משרד התקשורת יחייב את החברות הסלולאריות לאפשר שימוש באתרים הסלולאריים שלהן למפעיל סלולארי חדש ומפעילים סלולאריים אחרים.
הכנסות השוק הסלולארי הגיעו בשנת 2009 לכ- 18 מיליארד ₪ (וזאת מבלי לכלול את הכנסותיה של חברת מירס), הכנסות אלו מהוות יותר מ- 50% מסך ההכנסות של כלל שוק התקשורת. החדירה בשוק הסלולארי הגיעה בשנת 2009 ל- 9.5 מליון מנויים (יותר מ- 125% חדירה). שלוש מארבע החברות הסלולאריות, מחזיקות בלמעלה מ-94% מנתח השוק. לאור היקפו ומרכזיותו של שוק הסלולר בישראל
רואה הממשלה והמשרד חשיבות רבה בקידום והגברת התחרות בשוק זה, בין היתר באמצעות הכנסת מפעיל סלולרי חדש.
על כן, משרד התקשורת בוחן בימים אלה באמצעות שימוע האם וכיצד לחייב חברה סלולארית לאפשר שימוש באתרים סלולאריים שלה לחברה סלולארית אחרת, זאת בהתאם לסמכות שר התקשורת על פי סעיף 5 לחוק התקשורת בזק ושידורים, התשמ"ב-1982 ("חוק התקשורת").
בחינה זו מתקיימת בין היתר על רקע הצפי לפריסת רשת התקשורת החדשה של הזוכה במכרז המשולב, העתיד להתפרסם, למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש והרחבת רישיון סלולארי קיים, וכן על רקע הקשיים התכנוניים בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הקיימות.
בהמשך להחלטת הממשלה בעניין הגברת התחרות בתחום הטלפוניה הניידת, מינה שר התקשורת משה כחלון ועדת מכרזים למכרז משולב למתן רישיון סלולארי למפעיל חדש והרחבת רישיון סלולארי קיים.
וועדה זו מגבשת בימים אלה את תנאי המכרז אשר במסגרתו יוקצו לזוכה תדרים בתחום ה- 2.1 גה"ץ . בהתאם לעקרונות המכרז המתגבשים, ומטעמים תחרותיים, צפוי כי יורשו להשתתף במכרז מפעיל חדש וחברת מירס תקשורת בע"מ וכי המפעילים הסלולאריים הקיימים האחרים לא יורשו להשתתף במכרז.
במסגרת תנאי המכרז המתגבשים צפוי עוד כי זוכה במכרז יידרש תוך פרק זמן קצוב לפרוס רשת תקשורת בפריסה כלל ארצית. לצורך כך יידרש זוכה במכרז להקים מתקני שידור רבים. להערכת המשרד, על-מנת שיעלה בידו לספק שירותים בכיסוי ובטיב בהתאם לדרישות שיקבע המשרד בעניין, ולאלה הניתנים על ידי החברות הסלולאריות הקיימות, יידרש הזוכה במכרז להקים רשת תקשורת סלולארית הכוללת כ- 2,100 אתרי שידור!
יש לציין כי בכוונת המשרד לאפשר לזוכה במכרז לעשות שימוש, לפרק זמן מוגבל, בנסיבות העניין, בנדידה פנים ארצית. זאת, על מנת שהזוכה במכרז יוכל לספק ללקוחותיו שירות מלא כלל ארצי עוד במהלך התקופה הנדרשת להשלמת הפריסה של רשת הגישה.
בשנים האחרונות, נראה כי ההסדרה הנוגעת להקמת מתקני שידור מהווה חסם משמעותי בפרישה, בשימור ופיתוח רשתות התקשורת הסלולאריות, וזאת בשל הקשיים בכל הנוגע להקמתם של מתקני שידור. ראשית, יש לציין כי מדו"ח הצוות הבין משרדי בנושא מתקן גישה אלחוטית עולה כי כבר היום ישנם קשיים משמעותיים בהקמת מתקני שידור בהתאם לתמ"א 36 א’, בפרט אזורים עירוניים, וכי הקמת המתקנים במסלול זה נותנת מענה חלקי בלבד לצרכי רשתות התקשורת.
עוד נמצא כי ההליך לקבלת היתר בניה להקמת מתקן שידור נמשך בממוצע כ- 17 חודשים וכי במהלך השנים 2006-2008 אושרו פחות ממחצית הבקשות להקמת מתקני שידור בהיתר בניה באזורי בניה עירונית כפרית .
יש לציין כי בימים אלה מתקיימים מספר תהליכים מקבילים, על ידי גורמים מסדירים שונים, שבמסגרתם נדונה סוגיית הסדרת הקמתם של מתקני שידור סלולאריים אשר לדעת המשרד אף יכבידו יותר על הליך הקמתם של מתקני שידור אלה.
נראה כי הקשיים הקיימים כיום בהקמתם של מתקני שידור אינם צפויים לבוא על פתרונם הראוי בעת הקרובה, לא זו אף זו, נראה שלנוכח ההליכים הנוספים, יש חשש ממשי כי קשיים אלה עשויים אף להתעצם. שיתוף אתרים צפוי לקצר ולייעל את ההליכים הנדרשים להקמת מתקני שידור.
יש לציין כי בנוסף, להבנתנו, השיתוף עשוי לצמצם את ההשפעות הנופיות-חזותיות כתוצאה מהקמתם של מתקני שידור, ולהקטין את רמות הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת מאתרי השידור ומציוד הקצה.
קושי נוסף בכניסתו של מפעיל חדש הנוגע בפרט להקמת רשת הגישה באזורים עירוניים כרוך בכך שבאזורים אלו מוקמים מתקני שידור לרוב על מבני תעשיה, מסחר, מלונות, ציבור וכו’, אשר פריסתם מוגבלת.
נוכח כל האמור לעיל סבור המשרד כי יש מקום לבחון אמצעים אשר יסייעו לחברות הסלולאריות בפרישה, בפיתוח ובשימור רשתות התקשורת הסלולאריות לשם אספקת שירותים לציבור.
יש לציין כי המשרד קיים בדיקה ראשונית עם משרדי האוצר, הפנים, המשרד להגנת הסביבה והרשות להגבלים עסקיים בסוגיה שבנדון לאור ההיבטים השונים הכרוכים בשיתוף אתרים.
מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל הדגיש כי "למודל שיתוף האתרים ישנן השפעות סביבתיות חיוביות אשר יביאו לצמצום מתקני שידור, הפחתת הקרינה והפחתת הנזק האסתטי".