יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, נשא דברים בכנס תאגידים שהתקיים הבוקר (שני) בנושא "המהפך של אתמול, האתגר של מחר". להלן עיקרי הדברים:
"הגנה על משקיעים צריכה להיעשות בקונטקסט הרחב של טובת כלל השוק, ובכלל זה: הגנה על משקיעים, מוצרים חדשים, ויצירת שוק יעיל, לטובת החברות, לטובת המשקיעים ולטובת המשק הכלכלי. עבדנו קשה להחזיר את אמון הציבור, ונצטרך לשמור על המומנטום, כי אמון הציבור בא ברגל, אבל עוזב בפראררי (נגיד בנק אנגליה). בתקופת כהונתי, באנו, למדנו ושינינו. קידמנו מאות מהלכים. גיבשנו תוכנית שאפתנית, מסודרת, וחריגה בנוף הציבורי שמציבה יעדים ותוכניות לשנים הבאות.
"התוכנית התבססה על 3 אדנים –מה חסר ברגולציה?, מה מיותר ברגולציה?, ופיתוח שוק. הרציונל בבסיס התוכנית היה מקל וגזר. צדיק וטוב לו רשע ורע לו. אנחנו הפכנו את המקל לשוט ואת הגזר לממתק. כיום, המצב שונה ב-180 מעלות ממה שהיה. זה מהפך. זה מזרח תיכון חדש בבורסה. סיפקנו פיתרון מלא לגיוס הון לכל החברות: עסקים זעירים (מימון המונים), חברות קטנות (בורסה ייעודית), חברות בינוניות (one size does not fit all), וחברות גדולות (הקלות ל- IPOs), ועוד ועוד. ויש תמורה ל’אגרה’. היקפי המסחר גדלו ויש יותר הנפקות. ולגבי אכיפה, הרשות היום בשיאה.
"כיום, רשות ני"ע של היום היא כמו תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. בידה הימנית היא נושאת החרב, ובידה השמאלית את כפות המאזניים. כולם שווים בפניה. אין הנחת VIP. לרשות יש היום אמצעים טכנולוגיים חדשניים ופורצי דרך שמאפשרים לנו היום לסיים חקירות ענק בתוך חודשים ספורים, כפי שסיימנו את חקירת בֶּזֶק, במהירות בָּזָק.
"אחת הרפורמות החשובות היתה להכניס חיים לבורסה. להפוך בורסה נכה מבחינה מבנית, לתחרותית ומודרנית. כיום, בעקבות השינוי המבני, אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות (בארה"ב, קנדה, אירופה ובמזרח הרחוק) שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. לצערי, חברי הבורסה טרם הפנימו את המהפיכה, ומנסים לסכל את הבאתם חברי בורסה חדשים. לאלה אומר שהם לא יצליחו. אנחנו נפעל להוריד את עמלות המסחר בבורסה, ביחד עם ההגבלים העסקיים. והבאת חברי בורסה חדשים תאפשר הורדת עמלות למשקיעים במאות מיליוני ש"ח בשנה.
"ולגבי העתיד. החזון הוא ששוק ההון הישראלי והבורסה בתל אביב יהיו למרכז פיננסי בינלאומי. מימוש החזון כולל הקמת בורסה ייעודית לחברות קטנות, הרחבה של הסדר הרישום הכפול לבורסות בהונג-קונג ובסינגפור ולבורסת טורונטו, לעשות סדר בשוקי המטבעות וה"טוקנים" הדיגיטליים, לגביהם נצטרך להרחיב את המסגרת הפיקוח של רשות ני"ע, להעניק התייחסות רגולטורית אוהדת, אולי אפילו נועזת במידה מסויימת כדי לתת סיכוי לאפשרות לפתח מרכז פיננסי בינלאומי ל"מטבע ני"ע" מהסוג של ICOs.
"יחד עם זאת, המסגרת הרגולטורית תצטרך לגלות מידה של פטרנליזם כדי להבטיח שלא יהיו גופים שיהפכו את עולם המטבעות הדיגיטליים למוטציה של תעשיית האופציות הבינאריות, וגם כדי להזהיר שהמרדף אחר ההשקעה בביטקוין ודומיו, לא יהיה כמו הבהלה לזהב במאה ה- 19, כי יש סכנה שמדובר במחירי בועה.
"אנחנו נהיה חייבים להמשיך להילחם על השקיפות שהיא הנשק העיקרי של הציבור. לשקיפות של חברות ציבוריות יש ערך עצום למדינה ולציבור כולו. היקף הנכסים הנזילים של אזרחי ישראל מגיע לכ- 3.3 טריליון ₪, אך רק כ- 20% מושקעים בנכסים שקופים - בבורסה. מדוע? הסיבה העיקרית לכך היא, שלשקיפות יש מחיר שמרתיע חברות לבוא לבורסה. המחיר כולל גם את ה"עליהום" הציבורי שיש כיום על בעלי שליטה של חברות ציבוריות, שמרתיע יזמים.
"התרופה לכך היא לקדם הודנא רגולטורית, והקלות מס בבורסה, שצפויות דווקא להגדיל את תקבולי המס למדינה. רפורמת המס של טראמפ מעצימה את הצורך בהטבות מיסוי בבורסה לטובת כלל הציבור. במקביל, יש מקום יש לשקול טרייד-אוף בין ממשל תאגידי איכותי לבין הקלות דרישות רגולציה מהחברות. לדוגמא, חברה שתמנה רוב דח"צים, או שתגביל את היחס בין שכר המנכ"ל לשכר הממוצע (או המינימום), או שתאפשר מינוי דח"צים לא ע"י בעל שליטה כבר בתקופה הראשונה, תהיה פטורה מדרישות תיקון 20, וכדומה", הוסיף האוזר.
יו"ר הרשות בירך את ענת גואטה ואיחל לה הצלחה, והביע תודתו והערכתו לשר משה כחלון ממנו ומכלל העובדים של רשות ני"ע, על שתמך, ויזם גיבה את הרשות, ועל החשיבות שהשר מייחס להבראת שוק ההון, כשאמר לו: עשה מה שצריך, עשה מהפיכות. אני אתמוך בך וברשות. זה בא לידי ביטוי בכל מה שהצלחנו לעשות בשנים האחרונות.