ועדת האכיפה המנהלית ברשות ניירות ערך, בראשות השופטת בדימוס הגב’ ברכה אופיר-תום, וחברי המותב ד"ר מאיר סוקולר, וד"ר לאה פסרמן-יוזפוב, פרסמה היום את החלטתה מיום 24 באוקטובר 2017, בעניין עו"ד גל חת ששימש כיועץ משפטי חיצוני של חברת תראפיקס לענייני שוק ההון. בתפקידו זה היה אמון, בין היתר, על ניסוח דוחותיה ומכתביה של החברה לרשות ניירות ערך ואף שימש מורשה חתימה אלקטרונית שלה.
מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך ביצעה את הבירור המנהלי בתיק זה וד"ר אילנה מודעי ייצגה את רשות ניירות ערך בניהול התיק.
החברה ונושאי משרה בה התקשרו עם הרשות בהסדרים שאושרו על ידי הוועדה. המשיב אף הוא התקשר עם הרשות בהסדר אכיפה בו הודה בהפרת הכללת פרט מטעה ברשלנות בדיווח. הסדר זה נדחה על ידי הוועדה בשל היות העיצום הכספי המוסכם לפיו נמוך מדי לטעמה של הוועדה (50,000 ש"ח). לפיכך, המשיך עניינו של המשיב להתנהל בהליך מלא בפני הוועדה, על בסיס כתב הטענות שהוגש כנגדו אשר כלל שתי הפרות.
במסגרת הדיון בפני הוועדה ניתן מעמד של "ידי בית המשפט" ללשכת עורכי הדין, שביקשה להשמיע טיעוניה במישור העקרוני בפני הוועדה המנהלית, באשר להטלת אחריות בהליך המנהלי על עורכי הדין המייעצים לחברות. בסיומו של ההליך המלא הכריעה הוועדה (בהחלטתה זו) כי חת ביצע הפרה מנהלית של הכללת פרטים מטעים ברשלנות בדיווח מיידי של חברת תראפיקס. בגין הפרה זו הטילה עליו הוועדה עיצום כספי בסך 60,000 ש"ח ועיצום על תנאי באותו סכום. הוועדה סברה כי אין להטיל אחריות על המשיב בגין הפרה נוספת שיוחסה לו והיא הפרת הטעיית הרשות במכתבים.
יצוין כי עו"ד גל חת הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי על החלטת וועדת האכיפה.
תמצית העובדות: תראפיקס הינה חברה ציבורית שעיסוקה במחקר ובפיתוח של תרופות. ביום 23.2.2009 נחתם הסכם מחקר ופיתוח של נוגדנים וחיסון לטיפול במחלת האלצהיימר בין תראפיקס ובין חברת רמות שליד האוניברסיטה בע"מ. במסגרת ההסכם העניקה רמות לתראפיקס רישיון לשתי טכנולוגיות לשני מוצרים. תראפיקס התחייבה לעמוד בהליך המחקר במספר אבני דרך (Milestones) אשר נקבעו בהסכם. בהסכם נקבע, כי במידה ותראפיקס לא תעמוד באבני הדרך הנקובות בהסכם, תהא רמות זכאית לבטל את הסכם הרישיון של המוצר שלגביו לא עמדה החברה באבן הדרך.
בפועל, חל עיכוב של כשנתיים בלוח הזמנים המתוכנן בהסכם, כך שאבן הדרך הראשונה לפיתוח המוצר לא בוצעה על ידי החברה במועד שנקבע בהסכם.
סכסוך שהתפתח בין שתי החברות בשִׁלְהֵי שנת 2013 הוביל לכך שביום 17.12.2013 שיגרה רמות לתראפיקס מכתב ובו הודיעה על סיום ההסכם בין הצדדים, בשל אי עמידת תראפיקס באבני הדרך שנקבעו בהסכם. ביום 22.12.2013 שיגרה תראפיקס מכתב תשובה למכתב הראשון שבו דחתה את טענותיה של רמות כלפיה.
ביום 6.1.2014 שלחה רמות מכתב שני, בתגובה למכתבה של תראפיקס בו חזרה על טענותיה המשפטיות כנגד החברה וציינה שוב את כוונתה לסיים את ההסכם עמה. באותו יום החלו נושאי המשרה בחברה, שקבלו את המכתב, לדון בצורך לדווח לציבור אודות ביטול ההסכם, כאשר עו"ד חת הבהיר לחברה ולנושאי המשרה בה כי יש לדווח מיד כשנודע לחברה על אירוע מהותי וכי אבדן אחת הטכנולוגיות המרכזיות של החברה הינו מהותי.
ביום 8.1.14 הוכנה טיוטת דווח מיידי במשרדו של עו"ד חת הכוללת את כל השתלשלות העניינים וחלופת המכתבים הנ"ל. לאחר מכן, בו ביום התקיימה ישיבת דירקטוריון בחברה בה הוחלט לדווח לציבור אודות מכתב סיום ההתקשרות. עו"ד חת שינה את טיוטת הדיווח ומחק ממנה ההתייחסות לעצם קיומו והגעתו של מכתב סיום ההתקשרות הראשון, ניתן ביטוי לקבלת מכתב סיום ההתקשרות השני בלבד, ללא ציון תאריך קבלתו. ברובריקה שבה נדרש לציין מתי נודע לחברה המידע הנחה חת את עוזריו לכתוב את האמירה "הדיווח משקף את ההתכתבויות בין הצדדים בנושא". עו"ד חת העביר את נוסח הדוח המעודכן לעיונם ולהערותיהם של המנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון וסמנכ"לית הכספים, אשר אישרו את הגשת טיוטת הדו"ח. רק מס’ ימים לאחר מכן ב-13.1.2014 שיגר עו"ד חת את הדיווח בנוסח הנ"ל.
לאחר מכן, פנתה הרשות לחברה לקבלת מידע אודות הדוח המיידי, והחברה שיגרה בתגובה שני מכתבים לרשות בחודשים ינואר פברואר, במענה לדרישות סגל הרשות לקבלת מידע. החברה העבירה לעיון הרשות את המכתב השני בלבד, ולא הזכירה את דבר קיומו של המכתב הראשון של רמות ובו ההודעה על סיום ההסכם עם החברה. כמו כן, לא צוין במכתבי החברה המועד שבו הועבר מכתב זה לידי החברה. לא צוין עוד, כי למכתב הראשון של רמות קדם סכסוך בין שתי החברות שהחל כבר בסוף שנת 2013. יתרה מזו, במכתב מחודש ינואר הוצגו פרטים מטעים, כולל האמירה שהחברה קיבלה את המכתב השני "בהפתעה גמורה". המכתבים הוכנו על ידי עו"ד חתכעו"ד החברה, הועברו להערות נושאי המשרה הרלוונטיים והמנכ"ל אישר משלוחם.
ביום 19.3.2014 התקיימה ישיבה של סגל הרשות עם נציגי החברה, בה התברר לסגל הרשות, כי בין החברה ובין רמות היו תכתובות קודמות אשר לא הובאו לידיעת הרשות. רק לאחר ישיבה זו, העבירה החברה לרשות את המכתב הראשון ואת תשובת החברה למכתב זה.
החלטת ועדת האכיפה המנהלית: על פי נוסח ההפרה המנהלית של דיווח מטעה היא תחול על כל מי שכלל פרט מטעה בדוח ברשלנות. המשיב ולשכת עורכי הדין טענו כי יש לפרש את המונח "כלל" באורח מצומצם, כך שלא יחול על ציבור עורכי הדין החיצוניים של החברות הציבוריות.
מותב הוועדה המנהלית דחה טענות אלה והדגיש בהחלטתו, כי ההפרה המנהלית של הכללת פרט מטעה בדיווח ברשלנות חלה על כל גורם, שהיה מעורב במישרין בהכנה, חתימה על או הגשה של דיווח, שהוכחה רשלנותו כדין. זאת ללא קשר למעמדו בחברה במועד שבו בוצעה ההפרה, היינו בין אם הוא אורגן של החברה או יועצה המשפטי החיצוני.
המותב קבע כי האמירות הכלולות בדו"ח המיידי המתייחסות למכתב אחד בלבד, ואי אזכור המועד שבו קיבלה החברה את המכתב הראשון במשבצת המועד, מהווים פרטים מטעים בדיווח.
מותב הוועדה קבע כי יסודות ההפרה התקיימו בבירור בהתנהגותו של עו"ד גל חת ולכן קבע אחריותו להפרה זו. המותב קבע כי אין להחיל דין שונה וחריג על עורכי הדין באשר הם וככל שיוכח כנגד עורך דין כי התקיימו בו יסודות ההפרה, ניתן להטיל עליו אחריות להפרה המנהלית.
המותב דן ודחה טענות לשכת עורכי הדין וקבע כי אין להבחין קטגורית בין אחריות עורכי הדין לאחריות רואי החשבון המבקרים, שכן לגבי כל אלה יש להוכיח התקיימות יסודות ההפרה על מנת להטיל עליהם אחריות מנהלית, ללא קשר לתפקידם ומעמדם, כאמור לעיל.
מותב הוועדה דן בהחלטתו הסופית בהערת אגב בשאלה האם עורכי הדין מהווים שומרי סף בשוק ההון. אמירה שנאמרה על ידי המותב בדחותו את הסדר האכיפה שכרת חת. על פי ניתוח המותב, התפיסה הרווחת באקדמיה, הן האמריקנית והן הישראלית, ואשר מגיעה גם אל בתי המשפט, היא, כי נכון לראות בעורכי דין חיצוניים בדיני ניירות ערך, שומרי סף בשוק ההון. עם זאת, הדגיש המותב כי אחריות, פלילית, אזרחית, או מנהלית קמה רק כאשר מתקיימים יסודות העבירה, העוולה או ההפרה, לפי העניין, כך שבכל מקרה, עצם הכתרתו של אדם בכינוי "שומר סף" אין בה לבדה כדי להטיל עליו אחריות משפטית ויש לבחון האם בנסיבות העניין בצע את יסודות ההפרה.
המותב פטר את גל חת מאחריות להפרת הטעיית הרשות במכתבים שניסח בשם החברה, מאחר והפרה זו חלה על פי נוסחה רק על גורמים מפוקחים ועורך הדין אינו נמנה עליהם. לפיכך גם אם בצע מעשים אלה בצוותא עם מנהלי החברה מאחר ועניינו נדון במסגרת ההליך המנהלי, הליך המאופיין בהפרות רשלנות, אין מקום לקביעה של אחריות מכוח דיני השותפות הקיימים בדיני העונשין.
בהטלת העיצום הכספי על עו"ד חת, שקל מחד את חומרת ההפרה, הן בשל פגיעתה בעקרון הגילוי הנאות והן לאור העובדה שזו בוצעה על ידי מי ששימש עורך הדין חיצוני של החברה לענייני שוק ההון, שתפקידו היה לייעץ לחברה, וזה כשל בתפקידו. מאידך, התחשב המותב בכך שהמשיב נמצא אחראי להפרה אחת, ונתן משקל מסוים לכך שמדובר בהליך ראשון במישור המנהלי כנגד עורך דין.