חדשות כלכלה

נגיד בנק ישראל: אי השוויון בישראל גבוה, אך אינו חריג

קו העוני עולה עם צמיחת המשק תחולת העוני בשנים האחרונות נמצאת במגמת ירידה; רמת המיומנויות בישראל נמוכה בכל רמות ההשכלה בהשוואה לשאר המדינות

חדשות ספונסר 26/06/2019 12:16

א+א-

נגיד בנק ישראל דיבר בכנס אי שוויון והתערבות ממשלה של חטיבת המחקר בבנק ישראל שנערך בי-ם ועסק בבעיות של אי השוויון במשק הישראלי במספר היבטים - ההיבט הכלכלי, כלומר כושר ההשתכרות, בהיבט המיומנויות כפי שהם מתבטאים בהישגים בלימודים ובמיומנויות שוק העבודה, והיבט ההזדמנויות.

 

הנגיד אמר כי אי השוויון בישראל גבוה אך אינו חריג, כפי שמשתקף במדד ג’יני להכנסה הפנויה במדינות ה-OECD. יחד עם זאת, יש לציין כי תחולת העוני גבוהה. קו העוני עולה עם צמיחת המשק, גם כאשר מסתכלים עליו ביחס לתוצר לנפש, ובכל זאת תחולת העוני בשנים האחרונות נמצאת במגמת ירידה.

 

כאשר מסתכלים על ההתפתחות על-פני זמן של מדד אי-השוויון בישראל, ניתן לראות שמזה כעשור מתרחש תהליך של ירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה, לאחר שבעשור שקדם לו נרשמה דווקא עלייה באי-השוויון.

 

הירידה באי השוויון בהכנסה הפנויה מובלת על ידי צמצום אי השוויון בהכנסה הכלכלית בישראל. מספר המפרנסים הממוצע במשק בית עלה, אך הבולטת מכולם היא העלייה בקרב חמישון ההכנסה התחתון. העלייה בשיעורי ההשתתפות בכל קבוצות (ומגזרי) האוכלוסייה – שילוב של מדיניות מעודדת יציאה לתעסוקה, יחד עם תהליכים תרבותיים, לצד עלייה בשכר המינימום וירידה מתמשכת ברמת האבטלה, תומכים בתהליך של צמצום אי השוויון בהכנסה הכלכלית וצמצום אי השוויון בהכנסה הפנויה.

 

הנגיד התייחס בדבריו למיומנויות, שהם כישורים יסודיים הנדרשים בשוק העבודה המודרני, כפי שארגון ה-OECD הגדיר ובוחן אותם בסקר בינלאומי בקרב בוגרים (סקר PIAAC). הסקר כולל מבחנים כמותיים, מילוליים ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. ניתן לראות שגורם מרכזי המשפיע על השכר של הפרטים הוא כישורי העבודה שלהם, כלומר המיומנויות הללו בדיוק. קיים קשר סטטיסטי חזק בין הציון במבחן הכישורים אותו עורך ארגון ה-OECD ובין השכר של הנבחנים.

 

הרמה הממוצעת של ההישגים במבחני המיומנויות בישראל היא נמוכה.  גם בממוצע כלל האוכלוסייה, וגם כאשר מצמצמים את הניתוח כך שלא יכלול שתי קבוצות אוכלוסייה המזוהות בדרך-כלל כבעלות כישורים נמוכים יותר בתחומים הנבחנים: הציבור החרדי והחברה הערבית. זוהי נקודה חשובה שכן לעיתים נדמה שסיוע וקידום אוכלוסיות אלו יפתור את בעיית המיומנויות במשק הישראלי. לא כך הדבר – זוהי בעיה שנוגעת לכלל קבוצות האוכלוסייה ודורשת צעדים ומדיניות כוללת, גם אם תוך התייחסות פרטנית לקבוצות אלו. לא מפליא אם כן שהתשואה למיומנויות הנדרשות בשכר בישראל היא מהגבוהות בקרב מדינות ההשוואה, שכן מדובר במשאב במחסור.

 

השונות בציוני מבחן המיומנויות בישראל היא הגבוהה ביותר מבין המדינות הנכללות בסקר הן בממוצע, הן ללא החברה הערבית והן ללא החרדים והערבים גם יחד. כלומר, הפערים במיומנויות בישראל בולטים בהשוואה בינלאומית. פערים אלו מציבים כאמור את קובעי המדיניות בבואם לצמצם את אי השוויון בנקודת פתיחה לא-קלה. הנגיד הדגיש כי הפערים במיומנות אינם מבטאים יכולת גבוהה במיוחד של האוכלוסייה החזקה אלא דווקא חולשה של האוכלוסייה עם המיומנויות הנמוכות יותר. ניתן לראות זאת כאשר משווים את תוצאות המבחנים בישראל עם הממוצע במדינות ה-OECD , על פי עשירונים.

 

הרמה הנמוכה במיומנויות של המבוגרים בישראל עומדת בניגוד לרמת השכלה פורמאלית גבוהה: הן במספר שנות הלימוד, והן בשיעורי ההשכלה הגבוהה – שהם שלישיים רק ליפן ולקנדה בכל העולם.

 

רמת המיומנויות בישראל נמוכה בכל רמות ההשכלה בהשוואה לשאר המדינות, אם כי הפערים מצטמצמים ככל שעולים ברמת ההשכלה. אם כך, יש לנו כאן סוג של חידה- כיצד קורה שהיקף הלומדים להשכלה גבוהה הוא נרחב אך המיומנויות בשוק העבודה נמוכות? יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהפערים במיומנויות מול חו"ל נפתחים בשלב מוקדם יחסית, כבר בחינוך הבסיסי. הביצועים של תלמידי חטיבת הביניים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לשאר המדינות המפותחות.

 

יתכן שאי-השוויון הגבוה ביכולות בקרב מבוגרים בישראל מבטא פערים בכישרון, והטיפול בפערים אלו יכול להיעשות באמצעות מדיניות חברתית של תמיכה באוכלוסייה חלשה. כך או אחרת, חשוב מאוד לאפשר שוויון הזדמנויות. מעבר להשלכות של צדק חברתי, ביכולתו של שוויון הזדמנויות לתרום לצמיחה, שכן הוא משפר את היעילות. שוויון הזדמנויות בגיל צעיר עשוי לצמצם גם את הפערים במיומנויות שאנו רואים בקרב מבוגרים.

 

נתון אחר שאנו יכולים להסתכל עליו על מנת לבחון שוויון ההזדמנויות בישראל הוא מידת הניידות הבין-דורית. נתון הניידות הבין-דורית הוא אולי הביטוי הטוב ביותר לשוויון הזדמנויות, אלא שמגבלות נתונים וגם הזמן הארוך שעובר עד שמתקבלות התוצאות - אנו נאלצים להמתין דור שלם עד לקבלת תשובה האם זוהתה ניידות בין-דורית - פוגעים במידה רבה ברלוונטיות של נתון זה לגבי המדיניות העכשווית.

 

בהשוואה של ישראל עם מדינות אחרות, עם כל הזהירות הנדרשת בניתוח נתונים אלו, מצביע על ניידות בין-דורית בישראל שדומה למדינות אחרות, וכאשר לוקחים בחשבון את נקודת הפתיחה של אי-השוויון ביכולות הקיים באוכלוסייה, אפשר להגיד שהמצב בישראל אפילו נראה טוב. מדד אחר הוא הסיכוי שפרט שהוריו מהחמישון התחתון של התפלגות ההכנסות ישתייך בבגרותו לחמישון העליון. כאמור, ביצוע ההשוואות הללו הוא מסובך ולכן קיימים נתונים כאלה על  5 מדינות, והנתונים בישראל אינם שונים מאלו של ארבעת המדינות האחרות.

 

לסיכום אמר הנגיד כי אי השוויון בישראל אמנם גבוה אבל אינו חריג; חלק ניכר מאי השוויון מבטא הבדלים בכישורי העבודה דבר המהווה אתגר ארוך טווח למדיניות, שרצוי שתטפל בכך גם מתוך ראייה כוללת וגם תוך מתן מענה לקבוצות רלוונטיות באוכלוסייה, על מאפייניהן הייחודיים

כתבות נוספות

אין תגובות

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר

שלח תגובה