שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב חאלד כבוב הרשיע היום (ה’) את דוד אדרי ושי בן-דוד, בכירי בית ההשקעות פסגות לשעבר שהועמדו לדין בגין הרצת האג"ח בחברה. כך נמסר מ"גלובס". שני נאשמים נוספים בתיק הם אהרון נבון וסער וינטראוב, שניהם זוכו על ידי השופט כבוב. נבון היה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק, וינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.

 

נזכיר כי הפרקליטות האשימה את אדרי ובן-דוד בהשפעה בדרכי תרמית על תנודות שער ניירות ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין. אדרי שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל הברוקראז’ ומנהל הנוסטרו בפסגות, בן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר.

 

במרכז המשפט עמד האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי ובן-דוד. הפעילות הניבה רווחים בשני היבטים: הן השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז החלף - מכרז שבמסגרתו הממשלה רוכשת אג"ח טרם מועד פירעונן, ובמקביל מנפיקה אג"ח חדשות שמועברות בתמורה למוכר; והן יתרון בלתי הוגן במכרז.

 

לפי כתב האישום, "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007, ביצעו הנאשמים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז; והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך".

 

בנוסף נטען, "ההשפעה המלאכותית על שערי ניירות הערך העניקה לנוסטרו יתרון בלתי הוגן במכרז על פני יתר המשתתפים בו, שכן ידיעתם של הארבעה כי שערי ניירות הערך במסחר נקבעו באופן מלאכותי אפשרה להם להגיש הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת המדינה".

 

לפי האישום, הנאשמים פעלו בין 2-4 בספטמבר 2007 באג"ח ממשלתית 217, במטרה להוריד את שער האג"ח ולמנוע את עלייתו. "כתוצאה מפעילותם התרמיתית, ההצעות שהגיש חשבון הנוסטרו של דויטשה עבור דויטשה ועבור פסגות נענו במרביתן על-ידי האוצר, וכתוצאה מכך הפיקו חשבונות הנוסטרו רווחי-עתק בשיעור של מיליוני שקלים על חשבון המדינה, ולמדינה נוצרו הפסדים כבדים שהתבטאו במיליוני שקלים", נטען באישום.

 

המדינה טענה כי הפעילות התרמיתית לכאורה יצרה גם מצג-שווא כלפי ציבור המשקיעים. לפי הנטען, מה שסייע להם לבצע את המירמה היה העוצמה והכוח שהיו בידיים שלהם, שבעזרתם השפיעו על שערי ניירות הערך. "המשכורות העצומות של אדרי ובן-דוד נגזרו מהרווחים של הגופים שעליהם היו אמונים, והם ניצלו את עוצמתם לטובתם האישית".

 

נזכיר כי ביולי 2013, אחרי עינוי דין ממושך שנפרס על 3.5 שנים, נחתם בין הפרקליטות לבין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות לשעבר, הסדר לסגירת התיק נגדו בפרשת הונאת הנוסטרו. במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא שילם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה. במקביל סגרה הפרקליטות מחוסר ראיות את התיק נגד ירון, לשעבר מנכ"ל פסגות ניירות ערך, מחוסר ראיות.

תגובות לכתבה

הוסיפו תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש

  • 1
    9 שנים אחרי העבירה. 7 אחרי ששהואשמו

    זה נגרר יותר מדי. גזר דין תוך חודש - אבל אז עירעור - וכניסה לכלא יותר מ10 שנים אחרי. כך לא עושים צדק.
    למעבר להודעה בפורום לחץ כאן

    • ATUK19
    • 22/12/2016 13:48