אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר פרסם היום (ראשון) סקירה כלכלית שבועית העוסקת בהכנסותיהם של ה"מגה עשירים" בישראל בשנת 2014, ובהבדלים בינם לבין רשימת ה"מגה עשירים" לשנת 2013.
בשנת 2017, אגף הכלכלן הראשי פרסם לראשונה דו"ח על הכנסותיהם של 400 המשתכרים העשירים ביותר בישראל בשנת 2013 (להלן: "מגה עשירים"). המיקוד השבועי מתמקד בהכנסותיהם של ה"מגה עשירים" בישראל בשנת 2014, ובהבדלים בינם לבין רשימת ה"מגה עשירים" לשנת 2013.
המאפיין המרכזי של ה"מגה-עשיר" הוא הכנסתו השנתית הגבוהה – 40.6 מיליון ש"ח בממוצע (על פי נתונים לשנת 2014 שקודמו כאמור לערכים של שנת 2018). על הכנסה זו, משלם ה"מגה עשיר" 30.9% מס ישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות). על מנת להיכנס למועדון ה"מגה-עשירים" יש צורך בהכנסה שנתית של לפחות 12.8 מיליון ש"ח.
ה"מגה עשיר" בן 57 בממוצע, וגר בתל אביב. מספר הנשים מתוך 400 ה"מגה עשירים" הוא 34 בלבד.
מתוך 400 ה"מגה עשירים" שהופיעו בשנת 2014, 115 הופיעו גם ברשימה הקודמת של שנת 2013. הכנסתם הממוצעת של תת קבוצה זו בשנת 2014 עמדה על 57.7 מיליון ש"ח בשנה, והם משלמים 33.1% מס ישיר.
בין 400 החברים במועדון ה"מגה עשירים, נמצאו 165 אנשים בלבד שבשנת 2014 תרמו תרומה ממוצעת של 280 אלף ש"ח. 235 אנשים הנותרים במועדון היוקרתי לא תרמו כלל מכיסם הפרטי.
נקודות מרכזיות נוספות מהסקירה: הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית - 0.1 אחוז. בכך לא חל שינוי בריבית במשך 40 חודשים - משך הזמן הארוך ביותר בו לא חל שינוי בריבית. חברי הוועדה ציינו בהודעתם כי המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד.
• חברי הוועדה המוניטארית ציינו כי הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב, ברבעון הראשון של 2018, בקצב נאה וכי הצמיחה ממשיכה להיות מאוזנת. במקביל ציינו חברי הוועדה כי התמונה המתקבלת משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית, ומצביעה על "שוק עבודה הדוק" התומך בגידול בשכר. עוד מציינים חברי הוועדה כי האינדיקטורים לפעילות ברבעון השני מצביעים על האטה מסוימת בקצב הצמיחה, לקצב התואם את הפוטנציאל.
• חברי הוועדה ציינו כי "סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בהדרגה, בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומתקרבת לתחום היעד", כאשר הציפיות לשנה הקרובה נכנסו לתחום היעד.
• חברי הוועדה התייחסו להמשך השיפור בפעילות הכלכלית העולמית, אך ציינו כי ישנם סימנים לכך שהצמיחה מאבדת מעוצמתה. ביחס למדיניות הבנקים המרכזיים בעולם ציינו החברים כי הסביבה המוניארית נותרה מאד מרחיבה. לדבריהם, נתוני האינפלציה והצמיחה האחרונים בגוש האירו, בבריטניה וביפן, עשויים לדחות את התוואי של צמצום ההרחבה המוניטארית. חברי הוועדה ציינו כי גברו הסיכונים להתפתחותה של "מלחמת סחר" בין סין לארה"ב.
• בהודעת הבנק צוין כי מאז השיא שנרשם באוגוסט 2017 ירדו מחירי הדירות ב-2.4 אחוזים, אך במקביל צוין כי חלה האטה במספר התחלות הבנייה ובהשקעה בבנייה למגורים.
• נגידת בנק ישראל העניקה בנאומה פרשנות להצהרת הועדה המוניטארית, לפיה "המדיניות המרחיבה תיוותר על כנה כד להתבססות סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד", והבהירה כי הטרמינולוגיה איננה מכוונת לכך שהאינפלציה תהיה במרכז היעד כדי להצביע על התבססות, וכי הוועדה המוניטארית תרצה להיות בטוחה שחזרתה לתחום היעד איננה זמנית בלבד.
• במקביל להחלטת הריבית, פרסם בנק ישראל עדכון לתחזיות הצמיחה והאינפלציה לשנים 2019-2018, במסגרתן, הצמיחה לשנת 2018 והאינפלציה לשנים 2019-2018 עודכנו מעלה.
• הרכב הצמיחה בשנים 2019-2016 מבטא מעבר הדרגתי לצמיחה מאוזנת שמבוססת על צריכה פרטית, יצוא והשקעות, ואינה מבוססת בעיקרה על צריכה פרטית.
• על פי התחזיות, קצב האינפלציה צפוי להגיע ליעד התחתון של בנק ישראל (1 אחוז) ברבעון השלישי של 2018. כתוצאה מכך, צופים בבנק ישראל העלאת ריבית במהלך הרבעון הרביעי.
• בחודש יוני נרשמה ירידה משמעותית, של 7.6 אחוזים, בגירעון בסחר החוץ הישראלי בהשוואה לחודש הקודם, המיוחסת לעלייה ביצוא הסחורות במקביל לירידה מינורית ביבוא.
• במחצית הראשונה של שנת 2018 נרשם בסחר החוץ גירעון מצטבר הגבוה ב- 82 אחוזים מהגירעון המצטבר בתקופה המקבילה אשתקד.
• העלייה ביצוא התעשייתי נבעה ברובה מעלייה ביצוא בענפי הטכנולוגיה העילית כתוצאה מגידול חד ביצוא התרופות.
• ביבוא הסחורות נרשמה בחודש יוני ירידה ביחס לחודש אפריל המיוחסת לירידה ביבוא חומרי גלם. הירידה ביבוא חומרי הגלם עשויה להכביד על כושר הייצור של המשק. מנגד, העלייה ביבוא מוצרי השקעה תומכת בהמשך השיפור בכושר הייצור.
• בחודש יוני נרשמה ירידה במספר התיירים שנכנסו לישראל. על אף הירידה, במחצית הראשונה של 2018 נרשם גידול של כ- 19 אחוזים במספר התיירים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.