יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, מתייחס בסקירתו השבועית לשיפור בכלכלה הרוסית. "מטבע הרובל הרוסי, אחרי שקרס, חצה אתמול רמה של 60 כלפי מטה והוא ממשיך להתחזק ובעוצמה משמעותית יותר בשנה הקרובה".
חברון מעריך כי "התייצבות הכלכלה הרוסית בעקבות התייצבות מחירי הנפט בעולם, שלהערכתנו יעלו עד לרמה של 60 דולר לחבית ואפילו יחצו אותה, היא רק ההתחלה. החשבון השוטף של רוסיה עומד להשתפר ובגדול לאור צפי לכניסת השקעות מסיביות ושיקום הייצוא הרוסי אחרי הסנקציות. אחרי שיצוא הנשק הרוסי נחתך ביותר מחצי, הוא צפוי לחזור ובגדול בעיקר על חשבון תעשיית הנשק האמריקאית".
לדבריו, "חברות ענק מחדשות את ההשקעות להם ברוסיה מתוך צפי לשיפור בהכנסת הצרכנים שם ועידוד של מוסקבה. אם לא די בתמריצים אלו, אחרי שנתיים של מיתון קשה וקריסה של המטבע, היום יצרניות גדולות בעולם מוצאות את רוסיה אטרקטיבית יותר לייצור מאשר סין ושכנותיה".
חברון הוסיף כי "רגע לפני שהחברות יחזרו לשוק הרוסי בכל העוצמה, יגיעו לשם הספקולנטים, שחלקם יהמרו על המטבע וחלקם ילכו לשוק המניות וייהנו מחשיפה כפולה. בנקודה זו אפשרלציין את תעשיית המזון והחומרים תעשה חיל ברוסיה ותשפר שם את המצב הכלכלי כאשר הממשל עובד קשה מאוד כדי לסייע תעשיות אלו מול פוטנציאליות ענקיות למסחר כגון סין והודו".
אקסלנס ממשיכים לזהות ברוסיה הזדמנות השקעה אטרקטיבית ב-2017. "להערכתנו, מלבד מקום נוסף להתחזקות של חברות אנרגיה, אנו רואים מקום להתחזקות בסחורות ובעיקר במטבע", ציין חברון.
בהתיחסו לפרוטוקול החלטת ריבית הפד לחודש דצמבר, אמר חברון כי "הפרוטוקול מאשר כי הוועדה המוניטרית לוקחת מאוד ברצינות את המדיניות הכלכלית של הנשיא הנכנס דונאלד טראמפ. מהפרוטוקול עולה כי מדיניותו הצפויה של טראמפ לא השפיעה רק על ציפיות השוק אלא שגם על ציפיות של מקבלי ההחלטות בפד. מספר חברים בוועדה טענו כי ייתכן שהבנק הפדרלי ייאלץ להעלות ריבית בקצב מהיר יותר במידה והקונגרס יעביר את הצעתו של טראמפ להוריד מיסים".
לדבריו, "בפד טוענים כי החששות מפני עלייה מהירה מדי של האינפלציה והתחממות יתר של הכלכלה עשויים בהחלט להתקיים נוכח המדיניות המאתגרת בה הבטיח הנשיא החדש לנקוט". חברון מעריך כי "גם במקרה שבו האינפלציה תואץ מהר יותר בשלב ראשון, בפד ימשיכו לשמור על איפוק בכל הנוגע להעלאת הריבית (לא יותר משתי העלאות ריבית בשנת 2017).
לסיכום העריך חברון כי "סוגיית התחזקות הדולר מדאיגה את הפד והיא מוגדרת כגורם סיכון, וכן, גם סוגיית העלייה המהירה בשווקים הפיננסיים מדאיגה את הפד שכן, הם טוענים כי יש לפעול בזהירות ולבחון את ההשלכות".