יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית למטבע השקל לאור היחלשותו השבוע הן מול הדולר והן מול האירו, לראשונה מזה תקופה ארוכה, וזאת בניגוד למגמה אותה הוא מציג מתחילת השנה.
"השקל אומנם נחלש מעט השבוע, אבל היינו יכולים לצפות להרבה יותר לאור השיפור בתחזיות הריבית באירופה ועליית התשואות בארה"ב", הוסיף וציין כי "על פי נתוני בנק ישראל רשם השקל היחלשות של כ-0.9% מול הדולר וכ- 1.1% מול האירו. עם זאת, בסיכום שבועי ההיחלשות הייתה משמעותית יותר, שכן לאחר קביעת השערים היציגים רשם המטבע התמתנות נוספת, בעיקר מול הדולר. בסיכום שבועי נחלש השקל בכ-1.5% מול הדולר ובכ-1.2% מול האירו. בכל הנוגע לסל המטבעות (נקבע בהתאם לשערים היציגים) גם הוא רשם השבוע היחלשות, שהסתכמה בכ-0.6%, מה שהוביל אותו לסגור את סוף השבוע ברמה של 77.97".
לדברי הכלכלן הראשי של אקסלנס, "עדיין מדובר ברמה נמוכה במיוחד שלא מצדיקה שינוי טון מצדו של בנק ישראל בהחלטת הריבית שתתפרסם היום. נראה כי הטריגר להיחלשות בשערו של המטבע המקומי השבוע היה בעיקר עליית התשואות העולמית, וההתרחבות הנוספת בפערי התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב כתוצאה ממנה".
חברון טוען כי "שוק האג"ח הישראלי מספר את הסיפור של שוק המט"ח המקומי. בעוד ששווקי האג"ח בעולם איבדו גובה בשבועיים האחרונים כאשר התשואות באירופה עולות בחדות והצפי לעליית ריבית שם משתפר, תשואות האג"ח בישראל נותרו ללא שינוי, אולי משהו מזערי. הסיבה היא שלמרות התקדמות במדיניות הריבית בארה"ב וצפי להתקדמות באירופה, בישראל קשה לראות את הריבית עולה".
עוד הוסיף כי "האינפלציה בישראל הרימה ראש מעט בחודשים האחרונים (עדיין נמוכה מהרף התחתון של היעד) והפעילות הכלכלית פה מעודדת מאוד ביחס לעולם. ועדיין צפי לעליית ריבית לא רק שאין, אלא יש כאלו שעדיין מחפשים פתרונות כיצד להתמודד עם החוזקה של השקל ביחס לסל המטבעות.
"רזרבות המט"ח של בנק ישראל נושקות כבר ל-110 מיליארד דולר, ולא ברור האם וכיצד בנק ישראל יוכל להתמודד עם מתקפה ספקולטיבית במידה ותתרחש. בגדול בנק ישראל יוכל להמשיך ולרכוש דולרים ולהדפיס שקלים כדי להחליש את המטבע המקומי, עד שפער הריביות בין ישראל והעולם יוכל לעשות בשבילו את העבודה, אבל כדי לבלום את השקל ולשנות את המגמה יצטרכו לעשות פה הרבה מעבר. הבעיה היא שבשלב הזה לא בטוח שבנק ישראל יוכל להכריז על תוכנית ענק שתשלב הדפסות כסף דמיוניות, כפי שעשו במקומות אחרים בעולם, ואני גם לא יודע אם זה הפתרון הנכון לטווח הארוך. מה שכן ברור הוא, שכאשר קובעי מדיניות ומעורבים אחרים מחפשים פתרונות לשוק המט"ח אצל הממשלה ולא בבנק המרכזי, זו בעיה!".
"חלק מתפקידי הממשלה הן להניח את אבני היסוד שיעזרו להמריץ את המשק ובכללם את הייצוא כמובן, אבל אין זה מתפקידה לנהל את המטבע, בוודאי שאין לה גם את האמצעים. רק חסר לנו שבתקציבים שנועדו לעודד את המשק ולפתח אותו, יתחילו בממשלה לעסוק בעסקאות גידור וספקולציה על מטבע". חברון מעריך כי "לא בטוח שבבנק יוכלו לעשות הרבה יותר בשלב הזה, השקל ימשיך להיות חשוף למתקפות ספקולטיביות שיתחזקו בהמשך השנה ובנק ישראל יגיב כדי למתן את ההשפעה שלהן. בהמשך פער הריביות בין ישראל והעולם יתרחב עד שהשקל יוכל לחזור ולהיחלש. ליצואנים לצערנו בשורה של ממש אין לנו, האמת גם לא בשורה של "תמתינו עוד קצת זה ייגמר".
חברון מתייחס עוד לשוק האג"ח והעריך כי "זה עדיין מעט מוקדם להעריך, לאור עליית התשואות העולמית, אם המגמה השלילית בשוקי האג"ח בעולם לקראת סיום. המשקיעים צפויים בתקופה הקרובה להיות רגישים במיוחד לכל ’ציוץ’ מכיוונו של ה-ECB או לחלופין מנתונים כלכליים מפתיעים לטובה. בנוסף, קשה להתעלם מרמות התמחור של האג"ח האמריקאי אשר נותרו עדיין גבוהות יחסית בהינתן תוואי העלאות הריבית החזוי של הפד. גם שם, הפתעה בנתוני האינפלציה (ביום שישי הקרוב), נימה ’ניצית’ מצדה של ילן בעדותה החצי שנתית בקונגרס (ימים רביעי וחמישי הקרובים) ו/או הפתעה כלפי מעלה בנתון הצמיחה לרבעון השני (צפוי להתפרסם בסוף החודש), עשויים להחזיר את המגמה השלילית אל שוקי האג"ח בעולם".
לקראת החלטת ריבית בנק ישראל הצפויה היום, העריך כי "הריבית תיוותר גם הפעם ללא שינוי. אנו לא מצפים כי בבנק יספקו הערות יוצאות דופן. מי שכן ירכז עניין יהיה עדכון התחזיות הכלכליות של חטיבת המחקר. מבחינתנו לפחות, התחזית המעניינת ביותר נוגעת לרמת הריבית החזויה. בהקשר זה, יהיה מעניין לבחון כיצד כלכלני בנק ישראל יתייחסו לרמת האינפלציה המתונה ולעוצמתו של השקל מחד ולהמשך העלייה במחירי הנכסים המקומיים והאזהרות לגבי רמות תמחורם מנגד, זאת בהמשך לדברים שעלו מדו"ח היציבות הפיננסית האחרון אותו פרסם בנק ישראל".