כלכלני לאומי מתייחסים היום להחלטת הוועדה המוניטארית בבנק ישראל מהשבוע להותיר את הריבית לחודש ינואר 2017 ללא שינוי ברמה של 0.1%, זהו החודש ה-23 ברציפות, ואומרים כי "למרות השיפור בנתוני צמיחת המשק ברביעים האחרונים בנק ישראל מותיר את הריבית ברמת שפל היסטורית, בכדי לתמוך בחזרת האינפלציה ליעד וביצוא הישראלי (כך על פי הודעות הריבית)".
"בנוסף", ציינו הכלכלנים בסקירה שבועית מאגף הכלכלה בחטיבה הפיננסית של הבנק, כי "תוואי העלאת הריבית העתידי במשק, לפי חטיבת המחקר של בנק ישראל, צפוי להיות איטי באופן משמעותי מתוואי הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב. התפתחות זו, אם אכן תתממש, תוביל להיווצרותו של פער ריביות הולך וגדל בשנים הקרובות בין ישראל לארה"ב כמו גם בין ארה"ב למדינות איזור האירו ולבריטניה.
"על פי התאוריה הכלכלית, פער ריביות בין מדינות עשוי להשפיע, גם אם בפיגור מסוים, על שערי חליפין. כך, מצב של ריבית נמוכה יותר בישראל לעומת ארה"ב לפרק זמן ממושך עשוי לתמוך בהיחלשות מסוימת של השקל מול הדולר. על כן, לא מן הנמנע שבנק ישראל מעוניין בדרך זו לפעול להחלשת השקל (פיחות), שבכוחו לתמוך בעליית האינפלציה דרך עליית מחירי המוצרים המיובאים. בנוסף, פיחות השקל יסייע גם בהתאוששות היצוא הישראלי, בעיקר של סחורות, שמצוי במגמה מתמשכת של חולשה.
"אולם, כפי שציינו בעבר, עוצמתו של השקל בשנים האחרונות נובעת ברובה מגורמים אשר אינם רגישים לשינויים בריבית כמו: עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, עודף בחשבון השירותים ועודף של תנועות הון נכנסות לישראל שנתמך על ידי כניסה של תנועות הון ישירות של זרים ("FDI"). בנוסף, סביבה תקציבית יציבה, לצד הסדרה רגולאטורית בענף הגז הטבעי שיתכן ותאפשר יצוא גז בהיקף משמעותי בעתיד, מחזקים את הדומיננטיות של הגורמים הבסיסיים בשוק המט"ח וממזערים את ההשפעה המתמשכת של פערי ריבית על שער החליפין של השקל.
"על כן, ייתכן כי ’המחיר’ של ריבית נמוכה לפרק זמן ממושך, כמו אינפלציה של מחירי נכסים, גבוה מהתועלת בהקשר הזה. יש לציין שבתדרוך העיתונאים הרבעוני בסמוך לפרסום החלטת הריבית האחרונה, הנגידה אמרה ש"מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח אינה מכוונת לפעול כנגד הכוחות הבסיסיים, אולם היא ממתנת את הכוחות לייסוף וקונה זמן ליצואנים לבצע את ההתאמות לשינויים ארוכי הטווח בשווקי היצוא".
"להערכתנו, הפתרון לבעיית התיסוף והשפעתה השלילית על היצואנים הישראלים מצוי בעיקר במדיניות ממשלתית ארוכת טווח. זאת, בדגש על שיפור הסביבה העסקית בישראל והאצת החיבור של מפעלי תעשייה לרשתות ההולכה והחלוקה של גז טבעי, דבר אשר יתרום להוזלת עלויות הייצור שלהם ולפיכך יחזק את היתרון היחסי של היצואנים הישראליים מול מתחריהם בעולם – למעשה מעין תחליף לפיחות ריאלי.
"לסיכום, הוועדה המוניטארית בחרה שלא לשנות את הריבית, ובמבט קדימה, ממשיכה להעריך כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". לפי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, שנותרה ללא שינוי בהשוואה לחודש ספטמבר, עלייה ראשונה בריבית (ל-0.25%) תחול רק במהלך הרביע הרביעי של 2017. להערכתנו, לא צפוי שינוי בריבית בחודשים הקרובים, אולם בטווח הזמן הארוך יותר בנק ישראל יהיה מעוניין, להחזיר את כלי המדיניות העיקרי שלו (הריבית) לשיעור "נורמלי", גם בכדי שיוכל להתמודד עם האטה כלכלית אפשרית בעתיד.
"לפיכך, תיתכן העלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך השליש האחרון של 2017. יש להדגיש כי תנאי הרקע ההכרחיים לאפשרות של העלאת ריבית, כוללים: חזרת האינפלציה (עם דגש על זו הצפויה לעתיד) לתוך תחום יעד יציבות המחירים (1%-3%), מספר העלאות ריבית בארה"ב והמשך התרחבות של הפעילות הכלכלית הריאלית במשק.
"שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) נותר ברמת שפל של 3.9% גם בחודש נובמבר
בחודש נובמבר השנה, שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה, עלה מעט לרמה של 4.6% לעומת 4.5% בחודש הקודם (נתון מנוכה עונתיות), ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ב-0.1 נקודת אחוז לרמה של 64.2%. עלייה זו, חלה על רקע תוספת חודשית של כ-7.3 אלף מועסקים.
"יש לציין שכל המועסקים שנוספו החודש לשוק העבודה אינם בגילאי העבודה העיקריים (25-64), להם מיוחסת השפעה גדולה יותר על שוק העבודה ועקב כך גם על הביקושים המקומיים במשק (בעיקר מסיבות של גודל כוח העבודה ושכר גבוה יותר ביחס לגילאי עבודה צעירים יותר). בקבוצת גילאים זו, שיעור האבטלה נותר ברמת שפל של 3.9%, ובמקביל, שיעור ההשתתפות ירד זה החודש השלישי ברציפות ועמד על 79.8%, כ-0.5 נקודת אחוז פחות לעומת חודש אוגוסט השנה. נציין כי הירידה בשיעור ההשתתפות בחודש נובמבר חלה על רקע ירידה של כ-16.2 אלף מועסקים.
"מאז חודש ינואר 2015 ירד שיעור האבטלה בקרב גילאי 25-64 בכ-0.8 נקודת אחוז מרמה של 4.7% (שאף היא נמוכה בראייה היסטורית) לרמת שפל של 3.9%. אולם, באותה תקופה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה בשיעור מתון של 0.1 נקודת אחוז בלבד. כלומר, שיעור המובטלים בגילאים העיקריים אמנם יורד, אך קצב ההצטרפות לכוח העבודה בפלח אוכלוסייה זה הינו איטי יחסית.
"ייתכן כי התפתחות זו מצביעה על התקרבותו של פלח זה ל’תעסוקה מלאה’, אך יחד עם זאת נתונים אלה עשויים ללמד על כך שישנן בישראל קבוצות אוכלוסייה אשר להן שיעורי תעסוקה נמוכים, והגדלתם תשפיע באופן חיובי על הרחבת פוטנציאל הצמיחה העתידית של המשק. לפיכך, על קובעי המדיניות לנקוט בצעדים שמטרתם הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה ושיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה ולמוקדים נוספים של אוכלוסיות דומות. במבט קדימה, לאחר ששיעור האבטלה עמד בשנת 2015 על 5.3% (בממוצע), שיעור האבטלה צפוי להסתכם ב-4.9% בשנת 2016, ולהישאר בסביבה זו גם בשנת 2017", סיכמו בלאומי.