק, החברה תזכה ליותר חשיפה והיכרות על ידי הציבור האמריקאי - הן משקיעים והן שותפים פוטנציאליים. מכיוון שהדוחות והדיווחים בהתאם לכללי ה- SEC כבר קיימים, יהיה קל יותר לחברה להכין תשקיף. לדעתנו, צריך לקחת בחשבון שחשיפה גדולה יותר של החברה לשוק ההון האמריקאי, במידה ויוחלט על גיוס , תעזור לגיוס להיתפס כהנפקה שנייה (Secondary Offering) ופחות כמו הנפקה לראשונה (IPO). לאחרונה רואים שחברות ביוטק מצליחות לגייס הון ב- Secondary Offerings כאשר הנפקות לראשונה הן הרבה יותר מאתגרות. כמו כן, כעבור שנה מהרישום בנאסד”ק, החברה תוכל להגיש תשקיף מדף, אשר אמור לספק מספר אלטרנטיבות לגיוס הון שאינן קיימות היום.

19. רישומה של החברה למסחר בארה”ב יחייב אותה לדווח למשקיעיה בשפה האנגלית. האם ביוליין מתכוונת, כמו שחברות אחרות נוהגות, לצרף להודעותיה תרגומי נוחות בעברית לטובת משקיעי דוברי העברית?
כעת החברה נדרשת לדווח הן בעברית והן באנגלית. החברה מתכוונת לקבל את אישורם של בעלי המניות לדווח בהתאם להקלות המוגנות בחוק המוענקות לחברות בעלות רישום כפול, המאפשרות דיווח באנגלית כאן בישראל. כיום יש מעל ל- 40 חברות בבורסת ת”א המדווחות לפי ההקלות. בכל מקרה, אנו מתכוונים לתרגם כל הודעה משמעותית של החברה עבור ציבור המשקיעים הישראלי.

20. כמי שמעורב בנושאי הביומד בפורום אני יכול להגיד לך שחברת ביוליין זוכה לתהודה ולעניין רב הרבה יותר מחברות ביומד מקומיות אחרות שחלקן אף מתקדמות יותר מבחינה שיווקית. האם לדעתך משקיע מהציבור שאינו מתמצא במיוחד בנושאים טכניים של פיתוח תרופות צריך להשקיע בחברה בשלבים הנוכחיים שעדיין ניתנים להגדרה כעתירי סיכון? לטובת השוקלים השקעה בחברה – האם תוכלי לתמצת בקצרה מה מבדיל את החברה לעומת הזדמנויות השקעה אחרות בענף הביומד ומהן היתרונות הבולטים בחברת ביוליין שבגללם כדאי להם לשקול בחיוב השקעה כזו?
אני שמחה לדעת שהחברה מעוררת עניין.
אחד הדברים הבולטים בחברת ביוליין היא העובדה שלמרות שמדובר בחברה בתחום עתיר סיכון, החברה נותנת מענה ומתמודדת עם נושא הסיכון במספר מישורים אותם אני אפרט:
- צנרת תרופות של 14 פרויקטים (בכל נקודת זמן יש לפחות 10 פרויקטים בצנרת).
- המדינה משתתפת באופן ישיר במימון רוב הפרויקטים, בעיקר בפרויקטים המוקדמים שם הסיכון עוד יותר גבוה.
- כל פרויקט מגיע ממעבדה/חברה אחרת ולכן יש כאן פיזור סיכונים אמיתי. כשפרויקט נופל אין זה משליך ישירות על פרויקט אחר בצנרת (לעומת חברות שלהן פלטפורמה או טכנולוגיה אחת המהווה את מקור הפרויקטים).
- צוות החברה מונה אנשים עם ניסיון מוכח בפיתוח תרופות.
- החברה לא מתכננת להביא את הפרויקטים עד לשוק ולכן חולקת סיכון עם חברות פארמה אחרות.
- לחברה 5 מולקולות בשלבים קליניים.
כל הנקודות שהזכרתי מעידות על כך שלמרות שמדובר בתעשייה עם סיכון גבוה, ההשקעה בביוליין היא לא השקעה של ”אפס או אחת”.
בשמונה שנות קיומה של ביוליין, החברה הוכיחה מעל לכל ספק שהיא יודעת לפתח תרופות משלב האקדמיה לשלב של התקשרות עם חברות פארמה. החברה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם פיתוח תרופות למחלות שונות לחלוטין, עם מסלולים רגולטוריים שונים ללא עיכובים ובמקצועיות גבוהה. כמו כן, החברה הניבה הכנסות של 47 מיליון דולר עד היום, סכום לא מבוטל בסקטור הביומד בישראל במיוחד לחברה בת 8 שנים.
אני מאמינה שאלו חלק מהסיבות לכך שהחברה משכה לא מעט תשומת לב, וכולי תקווה כי נמשיך לעניין את המשקיעים גם בעתיד.
21. היכן את רואה את ביוליין בשנים הקרובות?
כפי שאמרתי בעבר, ההנהלה ומועצת המנהלים של החברה מנסים לבנות חברה מובילה לפיתוח תרופות אתיות ואנחנו מאמינים שהחזון יתממש בשנים הבאות. אנחנו מעריכים כי כבר בשנתיים הקרובות החברה תהיה במצב מבוסס יותר: BL-1020 יסיים את הניסוי הנוכחי; BL-1040יסיים את הניסוי הפיבוטלי הראשון שלו, שאמור לשמש להתחלת אישורים באירופה ובנוסף הניסוי הפיבוטלי השני, לצורך אישורים בארה”ב, יהיה בעיצומו. כמו כן יהיו עוד מוצרים בשלבים קליניים מתקדמים ופרויקטים קליניים חדשים. החברה תוכל להראות, ללא צל של ספק, שיש כאן חברת תרופות שיודעת למצוא את הפרויקטים המבטיחים ביותר בעלי פוטנציאל להיות Blockbusters ולהמשיך ולפתח אותם עם השותפים המתאימים עד הפיכתם לתרופות לרווחתם של חולים ברחבי העולם. במקביל, אנו בטוחים ששוקי ההון המקומי ואמריקאי יגלו את הפוטנציאל הטמון בחברה ובמודל העסקי הייחודי שלה.

22. לעומת קודמך בתפקיד נראה כי הרקע המקצועי שלך היה ברובו בתחום הפיתוח – האם לדעתך הרקע הזה הוא הכנה מספקת לתפקיד הנוכחי?

כמו בהרבה מקרים, כל מנהל מביא איתו לתפקיד תמהיל קצת שונה של ניסיון והשכלה. מה שחשוב הוא להבין מה הצדדים הפחות חזקים ולדאוג ”לגבות” את הצדדים האלו באנשים רלוונטיים בהנהלה וביועצים.
צריך גם לזכור כי הממוצע המקובל לפיתוח תרופה עומד על 12 שנים, מה שאומר שהחלק הפיתוחי הוא מאוד קריטי לחברות בתחום. במשך מרבית שנות עבודתי בתעשייה, הייתי חלק מצוותי הנהלה שונים המעורבת בניהול שוטף, ניהול רוחבי ונגעתי כמעט בכל צדדי הניהול, כולל אינטראקציות עם חברות הפארמה הגדולות והבינוניות, גיוס כספים, ניהול אנשים, בניית אסטרטגיה וכו’. אני מאמינה שבדרך צברתי את הניסיון הדרוש לתפקיד, ואם לא הייתי מאמינה בכך לא הייתי מסכימה לקחת את התפקיד הנוכחי.

23. ביוליין קיימת כבר כ- 8 שנים ועוסקת בעיקר בפיתוח מוצרי פארמה. האם תוכלי לסקר בקצרה את ההיסטוריה של החברה, להסביר את המודל העסקי שלה ולתת קצת רקע על מנהליה?
החברה נוסדה ב- 2003 ע”י גופים מובילים בתחום מדעי החיים, ביניהם חברת טבע שמחזיקה עד היום כ- 10% מהחברה. הרעיון מאחורי הקמת ביוליין הוא שבישראל קיים מחקר בסיסי ואינובטיבי מרשים בכל קנה מידה, ולמרות זאת אין המון מוצרים בשוק המבוססים על המחקר הבסיסי הזה. האבחנה הזו הובילה את היזמים לרעיון של הקמת חברה שתתמחה בפיתוח תרופות כדי לגשר על הפער הזה. החברה מחפשת פרויקטים באקדמיה הישראלית ובחברות בעיקר בישראל, ורוכשת את הפרויקטים המתאימים ביותר לצורך המשך פיתוחם. אנחנו ממשיכים בפיתוח הפרה-קליני ובחלק מהניסויים הקליניים, ולבסוף משתפים פעולה עם חברות פארמה בינוניות-גדולות לצורך המשך פיתוח של השלבים הקליניים המתקדמים (Phase III) ובהמשך מסחור ושיווק התרופה.
באמצע שנת 2004 נכנס הפרויקט הראשון לחברה, BL-1020, ואחריו נכנסו לא מעט פרויקטים, חלקם עדיין אתנו וחלק נכבד מהם נסגרו. החברה רואה ביכולת לסגור פרויקטים חשיבות עליונה, כיוון שהמשך פיתוח ועיכוב בעצירת הפרויקט עולה הרבה כסף לחברה, ובתעשייה עם ניצולת כל כך נמוכה זהו בהחלט ערך חשוב.
ב - 8 שנות קיומינו, הצלחנו להשביח שני מוצרים שרכשנו מאקדמיה (שלב מחקרי) לשלב של ניסויים פיבוטליים. זהו הישג חסר תקדים בעולם פיתוח התרופות ובהחלט יש בו בכדי להעיד על היכולות והמחויבות של ההנהלה והעובדים לפעול להשגת יעדים שאפתניים שמובילים לתוצאות מרשימות.
לגבי הנהלת החברה:
ההנהלה מונה כיום 4 מנהלים (וסמנכ”ל פיתוח עסקי אמור להצטרף בעתיד הקרוב):
ד”ר כנרת סויצקי: מנכ”ל - הצטרפתי לביוליין לפני 7 שנים, בהתחלה כסמנכ”ל פיתוח תרופות ומהר מאוד עברתי לנהל את החממה הביוטכנולוגית שבבעלות מלאה של ביוליין, כך ששימשתי כמנכ”ל ביוליין אינוביישנס ג’רוסלם למשך כ- 5 שנים. לביוליין הצטרפתי לאחר כ-7 שנים בהם עבדתי בקומפיוגן, כסמנכ”ל מו”פ ביולוגי.
פיליפ סרלין: סמנכ”ל כספים ותפעול בחברה - מביא אתו הרבה שנות ניסיון כתחום הפיננסי/הכספים (עבד כ- 7 שנים ב-SEC האמריקאי והיה ראש מחלקת ה- SEC ב- Deloitte ישראל) וגם שימש כסמנכ”ל כספים במספר חברות, כולל חברות הנסחרות בבורסה בת”א. הוא הצטרף לחברה לפני למעלה משנתיים.
פרופ’ משה פיליפ: סמנכ”ל רפואי בחברה - הצטרף לחברה לפני כ- 7.5 שנים. פרופ’ פיליפ מנהל גם את המחלקה האנדוקרינולוגית בבית החולים שניידר ומשמש גם כסגן דיקן של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת”א. פרופ’ פיליפ מביא לחברה הרבה שנות ניסיון של ניהול ניסויים קליניים וניסיון כקלינאי, ומעמדו בתחום הרפואה עוזר רבות לחברה בגיוס חוקרים ויועצים מהשורה הראשונה הן בארץ והן בעולם.
ד”ר לאה קלפר: הצטרפה לחברה לפני כ- 6.5 שנים, בהתחלה כסמנכ”ל פרה-קליני בחממה של ביוליין ולפני כשנה וחצי נכנסה לתפקידה הנוכחי כמנכ”ל החממה. דר’ קלפר שימשה בעבר כסמנכ”ל מו”פ בחברת קיורטק (שבבעלות כת”ב).
מפת אתר
developed by Smart  designed by odedLAB
כל הזכויות שמורות לספונסר © 2016
  •  אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
  •  אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
  •  האתר מתאים לצפיה ברזולוציה 1024x768
  •  נתונים בורסאיים מסופקים ע"י גלובס