כתבות נוספות
שלמה נדל”ן ואשטרום נכסים מוכרות בניין משרדים בפרנקפורט ... המשך     

מתארחים בספונסר
אלטשולר שחם
במסגרת הפינה ”מתארחים בספונסר” - בתאריך ה- 15.12.2008 התארח מר קלמן שחם, מנכ”ל משותף בבית השקעות ”אלטשולר שחם”, בפורטל הפיננסי ”ספונסר”.

שאלה: מהי מדיניות ההשקעה שלכם בימי משבר?
תשובה: מדיניות ההשקעה שלנו היא:
א) פיזור בין אגרות חוב צמודות ארוכות ובינוניות, ממשלתיות, אג”ח שיקליות ארוכות ובינוניות.
ב) אג”חים קונצרניים בעלי דירוג גבוה כמו חברת החשמל ודומיהם, אג”ח בחו”ל עם דירוג גבוה כולל אג”חים ממשלתיים במדינות כמו שוודיה, נורבגיה, ברזיל,
אוסטרליה.
ג) במניות- לא להיות בחשיפה מלאה אלא ב-40%-50% מהמתוכנן. להיות בחברות תשתית בארץ ובעולם כמו גם חברות דפנסיביות.
במסגרת הפינה ”מתארחים בספונסר” - בתאריך ה- 15.12.2008 התארח מר קלמן שחם, מנכ”ל משותף
משותף בבית השקעות ”אלטשולר שחם”, בפורטל הפיננסי ”ספונסר”.

שאלה: מהי מדניות ההשקעה שלכם בימי משבר?
תשובה: מדיניות ההשקעה שלנו היא:
א) פיזור בין אגרות חוב צמודות ארוכות ובינוניות, ממשלתיות, אג”ח שיקליות ארוכות ובינוניות.
ב) אג”חים קונצרניים בעלי דירוג גבוה כמו חברת החשמל ודומיהם, אג”ח בחו”ל עם דירוג גבוה כולל אג”חים ממשלתיים במדינות כמו שוודיה, נורבגיה, ברזיל,
אוסטרליה.
ג) במניות- לא להיות בחשיפה מלאה אלא ב-40%-50% מהמתוכנן. להיות בחברות תשתית בארץ ובעולם כמו גם חברות דפנסיביות.


שאלה: כיצד אתם רואים את עתידו של התחום הירוק שהרי ידוע שאלטשולר שחם היו הראשונים שהאמינו בתחום?
תשובה: התחום הירוק הוא ללא ספק תחום שיעורר עניין ארוך טווח בעולם כולו. בשווקי ההון, העניין שעורר התחום דועך כעת במהרה בעקבות ירידות השערים שאפיינו את השווקים בכללם והתחום בפרט. להערכתנו, השקעות ירוקות הן הכרח המציאות והן ימשיכו לקבל דחיפה וסיוע ממשלתי ברחבי העולם. בשווקי ההון לעומת זאת ייקח כנראה זמן עד שדברים יתייצבו ומשקיעים יחזרו לרכוש מניות על בסיס תכנון ארוך טווח, בכל מקרה רצוי להיצמד בתחום להשקעות בחברות ותיקות יחסית ומבוססות ולוותר על השקעה בחברות שאיתנותן הפיננסית אינה גבוהה ותעמוד במבחן בשנים הקרובות.


שאלה: האם לדעתכם ההנחה שמניות לטווח ארוך זו ההשקעה הטובה ביותר לפנסיה עדיין נכונה?
תשובה: לא תמיד. יש תקופות שבהן הריבית היא גבוהה וכדאי לקבע את הריביות הגבוהות לטווחים הארוכים כמו שהיום כדאי להשקיע באג”חים בדירוג גבוהה לתקופות ארוכות, ויש תקופות שהמניות הן אטרקטיביות.
השקעות הן תמיד בחירה בין אלטרנטיבות ועצם קיומן של אלטרנטיבות שונות מראה שיש מקום לכולן.


שאלה: אילו סקטורים נוספים צפויים להיפגע לדעתך? האם ישנם סקטורים שירוויחו מהמשבר?
תשובה: הסקטורים של הנדל”ן, הפיננסים והאחזקה כמובן נפגעים ויפגעו מהמשבר, אם כי מחירי מניותיהן במקרים רבים משקפים זאת היטב. סקטורים נוספים שיפגעו יהיו: רכב, תעופה וכל סוג של צריכה שאינה בסיסית. סקטור הטכנולוגיה יסבול מאוד מהאטת קצב הזמנות.
תחושת העושר של כל בני החברה האזרחית העולמית של ימינו נפגעת והביקושים קטנים. ראה דיווחי פירמות
כגון טויוטה (רכב), דל (מחשבים ושרתים) וכו’.
חברות של רשתות שיווק וחברות פארמה צפויות ליציבות ואף צמיחה בהכנסותיהם.חברות אילו יכולות להנהיג עכשיו התייעלות שתשפר את
מרווחיהן עד לשורת הרווח הנקי ותזרים המזומנים השוטף.
אלא שניתן לראות שמחירי ני”ע של חברות אילו (לדוגמא שופרסל, טבע) ירדו פחות מן המדדים הרלוונטיים (כלומר נוצר כאן ”ביצוע יתר”)
ולפיכך יש לשקול זאת בעת קבלת ההחלטות.

הסקטורים העשויים להרוויח מהמשבר הן צריכה המבוססת על ביקוש קשיח יחסית כגון: מים, חשמל, מזון וטבק ועוד.
סקטור שירוויח ולאו דווקא מן המשבר הוא חברות העוסקות בטיפול במים. אולי החוסר העתידי האקוטי ביותר שבפני האנושות.
הזדמנויות בימים אילו לא חסרות.למי שמוכן נפשית ומאזנית לסבול הפסד זמני על הנייר במידה וירידות מחירי ני”ע תימשכנה.



שאלה: אילו הזדמנויות אם בכלל אתה מצליח בכל זאת לראות בימים אלו?
תשובה: יש הזדמנויות. האג”חים הקונצרניים בחו”ל כמו בארץ בדירוג גבוה מהווים היום הזדמנות קניה טובה. מניות אשר עוסקות בתשתיות עולמיות כמו בתחום החשמל, האינטרנט, בינוי תשתיות (כמו כבישים, רכבות ותשתיות מים), הם אשר יובילו את העולם בשנים הקרובות.


שאלה: ידוע כי אחד התחומים שנפגעו קשה כתוצאה מהמשבר הוא קופות הגמל. אילו פתרונות אתם מציעים ללקוחות שלכם?
תשובה: כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר יש צורך לבדוק את גילו של הלקוח, את צרכיו העתידיים,
ולהתאים לו את הקופה או מספר קופות שיתנו לו מענה לעתידו.
לא הייתי מתנזר ממניות, ואג”חים צמודים ממשלתיים צריכים להוות הבסיס הרחב לתיק והכלל הישן של פיזור רחב ונכון
גם בארץ וגם בעולם.


שאלה: כיצד לדעתכם אמור להראות תיק השקעות של משקיע סולידי, רגיל ונועז כיום?
תשובה: תיק השקעות סולידי יכיל בתוכו אג”ח ממשלתי צמוד לטווח בינוני עד ארוך
אג”ח שקלי לטווח בינוני עד ארוך, וכ-20% אג”חים קצרים כדי ליצור מח”מ בינוני וכן, אג”ח במטבעות חוץ שונים כ-15% מהתיק בעיקר באג”חים קונצרניים זרים ובדירוג גבוה. תיק רגיל יכיל את המרכיבים של התיק הסולידי בתוספת של 15%-20% במניות וכ- 15% באג”חים קונצרניים. תיק נועז יכיל היום כ-40% במניות, 20% באג”חים קונצרניים בדירוג בינוני, 20% באג”חים קונצרניים בדירוג גבוה, וכ-20% נזיל כדי להגיב להזדמנויות שיווצרו. כמובן, שפיזור בין הארץ לבין חו”ל הוא דבר מתבקש ואפילו הכרחי.


שאלה: האם אתם מעדיפים היום אגח קונצרני או מניות?
תשובה: שוק האג”ח הקונצרני בעולם כולו הינו מעניין מאוד וישנן הזדמנויות רבות. לצערנו, בארץ השוק מוטה חברות ממונפות מאוד מתחומי הנדל”ן והאחזקה ולכן היקף הניירות המעניינים והפיזור בין תחומים שניתן להשיג, אינו מרשים. אנו מאוד פעילים בתחום האג”ח הקונצרני בחו”ל, כיום ישנן חברות שהינן מובילות עולמיות בתחומן הנסחרות בתשואות חלומיות ביחס להיסטוריה שלהן. אנחנו מנסים לנצל זאת, מתוך אמונה שחברות מסוגן של מקדונלד, IBM ואפילו גיפי מורגן ימשיכו להתקיים ולהניב למשקיעים באיגרות החוב שלהן תשואה פנטסטית. לסיכום, כל מקרה לגופו, ישנן הזדמנויות גם בשוק החוב וגם בשוק המניות ואין לנו התמקדות ספציפית.


שאלה: האם אתם מזהים כיום את תחום האג”ח הקונצרני כהזדמנות למשקיעים או כסכנה?
תשובה: שוק האג”ח הקונצרני בהחלט מהווה הזדמנות אך להערכתנו בעיקר למשקיעים בעלי ידע והתמחות בתחום האשראי והחוב. איגרות רבות סובלות מלחץ מכירה שלא בהכרח קשור לעסקים השוטפים שלהן, אלא בעיקר כתוצאה מפדיונות במכשירי השקעה כגון קרנות נאמנות וקופות גמל. התופעה בהחלט מהווה הזמנות עבור צידי המציאות אך דורשת ראשית, התמחות וידע להבדיל בין האיכויות השונות של האיגרות ושנית סבלנות, הרבה סבלנות. הדרך עלולה להיות ארוכה ולעיתים כואבת וההתמודדות עם הדרך היא זו המבדילה בין המקצוענים וספקולנטים. לסיכום הזדמנות עבור משקיעים מתוחכמים וסכנה עבור משקיעים מן השורה.


שאלה: כיצד אתם מתייחסים להורדות הדירוג הרבות במשק?
תשובה: בדרך כלל השוק הקדים את הורדת הדירוג באותם חברות שאנו מאמינים
שריווחיהן ישרתו את החוב ראינו כהזדמנות רכישה עם הורדת הדירוג (לאחר ירידת שערים נוספת)
אם בעבר פרמיית הסיכון שאפה לאפס אנו נמצאים היום בעידן שהרוכש מקבל פרמיות סיכון גבוהות
שרק בתקופות משבר אפשר לקבלן.


שאלה: כיצד אתם מעריכים את האינפלציה בשנה-שלוש שנים הקרובות? במיוחד לאור הציפיות שנגזרות כיום מעקומי התשואה של האג”חים הממשלתיים.
תשובה: האינפלציה לטווח קצר כפי שמגולמת בעקומי התשואה הינה ירידה של כאחוז במדד המחירים מידי שנה. למרות שמדובר במגמה מפתיעה, לפחות ביחס למגמה עד לא מכבר (להזכירכם החשש הגדול ביותר של בנקים מרכזיים בעולם בשנה האחרונה היה האינפלציה) הרי שבארה”ב הפערים אף גבוהים בהרבה ומשקפים ירידה של אחוזים ניכרים במדדי המחירים בשנים הקרובות. כנראה שכפי שהחשש מאינפלציה ומהצמיחה חסרת הרסן היו מוגזמים גם החשש מפני המיתון הגדול והמתמשך עשוי להתגלות כמוגזם. בשנה הקרובה בהחלט תהיה ירידת מחירים אך בהמשך תהיה תלויה באורכו של המיתון. נציין, שברמה המקומית ישנה חשיפה גם להתנהגות שער החליפין, למרות שהתמסורת בין התנהגות הדולר- שקל למדד ירדה בשנים האחרונות הרי שפיחות חד עשוי להחזיר את התמסורת לרמות גבוהות יותר ואת האינפלציה לרמה גבוהה יותר מזו שתהיה במדינות מערביות אחרות. כיום, כאשר התנודות בשערי החליפין בעולם הינן כה חדות אסור לזלזל בסיכון זה וההשפעה האפשרית שלו על האינפלציה.



שאלה: אנחנו מדברים במשך שנים על כך שקרנות נאמנות זה אפיק השקעה ארוך טווח, והנה בתי ההשקעות ובהם גם אלטשולר שחם, יורים לעצמם ברגל ומשנים מדיניות לעשרות קרנות או מפרקים אותם.
קרן שהיתה מנייתית על תחום מסויים, מפסידה, המשקיעים מפסידים ולפני שבכלל יש הזדמנות לתקן הולכים ומשנים לה מדיניות לקרן סולידית כי זה הטרנד של היום.
אם ניקח את אלטשולר, החברה הנפיקה לפני פחות משנה קרנות על אגח אוסטרלי וברזילאי, קרנות על טכנולוגיה ירוקה (מעבר לקרן הירוקה הוותיקה) ועוד ועוד ותוך כמה חודשים הולכים ומפרקים את הקרנות ומשאירים את המשקיעים שכן מאמינים לטווח ארוך בתחומים אלו, עם הפסד נעול.
מר שחם הנכבד, האם בתי ההשקעות לא יורים לעצמם ברגל? למה שילינו אח”כ כשהציבור קונה ומוכר קרנות ומחליף אותם כמו גרביים אם בתי ההשקעות עושים אותו דבר והולכים אחרי הטרנד החם?

תשובה: אנו מצויים היום במשבר של פעם במאה. בעידן כזה, קונסולידציה של קרנות, כמו שקורה בין חברות לעיתים, היא צו שעה כדי לחסוך בעלויות ולהגיע לפיזור נכון. חלק ממרכיבי ההשקעות שבקרן אג”ח אוסטרליה וברזיל, ניתן למצוא בקרן האג”ח הגלובאלית שלנו, וחלק מתוך המניות שהיו בקרן ”ירוק אקסטרים”, נמצאות בקרן הירוקה. אנו מנסים לאחד ולפשט דברים כדי להגיע לפיזור רחב ולמענה לתקופות שיבואו.
בנוגע ליצירת קרנות, שנעשתה לפי בקשות הבנקים והלקוחות, בתי השקעות טעו בהליכה אחרי הטרנד. אנו מאמינים ומקווים כי כולנו נפיק את הלקחים ונמשיך להיות נאמנים לתפקידנו וניצור תרבות השקעתית טובה יותר.
מפת אתר
developed by Smart  designed by odedLAB
כל הזכויות שמורות לספונסר © 2016
  •  אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
  •  אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
  •  האתר מתאים לצפיה ברזולוציה 1024x768
  •  נתונים בורסאיים מסופקים ע"י גלובס