בשבעת החודשים הראשונים של השנה צרכה האנושות את המשאבים הטבעיים שכדור הארץ מסוגל לייצר במהלך שנה שלמה. ב-1 באוגוסט צוין "יום החריגה האקולוגי" (Earth Overshoot Day), שאחריו כדור הארץ נכנס ל"אוברדרפט", וצריכת משאבי הטבע היא על חשבון השנים הבאות. כך עולה מהמחקר השנתי של ארגון איכות הסביבה Global Footprint Network המחשב מדי שנה את קצב הצריכה של משאבי הטבע על ידי האנושות.
המחקר מראה את ההאצה הדרמטית שבצריכת המשאבים על ידי בני האדם כאשר השנה מקדים מועד החריגה האקולוגי בכשבוע בהשוואה לאותו מועד בשנת 2010. לשם השוואה, בשנת 2000 נחצה מועד החריגה האקולוגי ב-23 לספטמבר, בשנת 1990 ב-11 לאוקטובר, בשנת 1980 ב-3 לנובמבר, ובשנת 1970 ב29 לדצמבר. למיזם השנה שותפים גופים לא ממשלתיים להגנת הסביבה דוגמת הקרן העולמית לשימור חיות בר (WWF), שעל חברי הדירקטוריון שלה נמנה השחקן לאונרדו דיקפריו, וחברות דוגמת שניידר אלקטריק, ענקית טכנולוגיה גלובאלית הפעילה בתחומי השינוי הדיגיטלי של ניהול אנרגיה ואוטומציה.
נתוני המדד בודקים את כמויות המשאבים שביכולתו של הטבע בכדור הארץ לייצר או לחדש במהלך תקופה של שנה אל מול הצריכה בפועל של משאבי הטבע על ידי בני האדם. כך לדוגמא, נמדדת כמות הצריכה של מזון, מים, עץ, כותנה, יכולת הקליטה של פחמן דו חמצני הנוצר בשריפת דלקים, ועוד. משמעות נתוני המחקר שנחשפים השנה מראים כי קצב צריכת משאבי הטבע על ידי האנושות יצריך פי 1.7 מיכולת הייצור או החידוש של כדור הארץ עצמו, או לחילופין יצריך 1.7 כדורי ארץ כדי לספק את צרכי האנושות. מדובר בתאריך המוקדם ביותר שבו האנושות כילתה את המשאבים הנתונים לשנה שלמה מאז תחילת המדידה בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה.
תוצאת צריכת היתר של המשאבים כוללת בין השאר: השמדת יערות, קריסה של כמויות המדגה, מחסור במים, אובדן קרקע חקלאית, הכחדת מיני חיות בר, הצטברות פחמן דו חמצני באטמוספירה, והתגברות תופעת שינויי האקלים.
ישראל כבר מיצתה את מכסת המשאבים השנתית זה מכבר – ב-12 למאי ליתר דיוק. אלא שמדינות מערביות אחרות כילו את מכסת משאבי הטבע השנתית הדרושה להם עוד קודם לכן, דוגמת: גרמניה ב-2 למאי, שוודיה ב-4 לאפריל, או ארצות הברית ב-15 למרץ.
אלא שלא הכול שחור. השותפות במיזם יום החריגה האקולוגי השיקו קמפיין בשם #MoveTheDate שמיועד להשיב את הגלגל לאחור על ידי קידום המודעות לחסכון בצריכת משאבי טבע על ידי אנשים, ארגונים, חברות וממשלות. כך לדוגמא, שניידר אלקטריק הציגה תכנית המאפשרת להשיב את מחוגי שעון ניצול המשאבים ב-21 יום לאחור על ידי יישום טכנולוגיות לחיסכון באנרגיה בתעשייה, בניינים ומרכזי מחשוב הנחשבים צרכני חשמל גדולים.
"אנחנו חיים בכוכב שכמות המשאבים שבו היא מוגבלת", ציין פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, השותפה למיזם הגלובלי. "הטכנולוגיה יכולה לסייע למגזר העסקי למצוא את דרך הביניים לכלכלה מקיימת, כזו שתאפשר מצד אחד לתמוך בהמשך הגדלת הרווחיות והייצור, אך מצד שני ובמקביל גם לעשות זאת בדרך המסייעת לחסוך במשאבי טבע ולשמור על כדור הארץ ותושביו."