"כמו שני קיפודים שעושים אהבה", כך מתאר בכיר במערכת הפיננסית את מערכת היחסים בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי חוק שטרום. אלא ששני הקיפודים במקרה הזה אינם באותו גודל - האחד גדול והאחד קטן, וגם לא נראה שיש אהבה רבה ביחסים האלה.
לא בכל יום דורש הרגולטור מגוף במשק למכור חברה בת שלו, ולא סתם למכור אותה, אלא ליצור הפרדה ביניהן כך שאותה חברה בת, שרק לפני רגע הייתה חלק מהקבוצה, תהפוך למתחרה של החברה האם. זה המצב שנוצר בעקבות חוק שטרום, הקובע שהבנקים ימכרו את חברות כרטיסי האשראי שבבעלותם בתוך שלוש שנים, ויש בו פוטנציאל לניגודי עניינים שהופך את מערכות היחסים בין הצדדים למורכבות ורגישות יותר.
רגע לפני שבנק הפועלים ובנק לאומי מתחילים להתניע את הליך המכירה של ישראכרט ולאומי קארד, "גלובס" מנתח את האפשרויות העומדות בפני הבנקים ומסביר מהם האתגרים המרכזיים שעוד מחכים לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. "ישראכרט ולאומי קארד ביום שאחרי הפרדתן מהבנקים יהיו חברות חלשות יותר מהיום", מעריך בכיר במערכת הפיננסית. האם אכן כך המצב?
דרך ארוכה עשתה ועדת שטרום מאז הוקמה ביוני 2015 ועד העברת הרפורמה בוועדת הרפורמות של הכנסת בחודש שעבר, לקראת אישור במליאת הכנסת. אבל דבר אחד היה ברור כבר מההתחלה: חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים. בהמשך קיבל בנק דיסקונט פטור ממכירת כאל, אך מזה כשנה וחצי ידוע שישראכרט ולאומי יועמדו למכירה.
תחילה, הקו של ועדת שטרום היה ברור: חברות כרטיסי האשראי המופרדות אמורות להיות גורם שיכניס תחרות בתחום האשראי למשקי בית. יותר מכך, החזון היה שהן יבקשו רישיון להפוך לגוף בנקאי. כך, ניתנה להן סדרה של הגנות ינוקא מול הבנקים שאמורות לאפשר להן תקופת ביניים שבה יעמדו על שתי הרגליים באופן עצמאי - ואחר כך יהיו מסוגלות להתחרות בבנקים.
לדוגמה, נקבע כי על הבנקים לחתוך ב-50% את מסגרות האשראי ללקוחותיהם בתוך שנתיים, ונאסר על הבנקים להיכנס לפעילות בתחום הסליקה, כדי שלא לפגוע בחברות המופרדות. אלא שבשבועות האחרונים שלפני אישור הרפורמה בכנסת, היה טוויסט בעלילה והגישה השתנתה.
פתאום החלה ועדת הרפורמות בכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן, לדון בכלל בדרכים להגברת התחרות בשוק הסליקה לבתי עסק - תחום שאכן יש בו עיוותים, במיוחד בכל הקשור לעמלות הנגבות מבתי העסק הקטנים והשקיפות שלהן, אך הצעדים שהוכנסו בסופו של דבר בחוק לטיפול בתחום הסליקה (ראו טבלה בסוף הכתבה) צפויים אולי להגביר את התחרות אבל יחלישו את חברות כרטיסי האשראי, דבר שעלול להקשות עליהן להקצות משאבים והשקעה כדי להפוך לשחקן משמעותי בתחום האשראי - המטרה הראשונית של הוועדה.
"שינויים שנכנסו ברגע האחרון, הוראות נוספות שמשנות פרמטרים בעסקי הליבה שלנו - אלה עשויים להכשיל את התכלית המקורית של הצעת החוק ולהקשות עלינו באופן משמעותי להיות שחקן ולהתחרות. במקום להסתער קדימה. נצטרך לרתק משאבים למקומות אחרים", אומר היום סמנכ"ל הכספים של ישראכרט רם גב, בכנס של ארגון היועצים המשפטיים שנערך בבורסה.
מעניין לציין בהקשר זה שכאשר החלה ועדת הרפורמות בכנסת לטפל בנושא עמלות הסליקה, הבנקים לא הזדעקו. לעומת זאת, בנושאים החשובים להם, כגון הפחתת מסגרות אשראי ללקוחות או איסור הנפקת כרטיסים, הם דווקא ידעו להשמיע קול - וגם הגיעו להישגים.
נכון, הגברת התחרות בשוק הסליקה תשחק את רווחי החברות, דבר שיפגע בסופו של דבר גם במחיר שיקבלו הבנקים בעת המכירה, אבל בהסתכלות לטווח ארוך, החלשת המתחרים הפוטנציאליים החדשים היא יעד לא פחות חשוב ממקסום השווי בעסקה.