במסגרת הפינה ”מתארחים בספונסר” - בתאריך ה- 03.03.2008 התארח מנכ”ל בריינסווי מר עוזי סופר בפורום בפורטל הפיננסי ”ספונסר”.
ש: חברת בריינסוויי הונפקה בבורסה בת”א בינואר 2007. ספר לנו בקצרה על החברה.
ת: בריינסווי בע”מ – חברת מכשור רפואי, הבעלים של חברת בריינסווי אינק שנוסדה בשנת 2003 בעלת זכויות בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת השפעה על פעילות בעומק המוח לטיפול יעיל בהפרעות מוחיות שונות, ללא צורך בניתוח או הרדמה. השפעת המכשיר על פעילות המח נעשית באמצעות סליל אלקטרומגנטי (Deep TMS).
הטכנולוגיה של החברה מבוססת על פטנטים שנרשמו ע’’י ה-NIH (המכון הלאומי האמריקאי לבריאות) והחברה, ולחברה רישיון שימוש בלעדי (Exclusive Licensing) עם ה- NIH לגבי שימוש בפטנט. החברה סיימה בהצלחה את שלב הניסויים הקליניים להוכחת הבטיחות וההיתכנות של המכשיר.
ש: אילו מוצרים מפתחת החברה, ובאילו שלבי פיתוח וניסוי הם נמצאים?
ת: החברה נמצאת בעיצומם של מספר ניסויים קליניים לבדיקת יישומים שונים של מערכת ה DEEP TMS-כגון: דיכאון, סכיזופרניה, דיכאון בשילוב עם תרופות, מניה דפרסיה, טורט, גמילה מסמים, תסמונת בתר חבלתית ,(PTSD) פרקינסון, בלפרוספזם (הפרעה נוירולוגית בעין), אלצהיימר ואוטיזם.
הניסויים נמצאים בשלבים שונים, כאשר היישום המרכזי והמתקדם ביותר הוא דיכאון בו החברה סיימה את הניסוי הפתוח בבית חולים שלוותה וממתינה לאישור ה FDA על מנת לעבור לשלב הבא שהוא ניסוי המולטי-סנטר הסופי שתוצאותיו צפויים לאפשר לחברה קבלת אישור FDA על שימוש במכשיר לטיפול בדיכאון.
כמו כן החברה עובדת על מספר יישומים שונים אחרים בבדיקת היתכנות תיאורטית (באמצעות מודלים שפותחו בחברה), ומפתחת בעצמה ספק כוח חדש.
ש: כיצד פיתוח ספק הכוח יסייע לשיפור הטיפולים המבוצעים בעזרת מכשיר ה-Deep TMS? מדוע, בעצם, יש צורך לפתח ספק כוח באופן עצמאי, ובמה הוא עדיף על הספקים הנמצאים בשוק, בהם אתם משתמשים כיום?
ת: ספק הכוח יאפשר לתת פתרון יותר אפקטיבי ליישומים שונים, ויאפשר לעורר אזורים בעומק המוח בצורה יותר ממוקדת, כמו כן יאפשר להגיע ולהשפיע על עד 5 אזורי מוח שונים בו זמנית, וליצור השפעה משולבת של דיכוי או עירור נוירונלי. למשל, מחקרים הראו שעירור אזורים פרה-פרונטאליים בהמיספרה השמאלית עשוי להביא לשיפור אצל חולי דיכאון. כמו כן, מחקרים נוספים הראו שדיכוי פעילות חשמלית באזורים פרה-פרונטאליים בהמיספרה הימנית עשוי להביא אף הוא לשיפור בדיכאון. ספק הכוח החדש יאפשר לשלב בין הטיפולים השונים, וכך אולי להגביר את יעילות הטיפול.
ש: מהי בעצם הבשורה במכשיר ה-Deep TMS של החברה?
ת: הבשורה שניתן להגיע ללא ניתוח או הרדמה וכמעט ללא תופעות לוואי לכל איזור במוח על מנת לעורר/לדכא פעילות בכדי לטפל בהפרעות שונות בתפקודי המוח. כמו כן אנו רואים בניסויים שלנו שחולים עמידים לתרופות מגיבים לטיפול זה ואף אחוז גבוהה מגיע לרמיסיה כתוצאה מהטיפול, אם לוקחים בחשבון שלא הייתה להם אלטרנטיבה בתרופות, הבשורה היא גדולה מאוד.
(רמיסיה= היעלמות חלקית או מלאה של תסמינים במהלך מחלה)
ש: מהם הגורמים הקריטיים להצלחת מוצר החברה, ומהם חסמי הכניסה העומדים בפניכם?
ת: עמידה בדרישות רגולטוריות, הוכחת יעילות ובטיחות ביישומים השונים, הכללה בביטוחי הבריאות השונים ובסלי התרופות. כמו כן חשוב מאוד לדעת עם מי וכיצד לשתף פעולה בנוגע לשווק והפצה המערכת, ונקודה זו הינה ללא ספק קריטית להצלחת החברה.
ש: מה עלול להפריע לחברת בריינסוויי בהגשמת חזונה?
ת: אי עמידה בדרישות רגולטוריות, וחוסר היכולת להוכחת יעילות ובטיחות ביישומים השונים יפריעו בהגשמת החזון שלנו כמו כן אי הכללה בביטוחי הבריאות השונים ובסלי התרופות יקשו עלינו מאוד בהגשמת החזון.
ש: מי הם מתחריו העיקריים של מכשיר ה-Deep TMS? מהם יתרונותיו העיקריים של המכשיר בתחרות מולם?
ת: תרופות,טיפולים שונים אחרים (DBS,ECT) וכד’, וכן ה- TMS השטחי. היתרונות שלנו הם: אנו פונים גם לכאלה שלא הגיבו לתרופות (1),כמעט ללא תופעות לוואי(2) ,יישומים שאולי אין להם כרגע תרופה (3), ובניגוד לECT- או DBS ללא צורך בניתוח או הרדמה.
ש: מהו הערך המוסף, אותו, לדעתך, מביאים איתם המומחים החברים בצוות המו”פ של חברתכם?
ת: מכיוון שאנו החברה היחידה בתחום ה-DEEP TMS מדעני החברה שהם גם מפתחי הטכנולוגיה (ד”ר אברהם צנגן וד”ר יפתח רוט) מובילים בתחום זה.
ש: איזו חברה הפועלת בתחום הקרוב לתחום בו פועלת חברתכם משמשת כמודל לחיקוי מבחינת קצב צמיחתה והתפתחותה העסקית?
ת: אני לא יודע להצביע על כזו חברה.
ש: הטיפול העיקרי המשמש כיום לטיפול בדיכאון הוא הטיפול התרופתי המבוצע בעזרת תרופות מקבוצת SSRI כגון פרוזאק ותרופות דומות. כיצד אתם נערכים לקראת תחרות עם חברות התרופות העולמיות, הידועות בלובי החזק שלהן?
ת: אנו מקווים ומעריכים שיימצא שותף אסטרטגי לחברה, שישמש כמשווק ומפיץ למוצרינו. כמו כן שוק גדול מאוד למוצרים שלנו הוא מטופלים שלא הגיבו לתרופות ו/או יישומים ללא תרופה כלל, ובנוסף ייתכנו יישומים של Deep TMS בשילוב עם תרופות.
ש: מטבע הדברים, חברות הפרמצבטיקה והמכשור הרפואי לא שוקטות על שמריהן, וממשיכות בפיתוח מוצריהן, המתחרים במכשיר ה-Deep TMS. האם אתם צופים כי בעתיד פיתוחים אלה עשויים להוות תחרות למוצר חברתכם, עד כדי איום ממשי על היקף מכירתו?
ת: אנו מדברים על שווקים ענקיים בכל קני מידה. בשוק יש מקום לכולם, מדובר על שוק של עשרות מיליארדים והרבה מאוד יישומים באפליקציות שונות.
ש: הלקוחות הפוטנציאליים של החברה הינם מרכזים רפואיים ומרפאות, העוסקים בטיפולים בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. כיצד אתם נערכים לשיווק מכשיר החברה לקהל זה?
ת: התשובה נעוצה בשת”פ שלנו עם אחת החברות לשווק והפצת המוצר, כמו כן אנו מעריכים כי יתבצעו הכשרות שלנו למפעילים של המערכת,ואף ליווי מקומי של מטפלים במרכזים השונים, כנסי הדרכה והכשרה וכד’. יתכן כי בעתיד יגיע המכשיר בהגבלות בטיחות מסוימות אפילו לשימוש ביתי.
ש: מבחינת עלויות הטיפול – היכן ממוקם הטיפול במכשיר ה-Deep TMS אל מול טיפולים מסורתיים קיימים כגון TMS שטחי, נזעי חשמל (מכות חשמל), ותרופות? מדוע, בעצם, כדאי למרכזים הרפואיים בעולם לרכוש את מכשיר החברה, מלבד כמובן התועלת הברורה שתיווצר למטופלים?
ת: עלות הטיפול נמוכה יותר מ-ECT הדורש הרדמה (ורופא מרדים) וכמובן מ-DBS הדורש ניתוח כולל והשתלה. ביחס לתרופות, העלות החודשית צפויה להיות דומה לתרופה חדשנית היוצאת לשוק.
בהשוואה לתרופות - כיום כ-30% מחולי הדיכאון לא מגיבים כלל לתרופות. בין אלו שמגיבים יש אחוז משמעותי שסובל מתופעות לוואי קשות, וטיפול Deep TMS יכול להוות חלופה אטרקטיבית.
נזע חשמלי- הטיפול היעיל ביותר כיום. חסרונות: צורך בהרדמה מלאה, תדמית בעייתית מאד שגורמת לרתיעה, בעיות זיכרון. כמו כן רוב החולים שהגיבו לטיפול, נאלצים לחזור לטיפול חוזר כעבור זמן, עקב הידרדרות חוזרת במצבם.
TMSשטחי (לא של בריינסוויי)- לא הוכח כיעיל עד היום. התוצאות בהשוואה לפלצבו גבוליות.
(ECT=נזעי חשמל, DBS=גירוי מוחי עמוק)
ש: מלבד טיפול בדיכאון, לאילו שווקים נוספים אתם מתכננים להכניס את מכשיר ה-Deep TMS, ובאיזה שלב נמצאת התאמת המכשיר למחלות השונות?
ת: כפי שאמרתי קודם החברה נמצאת בעיצומם של מספר ניסויים קליניים לבדיקת יישומים שונים של מערכת ה-DEEP TMS דיכאון,סכיזופרניה,דיכאון בשילוב עם תרופות,מניה דפרסיה, טורט, גמילה מסמים, תסמונת בתר חבלתית (PTSD), פרקינסון, בלפרוספזם (הפרעה נוירולוגית בעין), אלצהיימר ואוטיזם.
הניסויים נמצאים בשלבים שונים, כאשר היישום המרכזי והמתקדם ביותר הוא דיכאון בו החברה סיימה את הניסוי הפתוח בבית חולים שלוותה וממתינה לאישור ה FDA על מנת לעבור לשלב הבא שהוא ניסוי המולטי-סנטר הסופי שתוצאותיו צפויים לאפשר לחברה קבלת אישור FDA על שימוש במכשיר לטיפול בדיכאון.
כמו כן החברה עובדת על מספר יישומים שונים אחרים בבדיקת היתכנות תיאורטית (באמצעות מודלים שפותחו בחברה).
ש: בהתייחסות למחלת האלצהיימר, ידוע כי היא נמשכת בממוצע 10 שנים מרגע אבחונה ועד למות החולה. האם מכשיר ה-Deep TMS עשוי לחולל מהפכה בתחום ולמנוע מצב זה?
ת: בעזרת ה DEEP TMS-אנו מקווים ועדיין לא הוכחנו את זה, לשפר את איכות החיים של המטופל או על ידי דחיית הסימפטומים המוטוריים ו/או הקוגניטיביים של החולה לפרק זמן נוסף או על ידי הפחתת עקומת שיפוע ההחמרה של המטופל.
ש: שאלה נוספת, הפעם על מחלת הנפילה - האם בכוונת החברה לנסות לטפל במחלת הנפילה ובהתקפי ה”גראנד מאל” (GRAND MAL SEIZURE)?
ת: כרגע לא נמצא על סדר היום שלנו, אם כי קיבלנו פניות ראשוניות ממדענים מומחים בנושא.
ש: בדיווחי החברה לבורסה ראינו כי בניסויים רבים דווחתם על שיעור גבוה במיוחד של נבדקים אשר הגיבו לטיפול בעזרת מכשיר החברה. כיצד תוצאות אלה מתקבלות בקהילייה המדעית, ומהי משמעות הכרת קהילייה זו על הצלחת החברה?
ת: ישנה התעניינות רבה סביב החברה והטכנולוגיה שלה בקרב הקהילה המדעית, הדבר מתבטא גם בשיתופי הפעולה הרבים של החברה עם מדענים מומחים ברחבי העולם. ישנם כבר מספר מאמרים מדעיים ואף פרקים בספרות מדעית עדכנית שהוזמנו ממדעני החברה והתקבלו לפרסום. פרטי המחקרים השונים מוצגים בכנסים מדעיים בארץ ובעולם ומאמרים חשובים נוספים נמצאים בשלבי פרסום שונים בספרות המדעית. כמו כן ביוני 2007 זכתה החברה בפרס במסגרת הMEDICAL FUTURES INNOVATION AWARDS 2007- בקבוצת בריאות הנפש והנוירולוגיה תחת הקטגוריה של THE MOST PROMISING NEW TREATMENT.
ש: מהם הניסויים אשר עדיין מבוצעים, ומתי הם צפויים להסתיים?
ת: כפי שציינתי בתשובותיי הקודמות ישנם ניסויים שמתקיימים האפליקציות שהוזכרו ועתידים להסתיים בטווח של חודשים בודדים עד שנה וחצי כל ניסוי לגופו.
ש: נשמח לשמוע פרטים על הניסוי האחרון והרב-מרכזי המתוכנן אותו הזכרת בתחילת המפגש, העשוי להיות הניסוי האחרון בדרך להשגת אישור ה-FDA הנכסף. מתי הוא אמור להתחיל, להסתיים, ומה ייבדק במהלכו?
ת: הניסוי אמור להתחיל בתקופה הקרובה וזאת לאחר שנקבל את אישור ה FDA לתחילת הניסוי. הניסוי יימשך בין שנה לשנה וחצי, תיבדק בו היעילות והבטיחות לטיפול בדיכאון מג’ורי. הניסוי יתבצע בו זמנית במספר רב של מרכזים בארץ, בארה”ב ובאירופה, ועם גורמים מובילים בעולם.
ש: בשנת 2004 הוצאות החברה עמדו על כמיליון ₪, בשנת 2005 ההוצאות זינקו פי 2 ועמדו על כ-2 מיליון ₪, ובשנת 2006 ההוצאות זינקו פי 4 לכ-8 מיליון ₪, כאשר בכל השנים הוצאות המו”פ תפסו כ-75% מכלל ההוצאות. לאור הנ”ל, האם יוזמת החברה שיתופי פעולה עם חברות או מרכזי מו”פ נוספים, להקטנת העלויות?
ת: ככל שהחברה תתפתח ותתקדם יגדלו הוצאות המו”פ שלה. החברה אכן מקיימת שיתופי פעולה עם מרכזי מו”פ נוספים באקדמיה להקטנת העלויות (אחרת העלויות היו רבות יותר באופן משמעותי).
ש: בהמשך לשאלה – כאמור, מדוחות החברה ניתן לראות כי ההוצאות הולכות וגדלות, ומן הצד השני לחברה עדיין אין הכנסות. האם, להערכתם, הסכום שגויס בהנפקת החברה, כ-33 מיליון ₪, יספיק להשלמת הניסויים הקרובים ולכל השלבים בדרך להשגת אישור ה-FDA, או שיתכן ונראה גיוס הון נוסף, כפי שמבוצע בחברות ביו רבות?
ת: החברה אכן גייסה מ-33 מליון ₪ לפני עלויות והוצאות הנפקה, לחברה יש מספיק מזומנים לסיום ניסוי רב המרכזים. החברה שומרת על כל האפשריות כולל גיוסי הון נוספים להמשך פיתוח יישומים חדשים וקיימים, כל האפשרויות פתוחות.
ש: ככל הידוע, כיום חברתכם אינה משתפת פעולה עם שני חוקרים הנחשבים לחוקרים מובילים בנושאי פרקינסון ומחלות ניווניות של המוח - פרופסור ניר גילעדי ופרופסור אור, מנהל המכון הגנטי בבי”ח איכילוב. האם אתם צופים אפשרות של הרחבת שיתופי הפעולה הקיימים כיום לשיתופי פעולה עם מומחים נוספים כדוגמת אלה שהוזכרו לעיל?
ת: אינני רוצה להתייחס לשמות ספציפיים. כפי שדווחה החברה, אנו נערכים לקראת ניסוי לפרקינסון בבית חולים שיבא, אנו בקשר עם מספר רב של מומחים בנושאים ואינדיקציות שונות ונמשיך לשתף פעולה עם חוקרים נוספים.
ש: הפרעות נפשיות מהוות את גורם הנכות הגדול ביותר בארה”ב ובקנדה בין הגילאים 15 ל-44. לצורך ההמחשה, הנטל הכלכלי הנגרם כתוצאה ממחלת הדיכאון בארה”ב מוערך בכ-70 מיליארד דולר בשנה, שוק תרופות הדיכאון מוערך בעשרות מיליארדי דולרים נוספים, וחלקן של מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות בנטל המחלות העולמי צפוי לטפס לשיעור של כ 15%-מכלל נטל המחלות העולמי בשנת 2020. מלבד ארה”ב, מהן המדינות הבאות בהן אתם מתכננים לפעול, ומהו הפוטנציאל הכספי של שווקים אלו?
ת: אנו לא מגבילים את עצמנו למדינות מסוימות , מדובר על מדינות באירופה,קנדה,אוסטרליה,יפן ועוד. פוטנציאל השווקים במדינות אלו הוא ענק (עשרות מיליארדי דולר).
ש: במספר חברות דומות ראינו כי גם לאחר השגת כל הנדרשים, כתוצאה ממערך שיווק לקוי מוצרי החברה כמעט ולא נמכרים ולא חודרים לשוקי המטרה שלהם. האם אתם מתכננים לשווק את מוצר ה- Deep TMS בדרך של התקשרות עם מפיץ בינלאומי גדול או באמצעות יצירת מערך שיווק והפצה עצמאי על ידי החברה?
ת: ראה תשובות קודמות – אנו מתכוונים לשווק את המוצרים שלנו באמצעות מפיץ בינלאומי גדול כולל שת”פ אסטרטגי .
ש: לבריינסוויי פטנט בלעדי לשימוש במכשיר ה-Deep TMS. באם הכל יתקדם כמתוכנן, האם תשקלו בחיוב הצעה לרכישת חברתכם ע”י ענקית עולמית כזו או אחרת, או שכרגע אינכם צופים תסריט שכזה? האם לחברה בסדר גודל קטן יחסית כמו בריינסוויי יש מקום לשחק לבדה ”במגרש של הגדולים”?
ת: אנו לא פוסלים שום אפשרות, לגבי הסיפא של השאלה בריינסוויי לא תהיה לבד בשיווק כפי שנאמר כבר מספר פעמים.
ש: בעבר הצהירה החברה כי הצלחתה תלויה גם ביכולתה להביא להכללת הטיפול באמצעות המכשיר, בסלי התרופות של המדינות השונות, ובמתן כיסוי ביטוחי ובגובה הכיסוי הביטוחי שיינתן על ידי מבטחים רפואיים, במדינות בהן שולטת הרפואה הפרטית. עד כמה כשלון בהחדרת המוצר למדינות אלה עשוי לפגוע בהצלחת החברה?
ת: כמו כל מכשיר רפואי או תרופה , כניסה לביטוח הרפואי הוא יתרון אדיר, לגבי האופציה של כישלון חלילה בהכללה, אני עדיין מאמין שמכיוון שאנו פונים גם לשווקים שלהם כמעט ואין טיפול תרופתי או תגובה גם לאלה שלא הגיבו לתרופות אנו מעריכים כי אין ספק שתהיה פגיעה אך עדיין יהיה שוק מספיק גדול גם בשנים בהם לא יהיה כיסוי ביטוחי.
ש: בראיון שנתת לפני מספר ימים באתר אחר ציינת כי אתה צופה שהחברה תקבל את אישור ה-FDA למכשיר ה-Deep TMS בעוד מס’ שבועות או חודשים. כיצד אמירה זו מתיישבת עם העובדה כי קבלת האישור תוכל להתבצע רק לאחר סיומו (המוצלח) של הניסוי הרב מרכזי, המתוכנן לארוך לפחות שנה?
ת: מה שנאמר בראיון הוא כי אני צופה שבקרוב (שבועות או חודשים) יינתן אישור של ה-FDA לתחילתו של ניסוי רב המרכזים.
ש: כשאתה אומר שבועות חודשים כוונתך בעצם חודש חודשיים או יותר ?
ת: מכוון שאין לי שליטה על הלו”ז ב FDA אני יכול להעריך שזה משך הזמן שייקח לנו וזאת עפ”י השיחות איתם
ש: כחברת ”חלום”, אי הוודאות והסיכון הינם עצומים, במיוחד לקראת הגעה לקו הסיום מבחינת קבלת האישורים הנדרשים. תאר לנו את שני מצבי העולם, האופטימי והפסימי, כפי שאתה רואה אותם.
ת: אופטימי – קבלת אישור הFDA לתחילת המולטי סנטר, הצלחה במולטי סנטר,שת”פ עם חברה מובילה,וכניסה לשוק, במקביל המשך פיתוח יישומים נוספים והשמיים הם הגבול.
פסימי – לא מקבלים אישור FDA לתחילת הניסוי או כישלון בניסוי המולטי סנטר, המשך פיתוח יישומים אחרים.
ש: משקיעים רבים השקיעו בכתב אופ’ 1 של חברתכם מתוך אמון רב בחברה. כידוע, תאריך המימוש של כתב האופציה הינו קרוב מאוד, ועומד על ה-31/12/08. האם החברה עשויה לבקש את הארכת תאריך המימוש של אופציה זו, דבר אשר התבצע לאחרונה ע”י לא מעט חברות?
ת: החברה לא דנה בנושא זה.
ש: גל העליות האחרון במניית בריינסוויי החל הרבה לפני שדיווחתם לבורסה ב-14/02/08 על הצלחה בניסוי שנערך בבי”ח ”שלוותה”. למעשה, בשבועיים שקדמו להודעתכם עלתה מניית החברה בכ-70%, מבלי כל הודעה מהותית מצדכם. כיצד אתה יכול להסביר התנהגות זו, ומה על המשקיע הקטן ללמוד ממנה?
ת: ראשית נתחיל מכך שכבר בדיווחים אחרים עוד בשנת 2007 הודענו במסגרת דוח ביניים כי ניתן להתייחס לנתונים שהם כמעט זהים לדוח הסופי כאל דוח סופי , אני מפנה אותך לדוח ביניים שלנו ב-2007. שנית המניה ירדה חדות בסוף שנת 2007 ללא הסבר שאני יכול לתת.
ולבסוף היו לנו מספר דיווחים כמו שת”פ באוטיזם, אישור בפרקינסון ותוצאות ראשוניות בבלפרוספזם עוד קודם במהלך תחילת השנה.
ש: מהם יעדיה והאסטרטגיה העסקית של החברה לשנים הקרובות?
ת: קבלת אישור FDA ליישום בדיכאון.
קידום ופיתוח יישומים נוספים כפי שהוזכרו עד קבלת אישור FDA
שת”פ אסטרטגי (בעיקר שווקי(
פריצת דרך רפואית והפיכת ה DEEP TMS-למכשיר טיפולי למיליוני מטופלים בעולם ביישומים שונים.
ש: בהתייחס לנתוני הניסויים עד כה האם ניתן להעריך סטטיסטית את סיכוי ההצלחה בניסוי הרב שלבי?
ת: אני יכול לומר בזהירות כי הנתונים עד כה היו מצויינים .
ש: האם אתם מתכוונים להנפיק את החברה בחו”ל, ואם כן לפי איזה שווי?
ת: כפי שציינתי אנו לא פוסלים שום אופציה, כל נושא מסוג זה ייבחן בעיתו.
ש: האם בניסויים הקטנים שנערכו בארץ היה פלצבו? אם לא מדוע?
ת: ישנם ניסויים עם פלצבו וישנם ללא פלצבו, הניסוי (שהוא לא קטן) בדיכאון בשלוותה נעשה ע”י 3 סלילים שונים
ש: לגבי מחלת האלצהיימר הייתי שמח לו היית מרחיב לגבי הפתרון שלכם לבעיה ועד כמה הוא ישפר את איכות חיי החולים?
ת: אני מפנה אותך לתשקיף החברה מיום 01/01/07 לפרק שדן בנושא האלצהיימר ולפיילוט(מטופלת אחת) שעשתה החברה במסגרת טיפול חמלה בבית חולים בית לוינשטיין.
ש: לסיכום - היכן אתם רוצים לראות את חברתכם בעוד שלוש או חמש שנים? נשמח לשמוע גם תחזיות כספיות לגבי התחלת מכירות ומעבר לרווחיות.
ת: חשוב לציין במסגרת תשובה זו ואולי זו נקודה הכי חשובה: חברת בריינסוויי רואה עצמה כמובילה ומתמחית בתחום של מחקר ופיתוח בתחום הDEEP TMS-, אנו רוצים להמשיך ולהתמקד במו”פ זה, שם הערך המוסף שלנו הוא הגדול ביותר, להפוך לINTERFACE- בין החוקרים למטופלים ע”י מציאת הפתרון הנכון למחלה/ההפרעה הספציפית.
לגבי תחזית המכירות, כיוון שמדובר בשוק של עשרות מיליארדי דולרים בשנה (רק בדיכאון מדובר על כ-40 מיליארד), אם בריינסוויי תתפוס בשנה הראשונה לאחר אישור ה FDA-אחוז אחד מהשוק בתחום הדיכאון בלבד ניתן לחשב את המספרים העצומים. לאחר כמה שנים אני מעריך כי רק בתחום הדיכאון תהווה בריינסוויי לפחות 10% מהשוק, כיוון שכ-30% מחולי הדיכאון אינם מגיבים לתרופות השונות. וכל זה רק בתחום של הדיכאון.
לסיום , ברצוני להודות למשקיעים הרבים שנותנים את אמונם בחברה, ובעזרת ה’ אני מקווה שנעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו, להמשיך ולקדם את המהפכה הרפואית שאנו נמצאים בעיצומה, שאין ספק שיש בה ערך כלכלי כספי גדול, אבל יש בה גם תקווה להביא מזור לחולים רבים שכיום אין מענה למצוקתם או שיש מענה חלקי בלבד.
ברצוננו לציין כי המפגש היה מהנה, מעניין מאוד ויצר עניין רב בפורום. אנו מודים למר עוזי סופר על שהואיל לבוא ולהתארח בפורום ומודים לכל חברי האתר, לאלו שעזרו ושלחו שאלות, לאלו שהיו נוכחים במפגש, לאלו ששאלו שאלות בזמן המפגש ולאלו שנבצר מהם להגיע וקוראים סיכום זה.