המדד המשולב לבחינת מצב המשק: חלה האצה קלה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית ברביע השלישי של השנה - כל עולה מהסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן. להלן עיקריה:
"נתוני בנק ישראל מצביעים על עלייה קלה בקצב הצמיחה של המדד המשולב לבחינת מצב המשק ברביע השלישי של השנה, זאת לאחר ארבעה חודשים רצופים של ירידות. כך, המדד המשולב צמח ברביע השלישי של השנה בכ-2.9% (במונחים שנתיים), זאת לאחר צמיחה של כ-2.6% ברביע הקודם. יש לציין שקצב הצמיחה הנוכחי משקף, הן להערכתנו והן להערכת בנק ישראל, את פוטנציאל הצמיחה של המשק בעת הנוכחית, אם כי, הוא נמוך בהשוואה לממוצע מתחילת 2010, שעומד על 4.0%.
העלייה בקצב הצמיחה לעומת הרביע השני היא תוצאה של צמיחה מעט גבוהה בחודשים אוגוסט-ספטמבר לעומת הממוצע החודשי מתחילת השנה. הרכיבים שתרמו לצמיחה בחודשים אלה הם, בין היתר, יצוא השירותים, פדיון בענפי המסחר והשירותים ויבוא תשומות לייצור. מנגד, יצוא הסחורות והייצור התעשייתי קיזזו מעט את קצב הצמיחה. בהקשר זה, נציין כי ממצאי סקר החברות של בנק ישראל לרביע השלישי של 2017, מלמדים על המשך צמיחה של הסקטור העסקי, תוך עלייה קלה בקצב. הענפים שהובילו את ההתרחבות הם: מלונאות, תחבורה ותקשורת ושירותים עסקיים, מנגד ענפי התעשייה והמסחר הצביעו על חולשה מסוימת בפעילות. במבט לרביע הבא, נציין כי בענפי השירותים, המסחר והתעשייה צופים התרחבות בפעילות.
לסיכום, מנתוני המדד המשולב וסקר החברות של בנק ישראל, ניתן להעריך כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי של 2017 (שעתידים להתפרסם במהלך החודש הנוכחי) יצביעו על המשך צמיחה בקצב דומה לזה של הרביע השני, וייתכן שאף גבוה יותר. זאת, בין היתר, הודות להמשך צמיחה מהירה ביצוא שירותים אחרים (אשר הינו מוטה היי-טק) לצד היקף גבוה של תיירות נכנסת בחודשים האחרונים. מנגד, הגורמים שעלולים להכביד על הצמיחה הם: התרחבות הגירעון המסחרי, על רקע עלייה ביבוא הסחורות וירידה ביצוא, והתמתנות מסוימת בקצב צמיחת הצריכה הפרטית, כפי שמשתקף מהאינדיקטורים החודשיים.
במבט קדימה, אנו מעריכים כי התוצר המקומי הגולמי יצמח השנה בשיעור ריאלי של 2.9% לאחר צמיחה מהירה של 4.0% בשנת 2016, אשר נבעה בחלקה מגורמים חד-פעמיים, ובראשם: יבוא מוגבר של כלי רכב ופרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית-גת.
הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם ברביע השלישי של השנה, כתוצאה מעליית היבוא וירידת היצוא: ברביע השלישי של השנה יצוא הסחורות של ישראל הסתכם בכ-11.3 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, מצביע על ירידה של כ-2.3% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה לרביע הקודם, זאת בהמשך לירידה ברביע השני של השנה. בנוסף, יש לציין כי היקף היצוא בעת הנוכחית זהה להיקף היצוא מתחילת שנת 2012, התפתחות אשר מצביעה על הקיפאון המתמשך ביצוא הסחורות של ישראל בשנים האחרונות, זאת על אף ההתרחבות בנפח הסחר העולמי בחודשים האחרונים.
מבחינה ענפית, נציין שברביע השלישי של השנה, ענף התרופות בלט לחיוב כשצמח בכ-17%, בהמשך לצמיחה של כ-25% ברביע הקודם. מנגד, חלה ירידה ביצוא האלקטרוניקה, על רקע ירידה חדה יחסית ביצוא של רכיבים אלקטרוניים, זאת לצד ירידה חדה ביצוא של כלי תחבורה.
יבוא הסחורות צמח ברביע השלישי של 2017 בכ-2% לעומת הרביע הקודם (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בו נרשמה עלייה של כ-5%. עלייה זו, היא תוצאה של גידול ביבוא של מוצרי השקעה, בעיקר הודות לעלייה חדה יחסית ביבוא של מכונות וציוד, כאשר מנגד חלה ירידה קלה ביבוא של חומרי גלם, בהובלת הענפים: מכונות ואלקטרוניקה ומוצרי מזון. במקביל, יבוא מוצרי הצריכה ברביע השלישי של השנה הסתכם בקיפאון, זאת כתוצאה מירידה ביבוא של מוצרים לצריכה שוטפת שקיזזה באופן מלא את העלייה ביבוא של מוצרים בני-קיימא. במבט קדימה, שנת 2017 צפויה להסתכם, להערכתנו, בהאטה מסוימת בקצב הצמיחה של יבוא הסחורות, זאת לאחר שצמח בקצב מהיר אשתקד, על רקע יבוא מוגבר של כלי רכב ופרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית-גת.
לסיכום, לאור המגמות שתוארו, דהיינו ירידת היצוא ועליית היבוא, הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי התרחב (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) ברביע השלישי של השנה. התפתחות זו, עלולה להשפיע לשלילה על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וכן על הצמיחה ברביע השלישי של השנה (נתונים שצפויים להתפרסם במהלך החודש הנוכחי). במבט קדימה, נציין כי החזרה הצפויה של אינטל לפעילות מלאה ומורחבת לקראת סוף השנה, צפויה לתמוך בהתרחבות יצוא הסחורות השנה ובשנה הבאה. מנגד, השקל החזק צפוי להמשיך ולהכביד על היצוא, בדגש על ענפים שאינם עתירי טכנולוגיה.
ברביע השלישי של השנה שיעור האבטלה בגילאי 25-64 ירד לשפל היסטורי של 3.6%. קצב קליטת המועסקים נותר מתון: שיעור האבטלה המשיך לרדת גם ברביע השלישי של השנה. שיעור האבטלה הכללי במשק (בני 15 ומעלה) ירד ברביע השלישי של השנה ב-0.3 נקודת אחוז לרמת שפל היסטורית של 4.1% (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות (הכולל) בכוח העבודה ירד מעט לרמה של 63.9% לעומת 64.1% ברביע הקודם. גם בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64) חלה ירידה בשיעור האבטלה לרמת שפל היסטורית של 3.6% לעומת 3.9% ברביע הקודם.
במקביל, נרשמה ירידה קלה של 0.1 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות, שעומד על 79.8%. ההתייחסות הספציפית לקבוצה זו בניתוח הממצאים משוק העבודה נובעת מכך שמדובר בקבוצת המועסקים העיקרית במשק (הן מבחינת גיל והן מבחינת שכר), להם ההשפעה העיקרית על הביקושים המקומיים במשק ולפיכך גם על הפעילות הכלכלית.
ברביע השלישי של השנה נוספו כ-18 אלף מועסקים בקבוצת גילאי העבודה העיקריים (25-64), זאת לאחר תוספת זעומה של כאלף מועסקים בלבד ברביע הקודם. למרות זאת, קצב קליטת המועסקים בגילאי 25-64 נותר ללא שינוי מהרביע הקודם ברמה מתונה של כ-1.5% (שנתי) לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-2.3% (מתחילת 2013). שיעור זה משקף תוספת שנתית של כ-45 אלף מועסקים בלבד, לעומת ממוצע רב-שנתי (מתחילת 2013) של כ-66 אלף מועסקים.
לסיכום, המגמות שתוארו, כלומר המשך ירידת האבטלה לרמת שפל היסטורית לצד התמתנות קצב קליטת המועסקים, בשילוב עם שיעורי השתתפות ותעסוקה ברמה גבוהה, רמת שיא של משרות פנויות והאצה בקצב הגידול של השכר הנומינאלי והריאלי, מהווים גורמים שמחזקים את ההערכה ששוק העבודה המקומי קרוב או כבר נמצא במצב של "תעסוקה מלאה", כפי שגם צוין בהודעה המצורפת להחלטת ריבית בנק ישראל האחרונה מה-19.10.2017. עם זאת, יש לציין כי אין הדבר מתבטא לעת עתה בלחצי אינפלציה משמעותיים, שכן סביבת האינפלציה נותרה מתונה מאוד ולהערכתנו אינה צפויה להשתנות באופן משמעותי בזמן הקרוב. במבט קדימה, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה ימשיך לרדת במתינות גם השנה ובשנה הבאה, ולפיכך ימשיך לתמוך בחוסנם הכלכלי של משקי הבית ובביקושים המקומיים במשק", סיכמו בלאומי.