מאקרו גלובלי: נתוני המאקרו בשבוע האחרון היו מעורבים, אך אין בהם בכדי לשנות את ההסתברות הגבוהה להכרזה על QE2 בתחילת נובמבר. כשם שהניעו את מהלך העליות האחרון ויצרו לחץ לירידת תשואות האג"ח בעולם, כך המפתח להתנהגות השווקים בחודשים הקרובים ממשיך להיות תשואות האג"ח בארה"ב. אנו מוסיפים להעריך כי פרופיל הסיכון-סיכוי באג"ח לט"א נוטה להערכתנו כעת יותר לכיוון של עליית תשואות. העלאת הריבית המפתיעה בסין מראה כי החשש האינפלציוני גבוה יותר מאשר החשש להאטה בצמיחה. תגובת השווקים להעלאת הריבית המפתיעה חשפה את הפופולאריות הגבוהה של פוזיציית השורט על הדולר האמריקאי והלונג על מדדי המניות והסחורות.
מאקרו ישראל: הצמיחה בשנת2011 צפויה להסתכם בכ-3.3%. תמהיל הצמיחה צפוי להיות שונה מזה שנרשם ב-2010 ולהתבסס בעיקר על הביקושים המקומיים. הסגירה ההדרגתית של פער התוצר, עלייה בניצולת ההון והמשך עלייה בפעילות הנדל"ן למגורים יתמכו בהאצה בהשקעות. הצריכה הפרטית תיתמך בתמהיל חיובי של אפקט הכנסה ואפקט עושר. פעילות היצוא צפויה להאט באופן ניכר בהשפעת הצמיחה המתונה בארה"ב ובאירופה ובהשפעת הייסוף הריאלי של השקל.
מדיניות מוניטארית: אנו מעריכים כי בנק ישראל יעלה את הריבית לחודש נובמבר ל-2.25%. להערכתנו, האינפלציה בפועל אינה מקור הדאגה של בנק ישראל אלא דווקא החשש לפגיעה באמינותו. העלייה בציפיות לאינפלציה נובעת בין היתר מחשש שהלחצים שהופעלו מצד האוצר במקביל להתחזקות השקל יקשו על הבנק להעלות את הריבית. הסגירה ההדרגתית בפער התוצר והמשך התנפחות מחירי הנדל"ן תומכים בהעלאת ריבית לצד הפעלת צעדים מאקרו-יציבותיים. בימים כתיקונם היה בנק ישראל מגיב להתפתחויות האחרונות בהעלאת ריבית אגרסיבית של 50 נ"ב, אך אי הוודאות במישור הגלובלי תוביל אותו להעלאה מתונה יותר של 25 נ"ב תוך הקשחת הטון. מוטב שהבנק יפעל בעת זו, דווקא כאשר השוק אינו מצפה להעלאת ריבית, ובכך יימנע מהעלאות מיותרות בהמשך שינבעו רק מהצורך להחזרת האמון במדיניות.