אמיר כהנוביץ מאקסלנס מעריך כי אם הקיפאון בשוק הנדל"ן ימשך הוא עלול להשפיע על עוד סקטורים במשק ויגרום לבנק ישראל להוריד ריבית!. בסקירה שפרסם הוא כותב: חולשה בשוק הנדל"ן המקומי עלולה להתגלגל לפעילות הכלכלית בענפים משלימים ולאלץ את בנק ישראל להוריד ריבית - כבר הבנו שלבנק ישראל לא ממש אכפת שלא לעמוד במרכז יעד האינפלציה. השנה האחרונה שזה קרה הייתה 2011. כבר הבנו שגם זינוק של השקל לא יגרום לבנק להוריד את הריבית. אז אולי החולשה המסתמנת בשוק הנדל"ן תעשה את זה? בשבוע שעבר למ"ס פרסמה כי מחירי הדירות ירדו בחודשים נוב’-דצמ’ ב-0.7% לעומת אוק’-נוב’ 2017, נתון שמצטרף לנתונים נוספים על חולשה בשוק הנדל"ן, בניהם ירידה חדה בהיקף העסקאות וירידה בהיקף התחלות הבניה.
ובנוסף:
1.בארה"ב-בסופו של דבר האינפלציה תקום או תיפול על סעיף הדיור-כמו בישראל, גם בארה"ב רוב מדד המחירים הוא בסופו של דבר בעיקר סעיף אחד - סעיף הדיור (שכ"ד) כששאר הסעיפים מתנדנדים להם בעונתיות, סעיף הדיור מכתיב את המגמה. בישראל עליית סעיף הדיור מתמתנת כבר כמה שנים ובמדד ינואר תת הסעיף שירותי דיור בבעלות התמתן מ-2.6% ל-2.3%. החל משנה שעברה התחלנו לחוות גם בארה"ב התמתנות של קצב העלייה בסעיף (ראו גרף),אך בחודשיים האחרונים המגמה הזאת נעצרה פתאום (ראו גרף). עם זאת, אנחנו עדיין ממשיכים להעריך שהיא תחזור להתקררות, בעיקר בשל הרמה הגבוהה של התחלות הבניה בארה"ב ולכן מעריכים שגם המדד בארה"ב חייב לנו כמה עשיריות ואנחנו כזכור לא מוחלים על חובות.
2. בישראל-מדד המחירים לצרכן בישראל גנב לנו 20 נ"ב - התחזית שלנו למדד פברואר עומדת על 0.2%- מדד המחירים לצרכן בישראל ירד בחודש ינואר ב-0.5%, בדומה להערכתנו המוקדמות ונמוך בכ-0.1% מהמגולם בשוק.
בכך הוא החזיר לנו חלק ממה שהוא חייב לנו ממדד דצמבר ועכשיו החוב שלו אלינו מסתכם בעוד 0.1% - כזכור לפני כחודש בערך המדד גנב לנו 0.2%, כשעלה ב-20 נ"ב מעל המודל המדויק שלנו. האשמנו אז עיוותי מדידה ועונתיות, בעיקר בסעיף הדיור וההלבשה, והערכנו שעוד נקבל את ה-20 נ"ב שלנו בחזרה. בינתיים במדד ינואר שפורסם ביום חמישי הוא כאמור החזיר לנו 0.1% ועכשיו הוא חייב לנו עוד 0.1%, שאנחנו מצפים שיחזיר לנו במדד פברואר. בהמשך כבר נתחשבן על שאר השנה. התחזית שלנו למדד פברואר עומדת על 0.2%-, נמוכה מהתחזיות בשוק. לסיכום, נרדוף את המדד עד שיחזיר את ה-10 נ"ב שלנו עד הפיפס האחרון!
3. מלחמת סחר היא ה- UPSIDE RISKלאינפלציה – ביום שישי מחלקת המסחר האמריקאי דיווחה על חקירת ההשפעה של יבוא מוצרי פלדה ואלומיניום לארה"ב על הביטחון הלאומי האמריקאי. לטענתם, התעשיות הללו התנוונו בארה"ב ונסמכות בעיקר על סין, מה שמהווה סכנה לביטחון הלאומי ולכן ממליצים לקבוע מכס של לפחות 53% על פלדה(מ-12 מדינות שמטילות מס נגדי) ו-7.7% על אלומיניום. סין הגיבה להמלצות והזהירה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לנקום. במקביל ביום שישי יצרנית הרכב פורד העריכה כי התייקרות מחירי הפלדה, האלומיניום ומתכות נוספות יחד עם תנודתיות שער החליפין צפויות לעלות לחברה 1.6 מיליארד דולר בשנת 2018.
הטלת מכסים מהסוג הזה עשוי להיות גורם אינפלציוני, אך השאלה עד כמה יהיה קל להעביר מכסים משמעותיים, להערכתנו נמוכים מאד.
4. דפלציה עלולה להיות החשש העיקרי לשווקים ב-2019- ארה"ב סובלת מאשליית התחממות בת קיימא באינפלציה, מחלה נפוצה של השנים האחרונות. כנראה שהשילוב של המתנה מורטת עצבים לאינפלציה יחד עם גורמי אינפלציה זמנים יוצרת פאטה מורגנה של אינפלציה בת קיימא, מה שבא לידי ביטוי בעליית ציפיות האינפלציה.
היחלשות הדולר, רפורמת המס ועליית מחירי הסחורות האחרונה ממשיכות ליצור אשליה של התחממות בת קיימא במדדי המחירים המיובאים, מדדי המחירים ליצרן ועוד. חלקם עדיין ב"צנרת" וימשיכו להתגלגל למדד המחירים בחודשים הקרובים, אך התופעות המבניות שהובילו בשנים האחרונות את הלחצים הדפלציוניים, בניהן טכנולוגיה ודמוגרפיה, לא התהפכו וממשיכים מתחת לפני השטח ללחוץ על המחירים למטה. האמונה העיוורת שצמיחה גלובאלית ושיעור האבטלה נמוך יחזירו לחיים את עקומת פיליפס והאינפלציה מתעלמת מהשינויים שעבר שוק העבודה, בין היתר של אוטומציה וירידת משקל העבודה במחירים לצרכן, ובארה"ב גם ירידה חדה בשיעור ההשתתפות. ויותר מזה, גל האינפלציה הזמני שצפוי להגיע בהמשך 2018 מסכן עוד יותר את האינפלציה ב- 2019, כשהוא דוחף חלק מהבנקים המרכזיים ובמיוחד את הפד למהר עם ההידוק המוניטרי, מה שמביא להערכתנו שדיס-אינפלציה תהיה החשש המרכזי ב-2019