10:36
שלישי15 באוקטובר 2019
כתבות נוספות
החוזים מאותתים על פתיחה שלילית לשבוע המסחר בארה”ב... המשך     

מתארחים בספונסר
הדסית ביו
במסגרת הפינה ”מתארחים בספונסר” בתאריך ה- 18/10/2009 התארח מר אופיר שחף, מנכ”ל הדסית ביו, בפורטל הפיננסי ”ספונסר” בנוגע לאירועים הקרובים בחברה

החברה, אייץ’ בי אל - הדסית ביו אחזקות בע”מ, הינה חברת החזקות המחזיקה בחברות עתירות ידע, העוסקות בתחום המחקר והפיתוח בתחום הרפואי והביו-טכנולוגי, שבסיס הידע שלהן מקורו, ככלל, בחוקרים שעובדים או שעבדו במועד גילוי הידע בבתי החולים של הסתדרות מדיצינית הדסה בירושלים. הדסית ביו הינה חברת היישום של הדסה, והיא שפועלת לצורך גיוס משאבים ומסחור הגילויים המדעיים שמקורם בחוקרים העובדים בהדסה.
במסגרת הפינה ”מתארחים בספונסר” בתאריך ה- 18/10/2009 התארח מר אופיר שחף, מנכ”ל הדסית ביו, בפורטל הפיננסי ”ספונסר” בנוגע לאירועים הקרובים בחברה

החברה, אייץ’ בי אל - הדסית ביו אחזקות בע”מ, הינה חברת החזקות המחזיקה בחברות עתירות ידע, העוסקות בתחום המחקר והפיתוח בתחום הרפואי והביו-טכנולוגי, שבסיס הידע שלהן מקורו, ככלל, בחוקרים שעובדים או שעבדו במועד גילוי הידע בבתי החולים של הסתדרות מדיצינית הדסה בירושלים. הדסית ביו הינה חברת היישום של הדסה, והיא שפועלת לצורך גיוס משאבים ומסחור הגילויים המדעיים שמקורם בחוקרים העובדים בהדסה.

שאלה :
כידוע הדסית ביו משמשת כחברת אחזקות לחברות צעירות בתחום הביוטכנולוגיה ומוחזקת ע”י ביה”ח הדסה. האם תוכל לתאר את אופי הפעילות ואת הערך המוסף שאתם מביאים לחברות הפורטפוליו ולחדד יותר את אופי הקשר עם בית החולים. כיצד הפעילות בהדסית שונה או תואמת את הפעילות בחברות אחרות הפועלות כחממות טכנולוגיות בתחום הרפואי כגון ביומדיקס וביוליין.

תשובה:
הדסית ביו הינה למעשה זרוע המסחור והמימון של כל הטכנולוגיות שמקורן בביה”ח הדסה. לביה”ח מעל 1000 רופאים וחוקרים שמהווים ”מנוע” שמייצר חדשנות, פטנטים, והזדמנויות השקעה. כל פיתוח כזה חייב להגיע לפתחנו ואנו בוחרים את אלה שסביבם ראוי להקים חברה ולגייס הון. גם התשתיות של ביה”ח (מעבדות, מתקן לניסויים קליניים, מתקן ייצור GMP, בית חיות, חולים ורופאים) עומדות לרשותנו. אלה שני יתרונות מרכזיים שמייחדים את HBL.

שאלה:
באיזה שלב בחיי החברה ובמהלך הפיתוח שלהן אתם קולטים את החברות? האם החברות פעילות כבר מספר שנים לפני שמגיעות אליכם או אתם גם מקימים אותן בשלב הרעיון. מהו שיעור השתתפות מענקי המו”פ של המדען הראשי בתקציבי החברות שפעילות אצלכן.

תשובה:
כדי ”לקלוט” חברה אנו (הנהלה, ועדה מדעית מייעצת ומועצת המנהלים) צריכים להשתכנע שהמוצר שהיא מפחת מכוון לשוק גדול, בצמיחה וללא מענה (Blockbuster), ושהמוצר עובד במודלים רלוונטיים בחיות. השאיפה היא להשלים ניסוי קליני (Phase I/II) בכל חברה ולמצוא לה אז שת”פ מימוני/אסטרטגי. כמעט כל החברות נהנות תמיכת מדע”ר ברמה המרבית (50% על הוצאות מו”פ).

שאלה:
האם ישנה בהדסית התמקצעות בתחומי טיפול או דיאגנוסטיקה מסויימים. כאן נודה אם תתן כמה דוגמאות לחברות הפועלות אצלכן, מהו פלח השוק אליו הן פונות, הפאזה הרגולטורית בה הן נמצאות והצפי לסיום ניסויי פאזה II . באיזה שלב אתם מתכוונים להכניס להשקעה גורמים אסטרטגיים בחברות.

תשובה:
אנו מתמקדים ב-3 תחומים : אונקולוגיה, מחלות מערכת החיסון ותאי גזע.
טולקרס: טיפול תאי למחלת שתל מאחסן (GVHD), ניסוי קליני Ph I/II החל לפני חודשיים. צפוי להסתיים תוך חצי שנה.
סלקיור: טיפול מבוסס תאי גזע למחלת ניוון רשתית (AMD). ייצור לקראת ניסוי קליני שיחל בתחילת 2011.
פרוטאב: פיתוח נוגדן ייחודי לטיפול בדלת פרקים (RA) ומחלת מעיים (IBD). ייצור החומר לקראת ניסוי קליני במהלך 2010.

שאלה:
שאלה מרכזית שעומדת בפני משקיע בחברה ביוטכנולוגית בתחילת דרכה, וזה נכון לגבי השקעה בחברה ציבורית וגם לגבי חברה פרטית - היא איך להעריך נכונה את הסיכון הלא מבוטל בהשקעה כאשר מוצר החברה עדיין לא קיבל אישור רגולטורי, ובייחוד כאשר עדיין לא הוכחה יעילותו על קהל רחב של המטופלים אתם מתמודדים עם החלטות כאלו לאורך זמן כאשר אתם שוקלים השקעות בחברות פרטיות. בשלב מוקדם יחסית. הגולשים באתר זה מתחבטים גם הם בהחלטות דומות כאשר הם משקיעים בחברות ציבוריות צעירות בתחום הביומד. האם תוכל להאיר את עיננו ומניסיונכם המקצועי הרב לתאר בקצרה מהם הפרמטרים החשובים שאתם שוקלים כאשר אתם באים להעריך חברות להשקעה בשלבים מקדמיים.

תשובה:
בסופו של יום, איכות המדע ורמת החדשנות הם פרמטרים מרכזיים – כי השותף האסטרטגי או כל משקיע יבקשו לראות את הנתונים המדעיים. אנו מתבססים על מדע ברמה הגבוהה ביותר מהמרכז הרפואי המוביל בישראל, ויש לנו ועדה מדעית מייעצת עם מומחים ברמה עולמית שעוזרת לנו לסנן את כל ההזדמנויות. כמובן שיש פרמטרים נוספים: חוזק הפטנט המגן על הטכנולוגיה, יחס הרגולאטור וגישתו לתחום, עלות הפיתוח של המוצר ולוחות הזמנים, רוחב ”קו המוצרים העתידי” (לא רוצים ”חברה של מוצר אחד”) אופי הניהול ורמתו – את כל אלה נשקלל ולא נשקיע אם לא נחוש בנוח עם הכל.

שאלה:
בדו”ח 2008 צפתה החברה כי החברות טולרקס, טרומבוטק וקונג’וגייט יכנסו לניסויים קליניים בבני אדם ב- 2009. כיצד אתם עומדים ביעד הזה.

תשובה:
טולרקס החלה ניסוי לפני חודשיים. טרומבוטק צפויה להתחיל ניסוי לפני סוף השנה. קונג’וגייט כנראה תדחה בשל עיכובים בייצור החומר בחו”ל וקבלת אישורים מהרגולאטור.

שאלה:
חברת הבת טרומבוטק פונה לשוק די צפוף של המסת קרישי דם בעורקים בזמן התקף לב או שבץ. תחום זה רווי פעילות מו”פ של חברות בעולם כאשר ההצלחות, ביחוד בתחום השבץ היו מוגבלות יחסית. מהו היתרון היחסי במוצר החברה בתחום השבץ שבו אני מבין שהיא מתמקדת כרגע, מהו שלב המחקר הנוכחי ומה הצפי והבטחון בהשגת המטרה של הוכחת היעילות של הטיפול.

תשובה:
טרומבוטק מפתחת חלבון קצר (פפטיד) אשר נועד להיות מוזרק יחד עם התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בשבץ (קריש דם במח) כיום - tPA. הפפטיד הזה אשר הוכח במספר רב של ניסויים בחיות לא גורם לדילול דם בכל הגוף (ושטפי דם בעייתיים) אלא ממיס רק את אזור הקריש הבעייתי. זו גישה חדשנית מאד ואנו מקווים להיכנס לניסוי קליני לפני סוף השנה.

שאלה:
פרוטאב עוסקת בדלקת מפרקים שגרונית. גם זה תחום שיש בו פעילות רבה בעולם אך הישגים דלים יחסית, ונציין אל כשלונה של חברה ישראלית אחרת, כן - פייט בתחום זה באפריל השנה. כיצד שונה הפתרון של פרוטאב מתרופות אחרות, מה הסיכויים שתעבור את משימת הוכחת היעילות בהצלחה ומתי להערכתך זה יהיה.

תשובה:
הנוגדן שמפתחת פרוטאב בנוי באופן ”הפוך” מנוגדנים אחרים – במקום להוריד את הפעילות הדלקתית, הוא מעלה את הפעילות האנטי דלקתית (IL10). התוצאות בחיות מעודדות מאוד וכיום הנוגדן נמצא אחרי שלה הומניזציה (האנשה) ובשלב הייצור לקראת ניסוי קליני. תחילת ניסוי (בחולים) צפויה בסוף 2010.

שאלה:
האם תוכל לפרט את הגיוסים הבולטים האחרונים שבצעו החברות הבנות. מה השלב או המאורע בחיי החברה המהווה מבחינתכם Exit. מהי התשואה שהייתם רוצים לראות על חברה ממוצעת בפורטפוליו שלכם?

תשובה:
לאחר שחברה מראה הוכחת היתכנות קלינית, כלומר – תוצאות חיוביות בבני אדם, אנחנו מקווים להכניס שותף אסטרטגי או לעשות גיוס משמעותי – זה מבחינתנו ה Exit והמספרים האופייניים לעסקאות בשלבים אלה (כמות וגודל העסקאות) מעודדים מאוד. זה השלב בו עליית הערת היא המשמעותית ביותר ביחס להון המושקע. אין לנו כוונה ואין לנו יתרון יחסי בשלב של מימון ניסויים מתקדמים יותר (Phase II)

שאלה:
הגיוס של סלקיור שפורסם ב- 14.10.09 היה מבעלי המניות הקיימים, השקעתם 2.2 מליון ש”ח ועליתם לאחזקה של 38% - האם גיוס מסוג זה שנעשה מבעלי המניות הקיימים הוא אופייני לחברות בשלבים מוקדמים. האם ניתן כבר להביא משקיעים חיצוניים לחברות או או ההשקעה נעשתה מבחירה של שמירת % כדי לא להדלל. . באיזה % אחזקה הייתם רוצים לראות את עצמכם מושקעים עד ל- Exit.

תשובה:
בשלבים אלה ניתן להתחיל דיון מול משקיעים חיצוניים אם כי יותר מקובל שבשלבים מוקדמים יחסית, בעלי המניות המקוריים הם אלה שיתמכו בחברה. כאן יש שותף אסטרטגי בולט שמזהה את הפוטנציאל האדיר הגלום בתחום תאי הגזע ואת היתרון שהמחקר של הדסה מביא לשולחן.

שאלה:
ב- 30.9.09 פירסמתם דוח הצעת מדף לגיוס צפוי של כ- 29 מליון ש”ח במניות (התמורה המיידית) . בסוף יוני 2009 היתה לכם יתרה של נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות של כ 20 מליון ש”ח והוצאות של כ 6.6 מליון ש”ח לחציון. בקצב זה של פעילות הגיוס יספיק לעוד כ - 3.5 שנים. האם בכוונתכם להגביר את הפעילות ואת קצב ההוצאות הנ”ל, למשל על ידי קליטת חברות חדשות. מהם היעדים שברצונכם להגשים בסכום הגיוס ולכמה זמן פעילות הוא יספיק. האם לאחר הגיוס תוכלו להביא את החברות המובילות בפורטפוליו לסיום שלב פאזה II, אם אמנם זוהי המטרה ומתי אתה צופה שהחברה תגיע לאיזון.

תשובה:
קצב השריפה של ההון אינו לינארי וכשחברה נכנסת לניסוי קליני – הקצב עולה. הפעילות שלנו בתוך הדסה והתקורה הנמוכה מאוד עליה אנו מתבססים מאפשרים למקסימום הון להגיע לפעילות מו”פ בתוך החברות (ולהיות ממונפת בכספי מדע”ר). ההון שהשקענו ב-8 חברות , באופן יחסי להישגים המשמעותיים שהחברות מראות הוא נמוך יחסית. בארה”ב הסכום הזה היה מספיק לשנה של פעילות לחברה אחת...הגיוס הנוכחי יספיק לנו לפעילות עם השקעות בחרות המובילות עד סוף 2011, ובעיקר התחלה והשלמה של 4 ניסויים קליניים.

שאלה:
אני בטוח שרבים מבין המשקיעים הצופים בראיון מתעניינים בהשקעה בחברה אם ע”י זכויות בהנפקה הנוכחית ואם ע”י השקעה ישירה, האם תוכל למענם לתמצת בקצרה מהן היתרונות הבולטים בהדסית ביו שבגללם כדאי להם לשקול בחיוב השקעה כזו.

תשובה:
אין כיום עוד חברה בתחום הזה שמצד אחד יושבת על מאגר קניין רוחני כה נרחב ועל מדע כה חדשני ומוכח, ומצד שני מאפשרת נזילות דרך פלטפורמה ציבורית תוך ניהול סיכונים: השקעה בפורטפוליו שנבחר ומנוהל ע”י מומחים בתחום, בגיבוי תשתיות ומימון של מרכז רפואי מוביל בישראל. יכול להיות שמומחה מדעי או שותף אסטרטגי ישקיע בחברה פרטית ”למטה”, אבל משקיע בשוק ההון שמנסה לנטרל חלק מהסיכון שבסקטור הביוטכנולוגיה – יעשה בחכמה אם ישקיע בפורטפוליו מאוזן: יותר בניית ערך ויותר פוטנציאל ל upside.



שאלה:
רק אחת מתוך הרבה מצליחות בתחום – בהגעה לתחנת הסיום. כיצד אתה מעריך את סיכויי החברה?

תשובה:
ראשית, מדובר בניהול סיכונים. צריך לצאת לדרך עם פורטפוליו של מוצרים וטכנולוגיות, ולא רק אחד. חוץ מזה – יש משקל מהותי להסתמכות על המצוינות של הדסה במחקר ובמדע, וכן על התשתיות (מתקני ייצור, בית חיות, ניסויים קליניים וכו’). שני האלמנטים האלה, בצירוף ניהול אחראי, הגנת פטנטים חזקה והגדרת יעדים ריאלית (מסחור אחרי Phase I ולא בשלב המוצר הסופי) – מבטיחים שמתוך הפורטפוליו של 8 החברות שלנו, לפחות 3-4 יגיעו לשלב ה Exit.
מפת אתר
developed by Smart  designed by odedLAB
כל הזכויות שמורות לספונסר © 2016
  •  אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
  •  אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
  •  האתר מתאים לצפיה ברזולוציה 1024x768
  •  נתונים בורסאיים מסופקים ע"י גלובס