שיעור האבטלה בקרב בני 15 ומעלה, ירד ברביע הרביעי של 2016 לרמת שפל היסטורית של 4.4% לעומת 4.7% ברביע השלישי (נתון מנוכה עונתיות). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד גם כן ל-64.1% לעומת 64.3% ברביע שלפניו. זאת, בעיקר על רקע ירידה במספר הבלתי מועסקים, בהמשך למגמה הקיימת ברביעים האחרונים. נציין כי התפתחות זו תרמה לירידה בשיעור האבטלה. כך עולה מפרסום הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של אגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן.
כלכלני לאומי ציינו בסקירתם כי שיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים (גילאי 25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר), ירד בכ-0.3 נקודת אחוז לרמת שפל היסטורית של 3.8%. במקביל, חלה ירידה של כ-0.2 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות לרמה של 80.0%, זאת בעיקר על רקע ירידה במספר הבלתי מועסקים. במקביל, נמשכה העלייה במספר המועסקים (ראה/י הרחבה בפיסקה הבאה), תוך ירידה מסוימת בקצב הגידול, שעמד ברביע הרביעי אשתקד על 1.5% (קצב שנתי) לעומת 2.8% ו-3.8% בשני הרביעים הקודמים.
בסך הכול, שנת 2016 הסתכמה בירידת שיעור האבטלה במשק ל-4.8%, בממוצע שנתי, לעומת 5.3% בשנת 2015 ו-5.9% ב-2014. בקרב גילאי העבודה העיקריים ירד אשתקד שיעור האבטלה ל-4.1% לעומת 4.5% ב-2015. במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר כמעט ללא שינוי. נתונים חיוביים אלה, המצביעים על חוסנו המתמשך של שוק העבודה, היו בין הגורמים שתמכו בגידול הניכר בצריכה הפרטית אשתקד, שעמד על 6.1% (ריאלי) לפי אומדני הלמ"ס. השיפור המתמשך בשוק העבודה, לצד גורמים נוספים כמו: הריבית הנמוכה במשק, סביבת אינפלציה מתונה, עליית השכר במשק ועלייה בשווי הנכסים שבידי הציבור, צפויים להמשיך ולתמוך בצריכה הפרטית (בעיקר השוטפת) גם במהלך שנת 2017. להערכתנו, שיעור האבטלה בשנת 2017 צפוי להישאר ברמה דומה לזו של 2016.
מרבית המועסקים שנוספו בשנת 2016 נקלטו בסקטור העסקי; עליות בולטות בענפי השירותים, המסחר והנדל"ן
בשנת 2016 כולה נוספו לשוק העבודה כ-93 אלף מועסקים, כ-90% מהם נקלטו במשרות מלאות, זאת לאחר תוספת של כ-88 אלף בשנת 2015. נתונים אלה משקפים עלייה קלה בקצב קליטת המועסקים אשתקד לכ-2.6%, לעומת קצב של כ-2.5% ב-2015. בנוסף, נציין שמרבית המועסקים שנוספו אשתקד נקלטו בסקטור העסקי, זאת בניגוד לשנים 2014-2015 בהן מרבית המועסקים נקלטו בסקטור הציבורי. השיפור בנתוני התעסוקה, ובפרט בתקופה בה שיעור האבטלה מצוי ברמת שפל בראייה היסטורית ומצביע על קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה, הינו עקבי עם נתוני הצמיחה החיוביים לשנת 2016, שמלמדים על התרחבות בפעילות הכלכלית אשתקד בדגש על הסקטור העסקי.
עם זאת, השינוי במספר המועסקים בשנת 2016 לפי תחומי פעילות לא היה אחיד, ונראה ששיקף את המגמות הנוכחיות במשק – צמיחה מהירה יחסית בענפי השירותים והמסחר לצד חולשה בפעילות התעשייתית. כפי שניתן לראות בתרשים, העליות המשמעותיות ביותר במספר המועסקים נרשמו בענפים: שירותים מקצועיים (המהווה כ-7% מסך כוח העבודה במשק), שירותי אירוח ואוכל (כ-4% מכוח העבודה), מסחר (כ-11% מכוח העבודה) ושירותי ניהול ותמיכה (כ-4% מכוח העבודה). יש לציין כי גם בענפים הקשורים לתחום הנדל"ן (בינוי ופעילות נדל"ן) נרשמו עליות גבוהות יחסית, כמו גם בענפי המידע והתקשורת. מנגד, באותה תקופה נקלטו בענפי התעשייה כ-3 אלף עובדים בלבד, המהווים כ-3.6% מסך תוספת המועסקים בשנת 2016, שיעור קטן משמעותית מחלקם בכוח העבודה (כ-11% מכוח העבודה).
בסך הכול, בשנת 2016 נוספו לסקטור העסקי כ-70 אלף מועסקים, המהווים כ-75% מסך תוספת המועסקים אשתקד. נתון זה, משקף גידול של כ-3.1% במספר המועסקים בסקטור העסקי אשתקד, שהוא גבוה ביחס לשנים 2014-2015, בהן נרשם גידול של 2.2% ו-2.6% בהתאמה. לצד העלייה בקצב קליטת המועסקים, חלה אשתקד עלייה גם במספר שעות העבודה למועסק (ממוצע שעות עבודה שבועיות) לכ-37.9 לעומת 37.4 בשנת 2015 ו-36.9 ב-2014, זאת בהובלת שירותי אירוח ואוכל. להערכתנו, במידה וההתפתחויות הכלכליות החיוביות בעת האחרונה ימשכו גם ברביעים הבאים תוך שיפור בציפיות העסקים, יהיה לכך ביטוי בעליית קצב קליטת המועסקים בסקטור העסקי. בהקשר זה, נציין כי בכוחה של המדיניות הכלכלית בישראל לתרום לשיפור הסביבה העסקית וכפועל יוצא מכך גם לתמוך בציפיות ואמון העסקים.
בסקטור הציבורי חלה אשתקד האטה בקצב קליטת המועסקים לכ-1.7% לעומת כ-2.9% בשנת 2015 וכ-3.8% ב-2014. כמו כן, מדובר בקצב איטי יותר מאשר בסקטור העסקי. שנת 2016 הסתכמה בתוספת של כ-23 אלף מועסקים, שנבעה בעיקר מעלייה במספר המועסקים בענפים: בריאות ושירותים אחרים. במקביל, חלה עלייה בממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק לכ-34.3 לעומת 33.7 בשנת 2015, אם כי, הוא נמוך מהממוצע בסקטור העסקי. במבט קדימה, יתכן שיחול גידול בקצב הגיוסים של מועסקים בסקטור הציבורי בשנת 2017 על רקע ציפיות לעלייה בהוצאות הממשלה השנה.
הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים ירדו בחודש דצמבר השנה בשיעור (ריאלי) של כ-2.0% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות) – הירידה החודשית החדה ביותר מאז חודש יולי 2014. למרות הירידה בדצמבר, חלה עלייה בקצב הרכישות בכרטיסי אשראי ברביע הרביעי אשתקד, זאת בהמשך למגמה בחודשיים הקודמים. כך, ברביע הרביעי אשתקד חלה עלייה של כ-8.1% (במונחים שנתיים) לעומת שלושת החודשים שקדמו, זאת לאחר עלייה מתונה יותר של כ-5.2% בשלושת החודשים שהסתיימו בנובמבר (ראה/י תרשים).
העלייה ברכישות ברביע הרביעי אשתקד חלה כתוצאה מעלייה ברכישות של כל קבוצות המוצרים, בהובלת מוצרים ושירותים אחרים ומוצרי תעשייה. בלטו במיוחד רכישות של מוצרי מחשבים ותוכנה (מקבוצת מוצרים ושירותים אחרים); ספרים, ציוד משרדי ופרסום (מוצרים ושירותים אחרים); ושירותי טיסות, תיירות ואירוח (שירותים).
העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בשלושת החודשים האחרונים של 2016 לצד בחינה של אינדיקטורים נוספים לפעילות הצריכה הפרטית, מלמדים על התרחבות הצריכה הפרטית ברביע הרביעי אשתקד. כך, חלה עלייה חדה ביבוא מוצרי הצריכה, על רקע הקדמת רכישות של כלי רכב פרטיים לדצמבר 2016; חלה האצה בקצב העלייה של פדיון רשתות השיווק לכ-3.2% (בקצב שנתי) בהשוואה לכ-0.7% ברביע השלישי; בחודשים אוקטובר-נובמבר נמשכה העלייה בפדיון של ענפי המסחר הקמעונאי תוך האטה מסוימת בקצב, אם כי, יש לציין שחלה ירידה בפדיון הסיטונאי. בהקשר זה, מזכירים כלכלני לאומי כי חודש אוקטובר אשתקד התאפיין ברמת פעילות נמוכה באופן חריג, כיוון שחגי תשרי התקיימו כולם באוקטובר; כאשר במקביל נמשך השיפור במדד אמון הצרכנים של הלמ"ס גם בחודש דצמבר.
להערכת כלכלני לאומי, הסביבה המאקרו כלכלית תוסיף לתמוך בהתרחבות הצריכה הפרטית גם ברביעים הבאים, ולאור זאת, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים. במבט קדימה, אנו מעריכים כי קצב הגידול של הצריכה הפרטית יישמר סביב 4.0% לשנה, קצב השקול לגידול של כ-2.0% לנפש. שיעור זה נמוך מקצב הגידול בשנת 2016 (6.1%), אשר נבע בחלקו מעלייה חדה ביבוא כלי רכב, בהשפעת שינוי במיסוי.